>> בואו להיות חברים של Xnet בפייסבוק
קולקציית החורף של מאיה נגרי שהוצגה הבוקר אינה השלמה ביותר מהקולקציות שהציגה המעצבת בשבע שנות פעילותה, אך תהליכי העבודה הנחשפים בתוכה מורכבים ומעניינים בהרבה מהתוצאה הסופית. העונה החליטה נגרי ליצור מיני קולקציה בשם M2012, אותה היא מגדירה כ"הגרעין סביבו נבנתה הקולקציה כולה".
בכניסה לבוטיק החדש של נגרי ברחוב אחד העם בתל אביב תלויים 14 הדגמים המרשימים המרכיבים את M2012. במבט ראשון ניתן לחשוב כי אלו פסלי אופנה, משום שהם עשויים מלבד שאינו מעקצץ (בד המורכב מתערובת נטולת צמר של ויסקוזה, פוליאסטר ואחוזים בודדים של אלסטן). פריטים אלו מיוצרים במהדורה מוגבלת של 35 עותקים לכל היותר מכל דגם.
ניכר כי קבוצת הדגמים עוצבה בהשפעת הזרם הדה-קונסטרוקטיביסטי, שבלט בעולם בשנות ה-80 עם כניסתם של מעצבי האופנה היפניים לפריז, וניכר בצלליות הרחבות ובאסתטיקה שניסחו מעצבים כמו יוז'י יממוטו וריי קוואקובו למותג קום דה גרסון. "אלו המעצבים שעל ברכיהם גדלתי, והם השפיעו עליי", אומרת נגרי בהערצה.
לדברי נגרי, חדוות היצירה שבערה בה כשעבדה על הפריטים הללו היוותה את המנוע לעבודה על הקולקציה הרחבה, שנותרה תחת השם "מאיה נגרי". בגדי המיני קולקציה מעניקים ללובשת נוכחות בימתית, כפי שניכר במעיל לבד המכסה את הגוף עד מתחת לקו הברכיים, בצללית מעוגלת היוצרת כתפיים שמוטות וידיים רזות; ובאוברול לבד בעל חיתוכים גיאומטריים קדמיים היוצרים את האות Y וצווארון רחב ומרשים הנפרש על פני הכתפיים. למרות המראה הכבד והמגושם לפרקים, נגרי מצליחה להציג פריטים מוצלחים כמו ז'קט עם מחשוף וי עמוק שחלקו הקדמי מסתיים בקו המותניים וחלקו האחורי ממשיך עד מתחת לישבן.
ההבנה כי פריטים אלו אינם מסחריים הובילה את נגרי לתרגם אותם גם לסריג פרנץ' טרי נעים למגע, המתאים יותר לאקלים המקומי ולהלך הרוח היומיומי של הלקוחה הישראלית, שמחפשת פתרונות לבוש אפקטיביים ולא הופעה של פסל סביבתי. בחירה זו מעמידה את נגרי כאחת המעצבות הבודדות בישראל שיכולות, וגם מאפשרות לעצמן, לבנות קולקציה רחבה ומסחרית מבלי לוותר על יצירת קו אמנותי השומר על כתב היד והקול האישי.
ואם בקו M2012 נגרי מרשה לעצמה להמר, הרי שבקולקציה תחת השם "מאיה נגרי" היא הולכת על בטוח. מלבד הבדים המשתנים שנגרי מייבאת באופן עצמאי מאיטליה ויפן, והגזרות שזוכות לשינויים קלים פה ושם, היא שומרת על כתב ידה המוכר: אלגנטי ובעל נוכחות, א-סימטרי לפרקים, בצבעוניות רזה של שחור, לבן ואפור. נגיעות של חציל וכחול רויאל מופיעות גם הן על חלק מהדגמים, אך רובן נבלעות בתוך האפרוריות העולה מבין הקולבים.
בעת הביקור בחנות סיפרה אחת מלקוחותיה של נגרי, שירדה ממשרדי בנק דיסקונט שבבניין מעל, כי היא מקפידה ללבוש את בגדי המעצבת לעבודה. ואכן, הבגדים של נגרי משרתים בעיקר נשים מהסקטור העסקי והמשפטי. בין אם מדובר במכנסי צמר בגזרה ישרה עם רוכסן סמוי בצידם, בז'קט מחויט נטול שרוולים או בחולצות מכופתרות המגיעות בשלושה צבעים, הפריטים מתאימים בעיקר למי שזקוקה לביגוד רשמי. כך גם אוסף השמלות המצומצם, שבמרכזו שמלת חלוק מרהיבה בסגנון שנות ה-40 עם מעין צעיף המחובר לצדה האחד ומשמש כצווארון.
למרות שהקולקציה של נגרי חוגגת את קימורי האישה, יש בה משהו עצור, כמעט אטום. ניכר צורך לפתוח אותה עם פריטים קלילים יותר ואולי עם נגיעות של צבע, שיאפשרו נשימה עמוקה בדפדוף בין הקולבים. אולי זה מרקמו האטום של הלבד שיוצר את החסימה, או אולי חוסר השחרור שלה כמעצבת. מפתיע, דווקא כשהדברים אינם יוצאים תחת ידיה באופן ישיר - אם זה בסרטון הווידאו שיצר עבורה הצלם רון קדמי, עם הדוגמנית קים איגלינסקי
שרוקדת בקלילות בבגדי הקולקציה, ואם זה בעיצוב החנות שקירותיה חושפים בלוקים פשוטים למראה - מתגלה אותו קסם שחסר בקולקציה - היכולת לבנות משהו שלם, אך גם לחשוף את הנשמה שטמונה בו.
מחירים: מכנסיים, 980-620 שקל; חולצות, 690-420 שקל; אוברולים, 1,200 שקל; טוניקות, 620-520 שקל; חצאיות, 750-650 שקל; שמלות, 990-890 שקל; ז'קטים, 950-850שקל.
מדד האיכות: גבוה מאוד. איכות בלתי מתפשרת ושימוש בבדים מובחרים.
מדד הסטייל: לחובבות הז'אנר. זה לא המקום ללקט טרנדים עונתיים.
למי מתאים: לנשים שיכולות להרשות לעצמן, בעיקר בגילים 35 ומעלה.
טווח המידות: 44-36.
כמה להוציא: 1,500 שקל יספיקו לפריט מקבוצת הלבד המעניינת, בתוספת פריט קל מהקבוצה הרחבה.
