"אני מתעוררת בכל בוקר בשמונה או תשע, מתי שבא לי ואז אני מיד יוצאת החוצה מהאוהל שאנחנו גרים בו, כדי לבדוק מה עם כל החיות שלי ולטפל בהן. יש לי תרנגולות, ארנבת, תוכים, דגים, חתול וכלב. אחר כך אני ואחותי הולכות לספריה או לומדות טיפוס עם אבא או מטיילות עם אמא ולומדות חשבון. לא הייתי רוצה ללכת לבית ספר כי שם זה כל היום לשבת ואצלנו בבית זה יותר כיפי ואני יכולה לקרוא ספרים".

המשפחה שלי

----------------

אני: יָהָאל עוגן-נירז, בת 8, אני אמורה להיות עכשיו בכיתה ג', אבל אני בחינוך ביתי.

אמא: הילה עוגן-מירקם (37), מומחית בשיטת קולון-הידרותרפיה. לאמא יש מכונה מיוחדת שמנקה לאנשים את הרעלים מהגוף והיא גם מלמדת אנשים איך לשמור על הגוף שלהם ולאכול נכון.

אבא: נדבי עוגן (38), גוזם, מומחה בטיפוס. אבא הוא "נמר על העץ". הוא עובד בגיזום עצים. יש לו חליפה וקסדה ויש לו עובד שעוזר לו. העבודה של אבא כיפית. לפעמים כשהוא לא עובד אז אני ואחותי מטפסות איתו על העצים. יש לנו חליפה וציוד וזה לא מפחיד אותי.

אחים ואחיות: מיאיה, בת 5. אני אוהבת לשחק איתה ולכל אחת מאתנו יש תוכי. היא משחקת עם קיקי-פטל לפעמים, שהוא שלי ולפעמים אני משחקת עם קוקו-פטל, שהוא שלה.

משמעות השם שלי: יָהָאל זה שם של מלאך.

ארוחה משפחתית: בערב אנחנו אוכלים כולנו יחד, אבל לא בכל יום כי לפעמים אבא בעבודה. אני אוהבת שכולם אוכלים ביחד, כי זה של כל המשפחה וכשאבא חסר זה לא כל כך כיפי.

המטלות שלי בבית: אני חייבת תמיד לסגור את הלול של התרנגולות, להאכיל את כל החיות ולהשקות אותן. אני עוזרת לאמא בעבודות של האוכל. למשל, לארגן את השולחן.

הילדוּת של אמא ואבא: אמא גדלה בנתיב העשרה ואבא גדל בתלמי יפה.

הבית שלי

-----------

הישוב: תלמי יפה, שהוא ישוב בצורת עיגול ויש בו בריכה באמצע המושב ויש אישה שמטפלת בחיות, שקוראים לה שרית ולפעמים אנחנו מבקרים אותה. יש גם גן שעשועים. אני אוהבת את הישוב ואוהבת לטייל בו עם אמא בחמש בבוקר.

הבית: אנחנו גרים ביורט, שזה אוהל ממונגוליה, שעשוי מעץ ומבד ויש לנו שני חלונות. יש איזור של מיטות, משחקים ומחשבים וגם ספרים וגם את האזור של אמא, שיש בו קריסטלים ושופרות. בערבי שבת אני תוקעת בשופר.

החדר: אין חדרים באוהל, אבל אני ישנה באזור באוהל שהוא יחד עם אחותי ומופרד בווילונות.

בית הספר שלי

------------------

אני לומדת בבית וזה כיף. הכי אני אוהבת ספרים. לא הייתי רוצה ללכת לבית הספר אף פעם בכלל ולא חסרות לי חברות. כשהייתי בגן הכרתי חברה ואנחנו עדיין חברות וגם אני משחקת עם אחותי, אבל לפעמים אנחנו רבות.

המקצוע שאני הכי אוהבת: ספרים.

המורה האהובה עלי: אני. אני פשוט מלמדת את עצמי, קוראת ספרים, מלמדת את מיאיה איך לקרוא, עוזרת בעבודות הבית – להכין שוקו קר, לפעמים כביסות.

מה הכי חשוב שיהיה במורים? אהבה, כי אני רואה שהם כל כך עסוקים בלימודים ואין אהבה. בבית זה לא ככה. אנחנו בוחרות איזה שיעורים אנחנו לומדות.

אוהבת ללמוד? כן.

איך יהיה לי יותר כיף ללמוד? לשבת ללמוד ולעשות כמה הפסקות. הפסקות זה חשוב כי אני יכולה לראות מה עם התרנגולות, אבל אני נזהרת כי יש לנו נחש גם, ארסי. זו לא פעם ראשונה שצפע בא אלינו.

