שנת הלימודים שהתחילה השבוע פתחה את שעריה בין השאר למאות אלפי ילדים המגיעים אל מוסדותיה השונים משני בתים. המצב הזה מזמין לא פעם אתגרים שיש לצלוח: איחורים, העברת ציוד מבית לבית, בחירת חוגים וגם חוסר הבנה לעתים מצד המערכת למורכבויות השונות. כדי להקל על הניסוי והטעייה פנינו אל המומחים הטובים ביותר - הורים גרושים בעלי ניסיון, שמנדבים ברצון את הטיפים שלהם איך לעשות את זה הרבה יותר נוח.

מציאות חדשה

המשפחה: אתי גיל, מכירות וצחי גיל, מנהל פרויקטים בסין, הורים לעמית, בן 18 (י"ב) ומיקה, בת 13 (כיתה ז'). גרושים 8 שנים.

הגעה לבית ספר ממקום מגורים רחוק: "הגרוש שלי גר במרחק של חצי שעה מבית הספר ולכן יש לא מעט קשיים סביב נושא האיחורים לבית הספר בבוקר, אז כשהם אצל אבא, הם יודעים שההתארגנות בבוקר היא אחרת ומתחילה הרבה יותר מוקדם. עדיין לא פתרנו את הנושא עד הסוף, אבל אנחנו בדרך. בית הספר מגלה הבנה במידה".

להסביר להם את המציאות החדשה: בהתחלה התדירות של לשכוח דברים היתה גבוהה וזה יצר עוגמת נפש, כעס ותסכול לכל הצדדים. אחרי כמה פעמים כאלה התגייסנו יחד, אבא שלהם ואני והסברנו להם בלי כעס שהם חייבים להיות אחראים כי ההורים לא גרים אחד ליד השני. זה תהליך, אבל הם מבינים ומתארגנים בהתאם".

חולצות בית ספר: "מאחר ובית הספר דורש חולצות בצבעים מסויימים לשיעורים מסויימים, למשל, חולצה כחולה לשיעורי ספורט, דאגנו שבכל בית יהיו חולצות באותם הצבעים".

ספרים ומחברות: "אצלנו אין לוקרים, אבל בנושא הזה בית הספר מצא פיתרון מתחשב מאוד, רק לילדים של ההורים הגרושים פינו שתי מגרות בכל כיתה, שבה הם ישאירו את הספרים, כך שלא ייווצר מצב בו ילד יצטרך להתמודד עם הסיטואציה הלא נעימה של "הספר נשאר בבית של אבא".

חוגים: "בהתחלה בחרנו חוגים על פי הימים בהם היא אצלי, אבל ככל שהם גדלים זה הופך להיות יותר קשה, לכן אבא שלהם ואני שוחחנו והסכמנו שצריך להתגמש בנושא. כלומר, לשנות ימים או לבוא לאסוף אותם מאוחר יותר".

צופים: "בנושא הזה עשינו תיאום ציפיות מראש והסברנו למיקה שפעם בשבועיים, ביום שישי, היא תוותר על הצופים".

וגם למיקה בת ה-13 יש כמה טיפים:

  • "פעם כשהייתי שוכחת את נעלי הספורט אצל אבא, זה היה מתסכל ואמא היתה רושמת למורה פתק. היום מצאתי פיתרון וכשזה קורה אני מבקשת מילדה מכיתה אחרת שתשאיל לי נעליים לשיעור".
  • "ביום שיש לי חוג ואחר כך אני הולכת לישון אצל אבא, אני מסדרת את הילקוט כבר לפני החוג ולוקחת אותו איתי".
  • "השנה יש לנו הרבה מסיבות בת-מצווה ואני לא רוצה להפסיד. כשיש מסיבה ביום שבו אני אצל אבא, אני מתקשרת אליו ומבקשת ממנו להחליף יום ואנחנו קובעים יום אחר".

אתי, עמית ומיקה גיל: "הסברנו להם בלי כעס שהם חייבים להיות אחראים כי ההורים לא גרים אחד ליד השני"
אתי, עמית ומיקה גיל: "הסברנו להם בלי כעס שהם חייבים להיות אחראים כי ההורים לא גרים אחד ליד השני"

להיות מעודכן ומסודר

המשפחה: דוד, עובד בתקשורת, אבא לילד בן 13, מהוד השרון. גרוש שמונה וחצי שנים.

חדר מסודר ומאורגן בשני הבתים: "אני לקחתי החלטה שלילד שלי יהיו שני בתים מלאים. אלי הוא לא יבוא ל'ביקורים'. מהיום בו נפרדנו הוא לא הגיע אלי עם בגדים בתיק. זה מקל מאוד על הפרוצדורה. יש לו הכל בכפילות - בגדים, נעליים. מה לעשות, גירושים זה לא עסק כלכלי טוב".

