הפולמוס המתחולל בעת האחרונה בישראל סביב מידותיהן ומשקלן של דוגמניות כבר מצא את דרכו אל הכנסת, אשר לאחרונה נדמה כי היא כל כך מרוכזת בזוטות, עד שלא נותר לה זמן או משאבים לטפל במצוקת הדיור או במשבר ביחסי החוץ. שלא תבינו לא נכון, החקיקה שמובילים חברי הכנסת רחל אדטו ממפלגת קדימה ודני דנון מהליכוד היא בהחלט חשובה, אבל מסע הצלב שנעשה בעקבותיה אחר דוגמניות, משל כולן היו חולות באנורקסיה, הוא לא מה שיוביל לפתרון הבעיה.
הצעת החוק שעברה בקריאה ראשונה בכנסת במאי האחרון וזכתה לשם "חוק הדוגמניות", קובעת כי דוגמנים ודוגמניות עם BMI נמוך מ-18.5 לא ישתתפו במודעות פרסומת או בתצוגות אופנה. כמו כן, תצלומים שיעברו הצרת היקפים יהיו חייבים בכתובית אשר תציין זאת. למרות שישנם קווי דמיון בין המניפסט של פינטו להצעת החוק של אדטו ודנון, פינטו מבקש להעביר את האחריות לידי מעצבי האופנה. המניפסט שהוא מציע תקיף יותר, ומבקש מלבד קריאה מוחלטת לא להצר היקפי גוף כלל, גם התחייבות של מעצבי אופנה לעצב בגדים במידות גוף מעל הממוצע המצוי בחנויות האופנה.
קשה להתעלם מהניחוח הפופוליסטי הנודף מהמניפסט, שמנסה לרכוב על הרעש התקשורתי סביב הנושא. הצהרות המופיעות במניפסט, דוגמת "קולקציה שמכבדת את הגוף הנשי", נתונות לפרשנויות רבות, כמו גם הגדרת המידה 42, שכידוע אינה אבסולוטית ומשתנה ממעצב למעצב. מן ראוי היה שהמניפסט יגדיר באופן מוחלט את היקפי הגוף ולא ישען על מספרי המידות הנזילים, כמו גם על מדד ה-BMI הבלתי רלוונטי עבור חלק מן הדוגמניות, המקיימות אורח חיים בריא הכולל תזונה נכונה ואימון גופני, ועדיין לא מצליחות להגיע ל-18.5 BMI.
"אני מאמין שזה יהיה שינוי אינדיבידואלי. יש מעצבים שרוצים לשנות את חלונות הראווה שלהם בעקבות זה, אחרים את האטיקט. זה נתון לפרשנות אישית".
מעצבת האופנה עירית נוי שחתמה על המניפסט מאמינה כי הוא חשוב ויוביל לשינוי. "אני שמחה שקורה מהלך כזה ושהכנסת מעורבת בחקיקה בנושא", היא אומרת. "כמעצבת, טווח המידות שלי רחב ומגיע עד מידה 46". העונה תצלם נוי כפרנטורית את מגישת הטלוויזיה דנה גרוצקי, שלדברי נוי היא "מידה 38, אולי אפילו 40. אישה בריאה בשלה ויפה". מעצב האופנה רונן חן מסכים גם הוא עם עיקרי המניפסט. כמעצב שבמשך שנים ארוכות לא קיפח נשים במידות נדיבות או במבני גוף שונים, ההצטרפות של חן היתה טבעית, אם כי גם לוותה בהיסוס קל מצידו. "אני תמיד פונה לנשים וחששתי שאולי זה יתפוס קצת כותרות ציניות", הוא אומר. עם זאת, הבחירה שלו להצטרף אל קבוצת המעצבים נבעה מתוך האמונה כי יש מקום להצהרה ציבורית והובלה לשינוי. "אני רואה שלנשים יש בעיות עם דימוי גוף", הוא אומר. “אני תמיד מצלם דוגמניות לקטלוגים שלי, אבל לאחרונה פונות אלי גם לקוחות ושואלות מדוע אני לא מצלם נשים אמיתיות. אולי בהמשך אעשה זאת". אתה מאמין שההצטרפות תתרום לדימוי שלך כמעצב מול הלקוחות שלך?“שאלה טובה. אני לא יודע. אני חושב שכאשר אתה יוצא בהצהרות, אז מחפשים אותך יותר. בשורה התחתונה אני מאמין בפרויקט וחושב שיש לו מקום".