שיעור היסטוריה: יש מישהי במודיעין שמלמדת אותנו היסטוריה בדרך של בישול. למשל, הכנו קיורטוש ואכלנו והיא לימדה אותנו שזה היה המאכל האהוב על הרצל ואז למדנו על הרצל והיא סיפרה לנו איך הוא נפגש עם אנשים מאוד מאוד חשובים. הוא זה שחלם על המדינה הזאת ואחרי שהוא מת אנשים בנו את ישראל.

שיעור חשבון: אמא ואבא מלמדים אותנו חשבון עם חוברות ויש לי גם שכן שמלמד אותי.

שיעור ספריה: בכל שבוע אנחנו הולכים לספריה ופשוט קוראים שם. לפעמים אבא או אמא מקריאים למיאיה ואז אנחנו הולכים לגלידה או לבנק.

שיעור טיפוס: אבא מלמד אותי לטפס על עצים בכל מיני שיטות טיפוס. הוא עוזר לי לחבר את הציוד ששומר עלי אם אפול ואני חובשת קסדה על הראש ומטפסת.

שיעור אנגלית: סבא וסבתא שלי, שגרים לידנו, מדברים אנגלית בבית, אז אני לומדת מהם אנגלית וכבר מבינה. אני גם לומדת אנגלית עם אמא דרך אתר באינטרנט.

הזמן הפרטי שלי

-------------------

אחר הצהרים: אני קוראת ספרים או שאנחנו הולכות להתפנק אצל סבא וסבתא על טלוויזיה.

הכי אוהבת לעשות בעולם: לקרוא ספרים.

מאכל אהוב: האוכל שאמא שלי מכינה. ושוקו מהולנד.

טלוויזיה: מותר לי שעתיים ביום.

מחשב: אם זה לימודים, אז מותר לנו כמה שרוצים.

הכי אוהבת לעשות עם אמא: לקום בחמש בבוקר ולצאת לטיול בשדות.

הכי אוהבת לעשות עם אבא: לשחק במשחק עם טנקים או טיפוס.

הכי אוהבת לעשות עם אחותי: לשחק פליימוביל.

הורים צריכים להיות יותר חברים או יותר מחנכים: יותר חברים. ההורים שלי הם כבר יותר חברים ואנחנו יכולים לבלות יחד בבית עם התרנגולות ועם כל מיני חיות.

החבר/ה הכי טוב: כל החברים שלי הם הכי טובים. בישוב יש לנו שכנים שהם חברים שלי: ענבר, זוהר ויערי ולפעמים אני משחקת גם עם החברים שלהם מבית הספר שבאים אליהם ויש לי חברה, ליה, שהכרנו מאז שהיינו תינוקות ועוד חברה, שליו, שהיינו יחד בגן האנתרופוסופי ועוד הרבה חברים.

החלום שלי: שיהיה לי סוס.

כשאהיה גדולה: אני לא יודעת כל כך.

מתי כועסים עלי? כשאני מתעלמת ולא מקשיבה לדברים או שאני הולכת.

הרגע הכי כיפי שהיה לי: ביום הולדת 7. אני זוכרת שהיה שם סוס ורציתי ללטף אותו ואז הוא עשה חצי עיגול והלך.

חוגים: יש לי המון חוגים: רכיבה על סוסים, חוג קרקס, טקוונדו וטניס.

הייתי רוצה לחיות ב: הולנד, כי כיף שם ויש שם הכי הרבה לונה פארקים ויש שם רכבות הרים מפחידות.

לגדול או להישאר ילדה לנצח? להישאר ילדה. ככה אפשר ליהנות יותר מהחיים. מבוגר כבר לא כל כך נהנה כי הוא צריך לעשות עבודה בשביל להביא כסף לבית.

ההמלצה שלי לספר: הקמע. זה ספר קומיקס שהוא לילדים מגילאי 8 ומעלה והוא עם הרפתקאות ומלא דברים.

טקס שינה: אחרי המקלחת אנחנו מתלבשות ובוחרות מיטה. לכל אחת מאתנו יש מיטה משלה, אבל כל ערב אנחנו מחליפות ובוחרות אחת משתי המיטות – וישנות יחד באותה מיטה. אבא מדליק את המשחק עם הטנקים בפלייסטיישן ואנחנו מתעייפות עם המשחק עד שאנחנו רוצות באמת לעצום את העיניים ואז אנחנו נרדמות.