קשר מול בית הספר: "הבן שלי נמצא אצלי ארבעה ימים בשבוע. דאגתי שכל פרטי ההתקשרות שלי יהיו מעודכנים ולמרות זאת בית ספר שיודע שאני רוצה את המידע, מעדיף להעביר אותו קודם לאמא שלו ולא אלי. לכן אני דואג להתעדכן בעצמי וכמובן להגיע לאירועים ואסיפות הורים ולהיות מעורב כל הזמן".

הגעה לבית הספר: "מאחר ובית הספר שלו בתל אביב ויש לו הסעה, אני דואג בכל בוקר שבו הוא מגיע מהבית שלי, להביא אותו לנקודת ההסעה הצפונית ביותר בעיר".

חוגים: "במקרה הזה תפסנו שתי ציפורים במכה. רשמתי אותו לחוג שהוא מאוד אוהב אצלי ושם הוא יצר חברויות עם ילדים, כך שבנוסף לחוג יש לו גם מעגל חברים בסביבה שלי".

הכי חשוב: שיתוף פעולה ויציבות נפשית

המשפחה: דפנה לביא, עורכת דין לענייני משפחה ויובל פתאל, ספר - הורים לשלושה ילדים – גיא, בן 16 (כיתה יא'), שיר, בת 14 (כיתה ט') והילה, בת 10 (כיתה ה'), מחולון. גרושים חמש שנים.

לפני הכל לדאוג ליציבות הנפשית: "רוב הבעיות אצלנו התרחשו יותר בשנה הראשונה. הילדים הגיבו לשינוי במצבי רוח ירודים, מופנמות ועצבות. הבן הגדול היה אז בן עשר והיה לו משבר שהתבטא קצת בירידה בלימודים. היו גם הרבה שאלות סביב השינויים, כמו "למה אתם לא יכולים להיות יחד?" ו"אז מה, עכשיו לא תדברי יותר עם סבתא?" ולכן הדבר הראשון שהיה חשוב לנו זה קודם כל לדאוג ליציבות הנפשית שלהם ולא להישגים בלימודים. הסברנו להם שאבא ואמא נפרדים, אבל המשפחה נשארת ואנחנו ביחסים טובים. לא רבים. מהר מאוד הם נעמדו יפה על הרגליים".

שיתוף פעולה בין ההורים: "יש גיבוי מלא ושיתוף פעולה בינינו. אם אחד מאיתנו הולך לאסיפת הורים הוא דואג להעביר לשני את כל המידע והעידכונים. גם אם אחד הילדים הלך בבוקר בלי מצב רוח, אנחנו מעדכנים אחד את השני ומבקשים ממי שפוגש אותו אחרי הלימודים לגשש מה קורה".

לגור קרוב אחד לשני אם זה אפשרי: "הסביבה החברתית נשמרת והם יכולים לעבור מבית לבית באופן עצמאי".

חולצות בית ספר: "אחרי כמה פעמים של "שכחתי את המחברת אצל אבא", "שכחתי נעליים אצל אמא", קנינו כמות גדולה יותר של חולצות ושמנו בכל בית.

ספרים ומחברות: "לוקרים זה פיתרון אידיאלי. לנו יש מזל בעניין, כי לא בכל בית ספר יסודי יש. הילדים שומרים את הציוד שלהם בלוקר ודואגים לקחת מדי יום את מה שצריך ליום למחרת. בסך הכל זה חינך אותם לקחת אחריות על הדברים שלהם".

חוגים: "מעדיפים לרשום לחוגים בתוך בית הספר. ככה הם ממשיכים מהצהרונית ישר לחוג ולוגיסטית זו התנהלות הרבה יותר פשוטה".

עזרה בשיעורים: "עזרה בשיעורים זו אני". אומרת דפנה. "כמורה בעבר ה'אני מאמין' שלי הוא לעזור רק בהכוונה ולא לשבת איתם. זו אחריות שלהם. אם הם אצל יובל וצריכים עזרה הם מצלמים לי ושולחים ב'וואטס-אפ' ואנחנו מדברים על זה בטלפון".

לשתף את המחנכת והיועצת: "חשוב מאוד. קרה שאחד מהם לא הביא ספר או הגיע בלי חולצת בית ספר והמורה כעסה. רק אחרי שבאנו ודיברנו איתם הם גילו הבנה. אם אין בעיות מיוחדות ולא רואים שהילד במשבר, יש פחות התייחסות.

לעדכן את בית הספר בפרטים של שני ההורים: "חוק העברת מידע" שנכנס לתוקפו לפני שנתיים, מחייב את בית הספר למסור מידע על הילד לשני ההורים (אלא אם בית משפט קבע אחרת). העניין הוא שבית ספר לא תמיד עושה את זה וההורה צריך להיות אקטיבי כדי לדאוג שזה יקרה. מנסיון שלנו לילדים הרבה יותר טוב ורגוע לראות איך שנינו מאוד מעורבים בכל מה שקורה איתם בבית הספר".

