זהו ה-שלב בקריירה של ג'יימס פרנקו. הוא מעורר יותר עניין מג'סטין ביבר (ואפילו לא היה צריך שיהנדסו אותו רובוטית בשביל זה), חם יותר מבראד פיט (מבלי שהוא מצויד באנג'לינה) והוליוודי יותר מג'ורג' קלוני. טוב, לא צריך להיסחף, אבל הוא לגמרי בדרך לשם.
הנחיית האוסקר לצדה של אן האת'וויי, פלוס מועמדות לפסלון באותו טקס ממש על תפקידו ב"127 שעות" של הבמאי דני בויל ("נער החידות ממומביי"), סימנו את הבחור כאיי-ליסטר לכל מי שהוא משהו בהוליווד. עד עתה הוא זכה להכרה בעיקר בזכות תפקידו כחבר שהפך לאויב של פיטר פרקר בסדרת סרטי "ספיידרמן", שם הפסיד את התפקיד הראשי לטובי מגווייר מפני שהאולפנים חשבו שהוא "אפל מדי" לקהל הרחב.
ובכן, עכשיו הם אוכלים את הכובע: פרנקו נכנס בטבעיות למיינסטרים ההוליוודי עם חמישה סרטים מתוכננים לשנה הבאה, ובמקביל הוציא לאור בדצמבר ספר ראשון בשם "פאלו אלטו" ובו סיפורים קצרים פרי עטו. חוץ מזה, הוא לומד במקביל בלא פחות משלוש אוניברסיטאות בניו יורק (קולנוע ב־NYU וכתיבה יוצרת בקולומביה ובברוקלין קולג').
