"ביום שישי אחד מאוד התרגשתי בבוקר כי הייתי אמור להיות אבא שבת בגן ופתאום אבא שלי אמר לי שאמא הולכת ללדת את אחי הקטן והיא מרגישה לא טוב וצריך לנסוע לבית חולים מהר. הוא שאל אם אני רוצה לבוא איתם. אמא מיהרה ורצתה כבר ללכת, אבל אני אמרתי לו: 'לא. אני אבא שבת היום ואני רוצה ללכת לגן', אז אבא הרים את אמא ושם אותה באוטו והיא צרחה והם לקחו אותי לגן ורק אחר כך אמא הלכה ללדת. היה לי חשוב ללכת להיות אבא שבת, כי אני לא יכול להיות אבא שבת כל יום ואת אח שלי אני אוכל לראות כל יום. כשנגמר הגן לקחתי את החלה הגדולה והבאתי לאמא לבית חולים".
<<< רוצים לקרוא גם על ליה מכפר סגול, שריי השומרונית מחולון, אלה מחוות יתיר, עידן מעילבון ותם מקיבוץ צבעון? היכנסו לעמוד המיוחד של הפרויקט ותכירו את כל הילדים המקסימים. >>>
המשפחה שלי
----------------
אני: מקאריוס חורי, בן 8, כיתה ב'.
אמא: ויויאן חורי. אמא היא ערביה-נוצריה, נולדה בכפר יסיף. היא מנהלת את חנות התצוגה של העסק שלנו. אבא: מונטי חורי. אבא הוא ערבי-נוצרי, שנולד בארץ, בכפר פסוטה. הוא מנהל את העסק המשפחתי. המשפחה של אבא גרה באוסטרליה וכשהייתי קטן גרנו שם, אבל אני לא זוכר הרבה, כי הייתי קטן וחזרנו לארץ. אחים ואחיות: אלכסנדר, בן 3. משמעות השם שלי: זה מהתנ"ך. זה אומר מבורך באושר. זה שם של ארכיבישוף שהיה בתורכיה וגם הוא היה ביוון. אמא ואבא בחרו את השם הזה כי זה שם יפה ואין כמעט אף אחד בעולם, רק 3 או 4 בעולם שקוראים להם מקאריוס. אין הרבה.ארוחה משפחתית: אנחנו אוכלים יחד, כל המשפחה, כמעט כל ארוחה בכל יום - בוקר, צהריים וערב ואם לא, אז לפחות שתי ארוחות ביום יוצא לנו לאכול יחד.
המטלות שלי בבית: לסדר את החדר שלי.הבית שלי
-----------
הישוב: כפר ורדים. אני אוהב את הישוב שלי. יש נוף מקסים מהגג. אנחנו רואים את ראש הנקרה, החרמון והים. אין הרבה ערבים בכפר ורדים. אני מכיר רק ערבי אחד. הוא גר ברחוב שלנו ואבא שלי מכיר את אבא שלו, אבל אני לא פוגש אותו כי אני הולך לחברים אחרים בכפר ורדים, יהודים, שהיו איתי בכיתה א', לפני שעברתי בית ספר למעיליה. אני גר בכפר ורדים כבר 4 שנים. לפני זה גרנו במעלות-תרשיחא. שם יש יותר ערבים.
הבית: יש לנו בית גדול מאוד, עם בריכה ומטבח גדול ועוד מטבח קטן וחדר טלוויזיה וגם סוויטה לאורחים שבאים. למשל, סבא וסבתא. ובחצר יש לנו גינה שאנחנו זורעים בה כל מיני דברים ושם אנחנו גם משחקים בכדור. בחצר יש גם בית משחקים גדול וגם ערסלים, קורקינטים, אופניים, טרקטורונים ובימבות. החדר: יש לי חדר לבד.בית הספר שלי
------------------
בית ספר יסודי מעיליא. זה כפר שיש בו רק ערבים-נוצרים. זה בית ספר טוב. עברתי לשם לא מזמן. לפני זה הייתי בבית ספר בכפר ורדים. תמיד הייתי בגנים ובתי ספר של יהודים, אבל החלטתי שאני לא יכול שאני רק אלמד עברית ולא אדע לכתוב ערבית. לא היה לי קשה לעבור בית ספר, כי אני רציתי, אבל אחר הצהרים אני בדרך כלל עם החברים היהודים מכפר ורדים. אף פעם לא הלכתי לחברים במעיליה. רק פעם אחת חבר בא אלי משם.
