בכל פעם שאני מגיע, לבד, עם הילדים לקופה בסופר, אני מקבל מחיאות כפיים שקטות מכל הסובבים. ממש כאילו הייתי אלוף אולימפי שחוצה את קו הסיום עם שני תאומים על הכתפיים, אם לא הספיקה הריצה בלבד. אבל האמת היא שאני אוהב לעשות איתם קניות. יש עם מי לדבר והם לא מתווכחים על מה שנכנס לעגלה, מקסימום מכניסים עוד איזה דבר או שניים.
האמת, אני כל כך מתורגל, שאני אפילו מסוגל לכתוב פוסט הדרכה לאיך ליהנות עם הילדים בסופר. כן, ניחשתם נכון. זה הפוסט הזה (כמה חזרה לעתיד מצדי). אבל מעבר לטיפים שיוצגו כאן, זה גם הרבה שאלה של אימון. גם שלכם, לסבלנות, וגם של הילדים, להבין מה מצופה מהם. ובמילים אחרונות אלו, אני נפרד מכם ושולח אתכם אל הטיפים שלי להנאה מהקניות עם הילדים. בהצלחה.
1. בוא עם הרבה סבלנות
החפירה תהיה ארוכה. כן, זה מתחיל באוטו.
2. תכין אותם כבר בדרך למה מותר ומה אסור
רוצה לתת להם חטיפים? סבבה. ספר להם מראש כמה. לא רוצים? גם זה משהו שכדאי לסגור כבר בדרך. יותר מזה, תדליק אותם על מה שאתה רוצים שהם יעדיפו. אני למשל לא אוהב את עניין החטיפים בסופר, אז אני מראש מדליק אותם על מלפפונים ותפוחים. זה הולך לא רע.
3. קריין להם את המסלול
הולך לבחור עכשיו לחם? דברו על זה.
4. אל תשאל שאלות מיותרות
אם אתה לא רוצה שהם יבחרו את סוג הלחם במקומכם, אל תשאל את עצמך בקול רם "איזה לחם כדאי לקחת היום?". לא תמיד תאהב את התשובה.
5. אם כבר שאלת, תקשיב להם
כי יותר מזה שחשוב להם לקבל את זה, חשוב להם שתשמע לדעתם. אז אם כבר שאלת ואפילו אם לא, זה בסדר שתתנו להם לבחור את סוג הלחם הפעם. גם אם הם לא יאכלו אותו. תאמין לי, האפשרות להזכיר להם את הפעם ההיא שהם בחרו ובסוף לא אכלו את זה תשתלם לכם לשארית חייכם.
6. תן להם לבחור איתך פירות וירקות
על הדרך גם למד אותם איך בוחרים. תן להם למשש ולהריח. לפעמים גם לטעום. ואת זה למדתי מאיזו סבתא שנזפה בי: אם נתת להם לבחור, קח גם את אלו שלא נראים מושלם, אם הם בחרו בהם. עדיף לתת לילדים תחושת ערך מאשר לפרי. הוא ממילא באותו טעם.
7. המלפפון שהדלקת אותו עליו ברכב?
זה הזמן לנגב אותו קצת בחולצה ולהציע להם. זה עובד גם עם תפוח, גמבה וגזר. ועם עוד ירקות ופירות. אולי פרט לעגבניה. אל תעשו את זה לעצמכם.
8. אל תכנס עם העגלה למעבר של החטיפים
פשוט לא. ברצינות. גם לא למעבר של המתוקים. זה לא כמו במשימה בלתי אפשרית שבסוף כל סרט מתברר שבסוף אכן הייתה אפשרית. זו משימה בלתי אפשרית על אמת. ואם בכל זאת אתה צריך משהו ממעבר החטיפים, תשאיר אותם ואת העגלה בחוץ ולך לקחת בדיוק את מה שאתה צריך. להם אין בקרה ויכולת להתאפק אל מול כל מה שהולך שם.
9. תן להם לרצות דברים ולקבל אותם
עניין לגיטימי בסך הכל. אם הם חלק מהמשפחה, סביר שירצו לבחור גם את האוכל. לכן, גם אם זה משהו שלא בהכרח היית קונה בעצמך, אפשר לאפשר להם גם לזרוק איזה מוצר או שניים פנימה, שירגישו שגם דעתם נשמעת.
10. זו הזדמנות מצויינת לנהל שיחות שאנחנו לא מנהלים בדרך כלל
למשל, על ההעדפות שלהם בענייני אוכל. הלו"ז הצפוף שלנו לא תמיד מאפשר את זה והנה, מה יותר טוב מלשאול איז גבינה אתם הכי אוהבים, בדיוק כשמנסים לדפדף את הזמן האבוד בתור למעדנייה.
11. בוא עם תוכנית מוכנה לקופה ותעביר אותה מראש לילד
בלי תפקיד ותוכנית אתה עתיד למצוא את עצמך בגאפ של זמן בלתי מתוכנן בו אתה עסוק בהעמסת המוצרים על המסוע ובאריזתם והם עסוקים בלהשתעמם, לטפס מחוץ לעגלה, לתקוע את האצבעות במסוע, לתלוש שקיות מהמתקן המגניב או למשוך לקופאית שמאחוריכם בקופה המקבילה בשיער. תן להם תפקיד, להניח את המוצרים על המסוע או להכניס אותם לשקיות. נכון שהם עושים את זה גרוע ושבחיים לא הייתם לוקחים אותם לעבוד בזה, אבל לפחות הם מאפשרים לכם לשלם ולארוז את כל השאר בשעה שהם נאבקים עם להכניס את הקוטג' האחד הזה לשקית. לגמרי ווין בספר שלי.
ואם קראתם את כל זה ולא אמרתם לעצמכם "אין סיכוי שהוא עושה את כל זה ועוד טוען שזה כיף", אז אולי יש סיכוי שגם אתם תצליחו ליהנות מזה...
