"אמא הגיעה לעזוז לפני 20 שנה וראתה את אבא שלי יושב ליד חבר שלו והם התאהבו והיו חברים, אבל אחר כך הם נפרדו ועזבו את הישוב. אמא היתה 4 שנים בחו"ל וכשהיא חזרה הם נפגשו שוב והתאהבו שוב, התחתנו והולידו את נור ואז אותי ואז את סהר ואז החליטו לחזור עם כולנו לעזוז כי זה המקום שהם הכי אוהבים ושניהם ממש אוהבים את המדבר".

המשפחה שלי

----------------

אני: סיני גבעון, בת 7, כיתה ב'.

אמא: שחף גבעון (39). אמא היא קרמיקאית. היא יוצרת כל מיני פסלים וכוסות. אני אוהבת להסתכל על העבודה שלה וגם להכין איתה כלים.

אבא: אוֹרי גבעון (42). אבא בונה בתים וכל מיני דברים מבוץ. עכשיו הוא בדיוק בונה אצלנו צימר מבוץ. אבא גם נוסע כל שבוע לישוב פעמי תש"ז. יש לנו שם שני מטעי זיתים כי פעם גרנו שם ואבא נוסע לטפל במטעים.

אחים ואחיות: סהר, בת 4, נור, בן 11.

משמעות השם שלי: סיני זה הר וגם מדבר. ההורים שלי היו בסיני עם אחי כשאני הייתי בבטן ואז אחי העלה את הרעיון לקרוא לי סיני והם הסכימו. כשהייתי בת שנה נסענו לסיני, אבל אני לא זוכרת את זה וממש רוצה לנסוע לשם, אבל עכשיו יותר מסוכן שם וזה עצוב לי. אני מדמיינת המון פעמים את הים שם וממש רוצה לראות אותו מקרוב במציאות.

ארוחה משפחתית: ביום שישי כולם אוכלים ביחד. באמצע השבוע רק מדי פעם, כי לפעמים אנחנו בחוגים או אצל חברים או שאבא צריך ללכת או שאמא עובדת. כשיוצא לנו לאכול כולם יחד אני אוהבת את זה מאוד, כי אנחנו יכולים לדבר ולהגיד דברים שלא יכולנו להגיד כל היום.

המטלות שלי בבית: לפעמים לשטוף כלים ואני צריכה לסדר את החדר.

עוד בסדרה:

הבית שלי

-----------

המדבר: אני ממש אוהבת את המדבר, כי אין הרבה מכוניות ואפשר לטפס על כל מיני עצים ויש אבנים יפות ואני גם תופסת לפעמים עקרבים ונחשים, אבל אח"כ כך משחררת אותם. המדבר הוא הבית שלי, אבל מצד שני, הייתי רוצה שיהיה כאן טיפה יותר ירוק ושתהיה צמחייה ומים וגם אני לא אוהבת שיש קוצים במדבר, כי רוב הזמן אני הולכת יחפה.

הישוב: עזוז. זה ישוב ממש קטן. יש בו רק 20 משפחות. זה כיף כי כל פעם שמישהו רוצה לשחק, אז הוא יכול לקרוא לכולם למגרש ואז כולם משחקים. הילדים בעזוז תמיד כולם ביחד, נגיד בימי שישי בערב כולם במגרש עד שתיים בלילה וגם בחופשות. כולם משחקים ביחד – הקטנים והגדולים, בעמודו, חיי שרה, תופסת, מחבואים, עשר מתחת למים. לפעמים גם מקרינים לנו סרט במגרש וכולם באים ובפורים הילדים הגדולים יותר (מכיתה ז') עושים לנו כל מיני תחנות ופעילויות מפחידות ויש תחרויות ופרסים.

הבית: הבית שלנו הוא קרוואן שהוספנו לו חלקים, על הגבעה של הישוב. יש לנו מרפסת גבוהה ואנחנו היחידים בישוב עם גג רעפים. אני אוהבת את הבית שלנו מאוד. בחצר יש לנו צמחים וגפן ונדנדות ושני ערסלים ומזרן שאנחנו יכולים לקפוץ עליו.

החדר: אני בחדר עם שני האחים שלי, אבל בעוד חצי שנה יבנו לי חדר משלי.

בית הספר שלי

------------------

בית הספר משאבים בישוב משאבי שדה. אני נוסעת לשם בהסעה. הנסיעה לוקחת 40 דקות והיא משעממת. אני יושבת ליד סימונה, חברה שלי ובדרך אנחנו מסתכלות על הנוף או משחקות ביחד כל מיני משחקים או מציירות. לפעמים אני מנסה לישון קצת או מביאה טאבלט.

מה מיוחד בביה"ס שלי? זה בית ספר גדול, שיש בו כל מיני ילדים שאף אחד לא מכיר, מישובים ליד – למשל, רביבים, משאבי שדה, עזוז, כמהין, באר מילכה, ניצנה, אשלים. יש לי חברה מכמהין, אבל הכל רחוק, אז אחר הצהרים אני בעיקר עם החברים מהישוב שלי.

המקצוע שאני הכי אוהבת: ספורט, כי אני אוהבת להתאמן ולרוץ.

המורה האהובה עלי: חיה, המחנכת שלי, כי היא ממש נחמדה והיא כל הזמן עושה צחוקים בלימודים.

