"ב-1 בספטמבר התעוררתי מתי שהתחשק לי, שיחקתי במחשב עם עירי אחי הקטן, צפיתי בסרט ואז אחותי ואמא שלי התעוררו והחלטתי להכין ארוחת בוקר לכולם. לאחי הכנתי פיתה עם ריבת תות ולאמא מיץ לימון כי היא לא אוכלת ארוחת בוקר. אחר כך יצאתי לשחק בחוץ בכדור בתוך הטרמפולינה. אני אוהב את היום הראשון ללימודים, כי כל הילדים חזרו לבית הספר ויש יותר שקט. היה לי כיף לשחק עם השכנים שלי כל החופש כשהם היו בבית, אבל עכשיו גם כיף לי, כי יש שקט וגם כשנוסעים לטיולים אין המון אנשים בכל מקום ואין רעש".
המשפחה שלי
----------------
אני: סול נאמן-גולן, בן 7. לומד בחינוך ביתי, בשיטת אנסקולינג.
אמא: תמר נאמן-גולן (38), רכזת תרבות לגיל הרך בישוב קציר. מפעילה משחקיה של הגיל הרך. אני אוהב ללכת עם אמא למשחקיה, אבל לא יוצא לי להיות שם הרבה.אבא: בועז נאמן-גולן (43), מנהל פרויקטים בהייטק. אבא עובד בתקשורת לווינים בחברת גילת. על הגג במשרד שלו יש מלא אנטנות שקולטות את הלווינים.
אחים ואחיות: רוּבּי, בת 10, שאוהבת לשמוע ביטלס וגם היא לא הולכת לבית ספר ועירי, בן 4, שמשחק המון המון המון בפליימוביל.
משמעות השם שלי: המשמעות של המילה סול היא נפש (באנגלית) וגם שמש וגם דג וגם תו במוזיקה.
ארוחה משפחתית: בערב, כשאבא מגיע, אנחנו יושבים כולנו יחד בחוץ ואוכלים. לא תמיד אבא מגיע בזמן ולפעמים הוא בחו"ל. אני אוהב שכולם אוכלים ביחד, כי אפשר לדבר. למשל, אנחנו מדברים על אוכל וכמה כיף לאכול בחוץ.
המטלות שלי בבית: לזרוק זבל, לסדר את החדר שלי ולסדר את הבית עם אמא.
עוד בסדרה:
- ליה, בת 7, מכפר סגול שבנגב: "לי ולאחותי יש כפר פרטי משלנו"
- רעות, בת 8, מפתח תקווה: לומדת בחינוך ביתי
- אמייל (7), ממעלות-תרשיחא: הוריי מצאצאי צד"ל, אבל אני ישראלית
- שריי מרחיב, בת 8, מחולון: "אני אוהבת להיות שומרונית"
- לכל הכתבות בסדרה
.
הבית שלי
-----------
הישוב קציר. אני אוהב לגור בישוב הזה. גן השעשועים ממש קרוב לבית ויש מועדון ילדים עם משחקים.
הבית: בית פרטי, עם חצר בחוץ ונוף מקסים. בחצר יש לנו עצים, למשל עץ תות ויש המון חיות בחצר: 7 חתולים, שני כלבים וחיות בר: קיפודים וצבים.
החדר: אני לבד בחדר, אבל החדר שלי הוא גם חדר המשחקים של כולם ואולי עירי יצטרף אלי כשהוא יגדל. בינתיים הוא ישן עם ההורים במיטה, ליד אמא. גם אני ישנתי עם אמא, עד שהחלטתי לעבור בגיל 5 לחדר עם רובי.
בית הספר שלי
------------------
אני לומד בבית בשיטת אנסקולינג. זה אומר שאם אני שואל ומתעניין ורוצה ללמוד – אז מסבירים לי, אבל לא מלמדים אותי במיוחד. למשל, אני יודע אנגלית כי למדתי מאבא ואמא שלי. הם לא לימדו אותי. זה פשוט בא לי. זה תמיד בא אליך, אפילו אם אתה לא בבית ספר. אתה שומע את ההורים שלך מדברים ואתה מבין ואתה חוזר על זה לפעמים וככה זה בא אליך. ההורים שלי פשוט התחילו לדבר אנגלית בבית.
