הכנסתם את הילד לגן עירייה? הפרידה בבוקר לא פשוטה, הוא בוכה, אתם מכלים קופסת טישיו ורועדים בדרך החוצה? "התחלה זה החלק החשוב ביותר של העבודה", אמר פעם פילוסוף יווני כל כך בצדק והותיר אותנו לשבור את הראש איך עושים את זה. אז הנה עשרה טיפים שיעזרו לכם למלא מצברים:

1. הקפידו להגיע בזמן

בגנים עירוניים שער הגן נפתח בשבע וחצי וננעל בשמונה וחצי. בשעה הזו הגננת והסייעת פנויות לקבל את הילד באופן אישי ומאפשרות לו כניסה נעימה. כשילד מגיע אחרי תחילת יום הפעילות, הכניסה שונה, דבר שמקשה על השתלבותו אל תוך מהלך היום.

2. שדרו לילד שמחה ובטחון

השאירו את החששות אצלכם והפגינו חיוניות ותחושה חיובית של התחדשות. כשהגננת מבקשת מההורים להתחיל להיפרד, עשו זאת ללא היסוס ואימרו לו בבירור מתי תקחו אותו. "אני אגיע אחרי שתאכל", "אחרי שעת הסיפור". ככל שאתם תפגינו יותר ביטחון, הילד ירגיש יותר ביטחון.

3. אל תאריכו את אקט הפרידה

הסבירו להם שאתם צריכים, למרות הבכי הכואב, ללכת לעבודה ושאין באפשרותכם להישאר בגן, כי זהו גן לילדים ולא למבוגרים. אתם יכולים לערוך הסכם עם הילד לפני - "אני אשחק איתך בשני משחקים ואחר כך אלך לעבודה. יחד עם זאת, היו ערים למאפייני הטמפרמנט של הילד שלכם והתאימו את האינטנסיביות של ההכנה לקצב ההסתגלות של ילדכם, לפי היכרותכם עמו. יש ילדים שלוקח להם זמן רב יותר להסתגל למקום חדש והם זקוקים ליותר הסברים ולחשיפה חוזרת למקום זה, לפני שהם מרגישים בו "בבית".

4. היו ברורים לגבי מועד האיסוף, כדי שיהיה רגוע

אל תגידו "אני אבוא אח"כ", "אחרי הגן", "עוד מעט". מבחינת הילד מדובר בנצח והוא ימתין לכם במהלך כל היום. מצב זה יקשה עליו רגשית להתפנות להשתלבות בגן וליצירת אינטראקציות חברתיות. ככל שתגדירו זמן ברור המתייחס לסדר היום שלו בגן, כך הוא יהיה רגוע יותר. "אני אגיע אחרי המפגש השני" או "אחרי ארוחת הצהריים", "אחרי השינה". פרטו מי יבוא לאסוף אותו - אמא, אבא, סבתא, דודה וכו'.

5. האמינו ביכולתו להשתלב ללא עזרתכם

במהלך הימים האלה, הוא עדיין לומד להכיר את הסביבה החינוכית החדשה שלו, את הגננת ואת הילדים. אל תשארו בגן כדי לראות שהכל כשורה. אתם לא עוזרים לו. אתם מפריעים. למה? כי הוא נשאר תלותי בהורה ולא יוצר אינטראקציות חברתיות של השתלבות תוך כדי משחק. זכרו, יש פער בין הצרכים שלכם - הצורך של ההורה הוא לגונן ושל הילד להשתלב.

6. בססו את תחושת הביטחון שלכם

בין הורים לילדים יש סימביוזה חזקה והרבה פעמים הורה חושב שאם לו קשה גם לילד קשה. כך שאם אתם אנשים שקשה להם עם שינויים וזקוקים לזמן הסתגלות, רוב הסיכויים שתחשבו שגם הילד מרגיש כך. החששות הללו עוברים לילד ומשפיעים עליו. עשו כל מה שיעזור לכם לבסס את הביטחון. דברו עם צוות הגן בצד, שאלו שאלות, העלו סוגיות באסיפת ההורים. תחושת הביטחון והאמון שלכם בצוות תקל מאוד על תהליך ההסתגלות לגן.

7. ספקו מידע על הילד ובקשו מידע על ילדים אחרים

ההצלחה ביצירת חיבורים חברתיים תלויה גם בהורים וגם בגננת. מצד ההורים - אם הילד מגיע לגן יחד עם חברים מגן קודם, זה יוצר כבר תחושה מוכרת. אם לא, בקשו מהגננת אינפורמציה על ילדים אחרים וזמו קשרים. נצלו את המידע ליצור חברויות על בסיס עניין משותף.

8. נצלו ימים פתוחים לבקר בגן

במעבר לגנים עירוניים יש לא פעם להורה תחושה של חוסר שליטה הנובעת מהיעדר זכות הבחירה החופשית שליוותה אותו בחינוך הפרטי. היום יש לא מעט גנים שמאפשרים להורה בצורה מתואמת ותוך כיבוד כללי הגן, להיכנס לבקר בימי שישי ולראות איך הגן מתנהל. זה מפיג את המתח, נותן תחושה שהילד לא נמצא מאחורי קלעים ומאפשר שקיפות הזהה לזו שבגנים פרטיים.

9. שינה

אחרי שהגעתם ממערכת פרטית בה הילד היה רגיל לשלאף שטונדה, בגנים הציבוריים זה מפסיק. אין מספיק מודעות בגנים ציבוריים לעובדה שמקצת מהילדים בגיל הזה עדיין צריכים מנוחה ולכן אם אין באפשרותכם לקחת את הילד הביתה, בקשו, אולי בשיתוף עם עוד הורים לילדים שזקוקים לזה, שידאגו להם למקום שקט שבו יוכלו לנוח.

10. הסתגלות לגן

חודשיים זה זמן הסתגלות סביר לגן. במידה וזה לא קורה, יש להשקיע את כל המאמצים כדי לעזור לו, בשיתוף פעולה מלא עם הגננת הקולטת. אבל גם אם אנחנו חושבים שעשינו טעות, צריך להמשיך ולעזור לו להסתגל למסגרת החדשה ולא לחזור אחורה.


ועוד משהו... למרות כל מה שנאמר פה, המציאות תמיד יותר מורכבת מכמה טיפים בדקה. סביר להניח שבימים הראשונים בכי קורע לב יערער את בטחונכם ויקשה עליכם לעזוב. אם תישארו, הוא ילמד שהבכי שלו הוא כוח שיכול לעכב את הפרידה. אל תשברו. הקפידו לעשות בקביעות ובנחישות את כל מה שנאמר קודם. וקחו נשימה - חודש ספטמבר הוא חודש מקוטע, בגלל החגים ובהרבה מקרים ההסתגלות תגיע רק באוקטובר. אז היו סובלניים וקחו מרווח של זמן.