חמוש במגפי עור עם עקבי רוקי גבוהים ואנסמבל של פריטי לבוש שחורים המשלבים השראות ממזרח ומערב, פתח אמש הדוגמן עידן רול, בן זוגו של הזמר הראל סקעת, את תצוגת הבוגרים של המחלקה לעיצוב אופנה בשנקר בקולקציה "מלאכים נוראיים" של הסטודנט נדב פינק. הבחירה לפתוח בקולקציית הגברים של פינק, שאליה עוד נגיע בהמשך, היתה הצהרת כוונות של מחזור 2011. בניגוד לשנים קודמות, למעלה מחמישית מבוגרי המחלקה השנה בחרו באומץ רב להציג קולקציות בגדי גברים בפרויקט הגמר. עכשיו רק נותר לקוות שתנאי השוק האכזריים ישתנו, ומעצבים צעירים לגברים בעלי חזון ימצאו את מקומם בשוק.
כפי שנחשף ב-Xnet אתמול, בוגרי המחלקה שהציגו אמש במתחם סטואה בקיבוץ געש אל מול תקשורת האופנה, עברו את הסינון הקפדני שהתקיים בתצוגה המקדימה ונבחרו מתוך כ-50 סטודנטים שסיימו את השנה. הקולות הצורמים שליוו את היום התחלפו בערב בצלילי השקת כוסות שמפניה ובשיחות מינגלינג. הערב נפתח בהענקת תואר עמית כבוד למנכ"ל ברברי, הגב' אנג'לה אהרנדטס, שהגיעה חנוטה בשמלת ברברי שחורה ואלגנטית, והסתפקה בנאום קצר ונטול חזון ובמגילת נייר קטנה שהוענקה לה על ידי נשיאת שנקר, פרופ' יולי תמיר.
עם פתיחת התצוגה היה ברור: מחלקת האופנה של שנקר 2011 עובדת על טורבו. חלק נכבד מהקולקציות עמדו בסטנדרטים טכניים גבוהים, תוך שימת דגש על פרטים קטנים וטיפול מרשים בפיתוח טקסטיל. הסטודנטים לא התייחסו אל הבד כמובן מאליו, והעבירו אותו תהליכים רבים טרם יצרו ממנו את הבגד הסופי. רבים מהבוגרים גם בחרו לשלב בקולקציה את מלאכת הסריגה, כך שעבודות רבות חשפו דיאלוג טקסטילי בין בדים רכים ונשפכים לבין חומרים נוקשים או יריעות סריג כבדות. גם השימוש בצבעים חשף חשיבה מעמיקה. הצבעוניות היתה מגוונת וכללה ססגוניות עזה ושימוש רב בהדפסים וטקסטורות.
בניגוד להצלחה בתחום הטכני, בקולקציות עצמן התגלו לא מעט בעיות. למרות הניפוי שנעשה לקראת התצוגה המתוקשרת, הפערים בין הסטודנטים ניכרו לעין. כמו כן, ניכר היה כי הסטודנטים מעודכנים במגמות האופנה הבינלאומיות ומושפעים מעבודותיהם של מעצבים ובתי אופנה נודעים כמו מארני, פראדה, ראף סימונס, ברברי ואחרים. לא תמיד זה עבד לטובתם. המאמץ לספק בשורה חדשה, כמצופה מעבודת גמר סטודנטיאלית, הותירה את הקולקציה במקרים רבים שבויה בתוך עצמה ללא אמירה ברורה ומובהקת.
אבל בתוך בליל העבודות והצבעים, ניתן היה לזהות לא מעט הברקות של סטודנטים עם פוטנציאל ענק. נדב פינק, שכאמור פתח את התצוגה, הוא דוגמה לביצוע מצוין וקונספט מהודק, שהושפע לא מעט ממעצבים בעולם, שעליהם הוא מתפייט בכתיבתו על אופנה במקומון "טיים אאוט תל אביב".
להקת הדוגמנים שהעלה בפתיחת התצוגה נראו כמו גרסאות מודרניות ללוחמים סמוראים, עם נגיעות מחוספסות של אופנת רחוב עכשווית, תוך התכתבות עם עבודתם של מעצבי אופנה כראף סימונס וגארת' פיו. הגלימות השחורות, השימוש ברוכסנים בולטים וחיצוניים, משחקי השכבות והצלליות שנראות רחבות בחלקן העליון וצרות בחלקן התחתון, יצרו קולקציה הרמונית וסקסית, אם כי נטולת חתימת יד של מעצב.קולקציות הגברים היו ללא עוררין המרענן הרשמי של האירוע. חמשת האאוטפיטים שהציגה רננה קרבס בקולקציה "אפקט החממה" זכו לתשואות מהקהל. חליפות הגברים שיצרה היו עשויות בדים אורגניים עם מעין טחב שכביכול צומח על הבגדים, שנצבעו באופן טבעי באמצעות צמחי תבלין ותה.
גם לקראת סיום התצוגה נצפו כמה קולקציות חזקות ומרשימות. למשל, הסטודנט ישראל אוחיון, שבחר לעסוק בדיסוננס בין האדם לבין הדמות דרכה הוא בוחר להציג עצמו, בקולקציה שעיקרה פיתוח מעניין של טקסטיל ופלסטיק. אוחיון היה הכנה לשתי העבודות המבריקות שחתמו את התצוגה.