המקצוע שאני הכי אוהב: חשבון, כי זה נחמד וזה כיפי. אני לומד בעיקר חשבון. אבא מלמד אותי כשאני מבקש ממנו, בסופי שבוע. כשנמאס לי, אני אומר ואנחנו עושים הפסקה. לקרוא ולכתוב: אני יודע עברית, אבל לכתוב אני עדיין לא יודע. לקרוא אני יודע ככה-ככה. אמא מלמדת אותי. כשאני ארצה ללמוד לכתוב, אני אבקש מאמא והיא תלמד אותי. יש לי המון ספרונים קטנים שאני לומד מהם. יצירה ומדעים: אמא מלמדת את כולנו יחד יצירה ומדעים. למשל, עשינו הר געש. פשוט שמים כוס, מצפים אותה בבוץ ואז מכניסים סודה לשתיה וחומץ וגם סבון ואם רוצים שיהיה לזה צבע של לבה מכניסים צבע מאכל ואז זה מתפרץ. אמא הסבירה לנו שחומץ הוא חומצי וסודה לשתיה היא בסיסית ואם הם נוגעים אחד בשני, אז עולה התסיסות. טיולים: בערך פעם בשבוע אנחנו נוסעים לטיול. לפעמים אנחנו לא נוסעים, אלא פשוט הולכים ברגל מהבית. אנחנו אוהבים טיולים שבהם נכנסים למערות של האדם הקדמון. בכלל, אנחנו בענייני טבע. אני במיוחד בענייני צמחים. אני אוהב צמחים ואני לומד שמות שלהם. למשל, יש צמח שקוראים לו דרקונית סוקוטרה – זה סוג של קקטוס מדברי, שצומח במדבר סוקוטה. פינת המדע שלי: יש לי מקום בבית, שבו אני עוסק במדע. אני אוסף חיות מתות ומשמר אותן בתוך צנצנות. אני מוצא אותן בבית או ברחוב. למשל, מצאתי לטאה גמדית בחצר האחורית של הבית ושמתי אותה אותה בתוך צנצנת עם חומר משמר בצבע תפוחי אדמה ואסור לפתוח את זה.המורה האהוב עלי: אני הכי אוהב ללמוד מאבא, כי הוא אוהב ללמד אותי ואני אוהב ללמוד ממנו וזה כיף ללמוד.
מה הכי חשוב שיהיה במורים? שהמורים יהיו ההורים, שיהיה בית ספר שבו ההורים מלמדים, כי אלו אנשים שמכירים אותך. נראה לי פשוט שילדים לא אוהבים את בית הספר כי אין שם את ההורים שלהם. נכון שלא כל ההורים יודעים ללמד הכל, אבל כל הורה יודע ללמד משהו אחר. אני חושב שפשוט צריך לקחת המון הורים שיודעים המון דברים ולשים אותם בבנין והם ילמדו שם.
אוהב ללמוד? כן, מאוד.
הזמן הפרטי שלי
-------------------
אחר הצהרים: משחק במחשב ועם השכנים בחוץ.
הכי אוהב לעשות בעולם: לשחק.
מאכל אהוב: פנקייקים של אמא שלי. אמא שלי, רובי ועירי טבעוניים, אבל אני ואבא שלי אוכלים בשר. אני בחרתי לאכול בשר כי אני אוהב ואני לא מצליח לעמוד בפיתוי, אז אבא מכין לו ולי את הבשר.
טלוויזיה: אני צופה רק לפני השינה. בבוקר ובצהרים אני בדרך לא רוצה.
מחשב: אני משחק הרבה. רואה סרטים ומשחק.
הכי אוהב לעשות עם אמא: לשחק איתה וללמוד איתה.
הכי אוהב לעשות עם אבא: עם אבא שלי אני הכי אוהב ללמוד חשבון ולשחק שח מט.
הכי אוהב לעשות עם האחים: עם רובי אני אוהב לשחק משחקי דמיון, אבל לא יוצא לי הרבה, כי תוך כמה שניות נמאס לה. משחקי דמיון הם משחקים שאתה מדמיין שאתה כל מיני דמויות, כמו דמויות מסרט או משהו כזה. אתה ממציא משחק. עם עירי אני אוהב לשחק בחרבות.
הורים צריכים להיות יותר חברים או יותר מחנכים? יותר חברים. מחנכים זה פחות חשוב, כי ההורים שלי הם חברים והם גם מלמדים. הם אוהבים ללמד.
החברים הכי טובים: לאו, שלא גר בארץ ובא לבקר רק בקיץ והשכנים שלנו – רועי ועמרי. בחופש שיחקתי איתם הרבה, אבל עכשיו הם בשעות הבוקר בבית הספר. בצהרים באות אלינו חברות שאמא עושה להן צהרון, אז אני לא כל כך משתעמם, אבל הן לא באות כל יום, כי כל יום זה נמאס כבר.חוגים: חוג קרקס בקרקס שבזי. אני לומד קרקס ויש גם קייטנה בקיץ. אני לומד למשל אקרובטיקה אווירית, אקרובטיקה, ג'אגלינג, ללכת על קביים.
החלום שלי: אין לי הרבה חלומות.
כשאהיה גדול: אני לא יודע, כי יש עוד המון זמן עד שאני אהיה גדול.
מתי כועסים עלי? כשאני מרביץ לאחותי הגדולה.
הרגע הכי כיפי שהיה לי: קייטנת קרקס והקייטנה של אבא שלי – זה בעבודה שלו.
הייתי רוצה לחיות ב: שוויץ, כי נראה לי שכיף שם, אבל גם בישראל ממש כיף. בקציר יורד שלג לפעמים.
לגדול או להישאר ילד לנצח? אני לא יודע, כי גם ילד זה כיף ואני לא יודע מה זה להיות גדול, כי אף פעם לא ניסיתי. זה בטח להיות אחראי מאוד.
ההמלצה שלי לספר: יש ספר שאמא שלנו מקריאה, "דרקון אין דבר כזה". אני אוהב אותו כי זה ספר ילדים מגניב, שמספר על ילד שמוצא דרקון ואמא שלו כל הזמן אומרת שאין דבר כזה.
טקס שינה: אבא משכיב אותי, עם סרט טבע בטלוויזיה. הוא נותן לי חיבוק ואני מבקש ממנו לקרוא לאמא להגיד לי לילה טוב.
* * *