מה הכי חשוב שיהיה במורים? שהם ידעו ללמד. נגיד, שהם ידעו איך ללמד חשבון, שפה וספורט.

אוהבת ללמוד? לפעמים, אבל בכללי אני לא אוהבת ללמוד, כי קשה ללמוד בבית הספר בגלל כל הרעש ובגלל שאני לא ממש מרוכזת שם. אבל לפעמים זה כיף.

איך יהיה לי יותר כיף ללמוד? אם בכל יום יהיו מסיבות כמו שיש בחגים. אני די אוהבת את בית הספר, אבל לא ממש.

שיעורי בית: אין הרבה, מדי פעם. אני מכינה בעצמי, אבל לפעמים כשממש קשה לי אז אמא שלי או אבא שלי עוזרים.

הזמן הפרטי שלי

-------------------

אחר הצהרים: בדרך כלל אחר הצהרים אני עם סימונה, חברה שלי. אנחנו הולכות לחברות או לגן שעשועים או סתם מטיילות ומדברות בישוב. אני ממש אוהבת לעשות עם סימונה שטויות, כמו למשל להציק לאחיה הגדול וגם אנחנו אוהבות להחליט שאנחנו שוטפות את הבית. רק אתמול עשינו את זה ולפעמים אנחנו עושות את זה כשאני ישנה אצלה. אני ישנה אצלה הרבה פעמים.

הכי אוהבת לעשות בעולם: לשחק עם סימונה בפליימוביל.

מאכל אהוב: המבורגר.

טלוויזיה: יש ימים שאסור לנו ואז בכלל לא פותחים טלוויזיה. ביום רביעי, חמישי, שבת ושלישי.

מחשב: אני שומעת שירים וצופה בסרטים.

הכי אוהבת לעשות עם אמא: ללכת איתה לבאר שבע לשופינג.

הכי אוהבת לעשות עם אבא: אני ממש אוהבת שהוא עושה לי מטוס וגילגול וגם, אבא מלמד אותי לבנות בתים מבוץ. עכשיו אני עוזרת לו לבנות צימר, שנארח בו אנשים. אני מורחת את הטיח ושמה בוץ על הקיר.

הכי אוהבת לעשות עם האחים שלי: נור תמיד מרביץ לי ואני הכי אוהבת לעשות איתו מלחמה. אנחנו כל הזמן נלחמים. למשל, במיטה של ההורים. לפעמים הוא אוהב אותי, אבל לפעמים הוא מרביץ לי יותר מדי חזק. עם סהר אני אוהבת לצייר וממש אוהבת לעשות לה בייביסיטר.

הורים צריכים להיות יותר חברים או יותר מחנכים: יותר מחנכים, כי הם צריכים לטפל בנו ולהכין לנו אוכל ולהראות לנו ולהגיד לנו איך יכולים לחיות את החיים בצורה נכונה.

החבר/ה הכי טובה: יש לי בישוב חברה ממש טובה, סימונה, שגרה קרוב ואני הולכת אליה ברגל או רוכבת על האופניים. בכיתה יש לי חברה שקוראים לה מעין.

החלום שלי: שיהיה בעזוז מלא דשא וצמחיה, כי אנחנו חיים במדבר והכל אבנים ועצים יבשים ושיחים יבשים. אני ממש אוהבת את המדבר, אבל הייתי רוצה קצת צמחייה לפעמים.

כשאהיה גדולה: אני רוצה לטפל בחיות, להיות וטרינרית, כי אני ממש אוהבת חיות ואני אוהבת שהן חיות ולא סובלות. וגם אני רוצה להיות זמרת וקוסמת.

מתי כועסים עלי? כשאני לא מתנהגת יפה וגם כשאני עושה יותר מדי שטויות.

הרגע הכי כיפי שהיה לי: היו הרבה. כשהייתי עם סימונה ועשינו בפעם הראשונה שופינג ביחד.

חיות: יש לי כלב, שקוראים לו שמוּלָאק.

חוגים: חוג אילוף כלבים וחוג קרמיקה של אמא.

הייתי רוצה לחיות ב: עזוז ואם לא, אז במקום שיש בו המון צמחיה, למשל ביער, עם הרבה חיות.

לגדול או להישאר ילדה לנצח? הייתי רוצה להישאר ילדה, כי כשאתה גדול יש המון דברים שאתה חייב לעשות ואתה צריך לטפל בילדים שלך. אני אוהבת להיות ילדה.

ההמלצה שלי לספר: "מכתב לבליק", על ילדה שחושבת ש"הס פן תעיר" (מהשיר "קן לציפור" של ביאליק) זו איזושהי חיה והיא שולחת מכתב בנושא לראש העיר.

טקס שינה: אני פשוט נשכבת והולכת לישון או שלפעמים אמא שמה שירים או סיפורים ברדיו ואז אני נרדמת.

* * *

מכירים ילד/ה שחייב/ת להיות בין 100 הישראלים הקטנים?

ילדים בגילאי 6-8, שחיים במקום מעניין, שאורח חייהם ייחודי או שיש להם סיפור מעניין? ספרו לנו עליהם. שלחו אלינו במייל את פרטי הילד/ה (הסיפור, המקום, כתובת מייל וטלפון) ונשמח להכירם ולבדוק אם אפשר לפרסם את סיפורם.