(תגיות בעבודת יד: טינה פיי, בנסימון, או שמא בנסימו, סיפור אישי עם מוסר השכל)

>>>
"לגמרי שווה את זה", העצים.

(המלצה של יערות הגשם על גב ספרה החדש של טינה פיי).

>>>
תחנת השופינג הראשונה שלי בפריז תהיה תמיד בנסימון (אן שמא בנסימו?).
יהיו מי שיאמרו שמדובר בסך הכל במותג טריקואים וסניקרס קז'ואלי המתומחר בפראות.
להם אענה: זה לגמרי שווה את זה.

(בארץ אפשר להשיג את הסניקרס בבוטיק myma ואת הבגדים בעלמה ובנקר. צילום: סטודיו בנסימון)

>>>
אחרי הכל, כשחושבים על זה: החיים שלנו מורכבים מ-70 אחוז קז'ואל, 7 אחוז ארועים המצדיקים התלבשות מוקפדת ו-23 אחוז הסתמרטטות מול האנטומיה של גריי.

>>>
כמובטח, סיפור אישי עם מוסר השכל:
הספר החדש של טינה פיי (bossypants) ייאלץ לחכות, כי ליד מיטתי ניצבים כרגע עשרה ספרים שכתבה נורה אפרון.
מעשה שהיה כך היה: יום אחד, כחודשיים לפני יום הולדתי הממשמש ובא, תפסתי את המתלבש משווה מחירים של אייפדים ברשת.
מיד רמזתי בעדינות האופיינית לי, שאם זה מה שאני חושבת שזה, הרי שאין לי עניין באייפד ליום ההולדת, נהפוך הוא, יש לי עניין בכל מה שנורה אפרון כתבה אי פעם.

>>>
לטובת מוסר ההשכל, אגייס את ידידי פרנקי ואלי:

I solve my problems and I see the light
We got a lovin thing, we gotta feed it right
There ain't no danger we can go to far
We start believing now that we can be what we are