קשר טוב ומערכת מסודרת

המשפחה: סיגי אפל, מורה לחינוך גופני, אמא לילדה בת 16 (כיתה יא'), מגבעתיים. גרושה 12 שנה.

לפני הכל, קשר טוב בין ההורים: כמובן שאם הקשר בין ההורים טוב ויעיל, הילד תמיד ירוויח וירגיש לגמרי רגיל. המצב משתנה כשההורים לא מתקשרים או כשיש יריבות כלשהי. הבעיה הופכת להיות גדולה ואז יכולים להיות מצבים שמעמידים את הילד בתחושת אי נוחות מול המערכת".

לשתף את המחנכת: "לדבר איתה לגבי הקשיים, כדי שתהיה אמפתית יותר למצבים בהם ילד שוכח משהו בבית של אחד ההורים כתוצאה מהמעברים ולמנוע את תחושת אי הנוחות שמתלווה לזה".

מערכת מסודרת בשני הבתים: "מאוד עוזרת להבין את סדר היום ליומיים הקרובים. אופציה נוספת שעבדה טוב אצלנו היא יומן שהיה באופן קבוע בתיק שלה ובו כתבתי הודעות: מהו סדר היום למחרת, מה צריך להביא לבית הספר וכו'".

חוגים: "אנחנו דאגנו שהיום עם אבא יהיה יום פנוי, ללא חוגים או פעילויות נוספות, מעבר לדברים מבית הספר, כדי שיהיה גם זמן למטלות ולזמן שלהם. ואם צריך להתגמש, אז עושים את זה".

ללמד אותם להתארגן: "בגיל צעיר עזרנו לה יותר בארגון ובתיווך של הדברים, עד שהיא למדה את זה בעצמה. אני חושבת שאם מרגילים ילד להתארגנות יעילה כבר מהגיל הצעיר, הכל נראה אחרת כאשר הוא גדל. זה לגמרי תלוי בהתכווננות של ההורים".

מערכת שעות בתמונות

המשפחה: יעל, אמא לבן 11 ובת 8, מרעננה. גרושה ארבע שנים.

געגועים: אחד הדברים שאנחנו התמודדנו איתם בהתחלה היו הגעגועים של הבת הקטנה שלנו להורה השני, אז הכנו לה פיג'מת שינה עם צילום שלנו מחובקים איתה שמודפס על חולצה גדולה ונוחה לשינה. גם שיחת וידאו היתה אופציה להפגת געגועים כשאחד הילדים רצה לדבר עם ההורה השני.

מערכת שעות בתמונות: כשהיא היתה בגן ועדיין לא ידעה לקרוא, הכנו לה מערכת שעות ובמקום לכתוב בה את הפעילות, הדבקנו תמונות או איורים קטנים. למשל, יום א' בין השעות 8:00 ל-13:30 תמונה של הגן, בין השעות 13:30 ל-18:00 תמונה של אבא, בין השעות 18:00 ועד הלילה תמונה של אמא וירח וכוכבים.

יום המשפחה: היום הזה הוא קצת בעייתי במערכת החינוך. לא תמיד מקפידים לדבר על כל סוגי המשפחות ולכן אני מראש נערכתי וביקשתי מהגננת להציג את נושא המשפחה בראייה רחבה יותר. המלצתי על ספרים בנושא, כגון, "כל אחד והמשפחה שלו"/ יהודה אטלס או "שני אבאים" / מקדה נאה.

אירועים בגן: בחגיגות יום הולדת בגני ילדים יש מנהג לשתף את ההורים בברכות ולהרים את הילד על כיסא. הרבה פעמים הנושא הזה רגיש, בעיקר כשהורים נמצאים בקונפליקט. כדאי לבקש מהגננת לתת תפקידים שווים לכל אחד מההורים, כדי שאף צד לא ירגיש מקופח. באותה הרוח נהוג לחלק לילדים מתנות בחגים, ימי הולדת וסופשנה. אפשר לבקש מהגננת לדאוג לשני פריטים דומים, כדי שלילד יהיו פריטים בשני הבתים. זה מאמץ קטן שנותן הרגשה טובה לכולם.

ציוד בית ספר: אצלנו אין לוקרים בבית הספר, אז ביקשנו מהמורה להשאיר בכיתה בכל יום בתוך תיקיית פלסטיק ספרים ומחברות שלא נדרשים ליום שלמחרת, מערכת שעות שבועית וחולצת בית ספר אחת וקראנו לתיקייה הזו "תיקיה קלה שמקלה".

חוגים: במקרים בהם הם ביקשו חוג שנפל בדיוק על היום בו הם ישנו אצל אביהם, מצאנו אחד משני פתרונות. אני עזרתי בהסעות לחוג ואם לא יכולתי, יזמתי Carpool של כמה הורים שילדיהם הולכים לאותו החוג, שמאוד הקל על הנטל.