מה מיוחד בביה"ס שלי? שהמורים נחמדים. יותר כיף לי במעיליה, בגלל הדת. אם אני אגדל ואני לא אדע ערבית זה לא טוב. אם היה בית ספר ערבי בכפר ורדים, זה היה יותר טוב, אבל אין ואני צריך ללמוד איך לכתוב ולקרוא בערבית. וגם כשהייתי בכיתה א' בכפר ורדים ובגן, היינו חוגגים את כל החגים של היהודים, חנוכה, פורים, פסח ובבית לא היינו חוגגים אותם ועכשיו, במעיליה, יותר קל לי, כי אני חוגג את אותם חגים גם בבית וגם בבית הספר. למשל כריסמס, חג המולד. אני אוהב שאנחנו מקבלים מתנות ומקשטים את העץ ואנחנו יוצאים מהבית ואנחנו נוסעים לאוסטרליה. אני יותר אוהב לחגוג חגים של נוצרים. המקצוע שאני הכי אוהב: ערבית, כי אני אוהב את המחנכת שלי. המורה האהוב עלי: מָהַה, היא מלמדת ערבית והיא גם המחנכת שלי. אני אוהב אותה כי מתי שאני רוצה משהו היא נותנת לי וכשאני מקבל מכה או משהו, אז היא משתתפת והיא מביאה לי קרח. מה הכי חשוב שיהיה במורים? שהם יאהבו אותנו, שהם לא עושים משהו שהם לא רוצים. יש מורים שאין להם חשק לילדים. אוהב ללמוד? כן. איך יהיה לי יותר כיף ללמוד? שהמורים יהיו נחמדים ולא יציקו. למשל, אם מישהו צריך ללכת לשירותים וכל כך כל כך צריך, אז לפעמים יש מורים שאומרים לו אל תלך וזה קשה, כי אי אפשר להישאר בלי שירותים). לפעמים אני אומר למורה שאני לא אוהב את המורה הזה או הזה, אז היא מטפלת בעניין. למשל, מורה אחת שהיא תמיד צועקת. היא חושבת שאם היא תצעק, אז אנחנו נקשיב לה. שיעורי בית: לפעמים אני מכין לבד ולפעמים עם ההורים. אם אני לבד, אז אמא שלי בודקת לי בסוף.הזמן הפרטי שלי
---------------------
צהרים: חוזר הביתה בשתיים או שלוש ואוכל ארוחת צהרים. אמא אוספת אותי.
אחר הצהרים: לפעמים אני הולך לסבא וסבתא (בכפר יסיף), לפעמים משחק בחוץ, לפעמים משחק עם אח שלי ולפעמים רואה טלוויזיה. יש לי גם אוסף של כספים ומטבעות מכל העולם וגם בולים. אני אוסף אותם כשאנחנו נוסעים לכל מיני מקומות. היינו למשל ביוון, קפריסין, לרנקה, אוסטרליה, תורכיה, אנטליה. הכי אוהב לעשות בעולם: להפליג בספינה. מאכל אהוב: אורז מתובל עם בשר. טלוויזיה: אני צופה הרבה, אבל בשנה הזאת אני לא רואה הרבה כי אני משחק בחוץ, כי אם אתה רואה הרבה טלוויזיה, אז זה מציק לעיניים. יש לי תוכנית בערבית שאני אוהב, בערוץ 108. מחשב: יש לי בחדר מחשב נייד וגם מחשב רגיל וגם אייפד. אני משחק במחשב רק אם אין סוללה באייפד. חוגים: כדורגל ומדע. אנחנו מביאים טלסקופ ואנחנו מסתכלים ואני לומד. אני אוהב ללמוד דברים חדשים. הכי אוהב לעשות עם אמא: לסדר את הבית ולפעמים אני עוזר לה להכין עוגות. זה כיף להכין עוגות, כי אני לומד ואם מישהו ישאל אותי בבית הספר איך עושים, אני אגיד לו. הכי אוהב לעשות עם אבא: לסדר קצת את הגינה ולנקות את הבריכה. בסוף השבוע אנחנו נוסעים לתל אביב או למקדונלד. אח שלי נדבק למקדולנד ואם אחי הקטן ישן ונרדם באוטו, אנחנו הולכים לארומה. הכי אוהב לעשות עם אחי: לשחק. אח שלי אוהב לשחק. אנחנו משחקים בבית וגם בחוץ בגינה, בעיקר כדורגל. הורים צריכים להיות יותר חברים או יותר מחנכים: יותר לחנך את הילדים, כי אם הם לא יחנכו אותם, אז הם לא ידעו שום דבר. אם בבית הספר ישאלו אותם משהו, אז הם לא ידעו. החבר/ה הכי טוב: יש לי שני חברים שהם חברים שלי כבר מהגן מכפר ורדים: אלעד ואדם. הם כמו אחים שלי. הם נותנים לי בהכל לשחק. בכיתה במעיליה: מרזוק ואדם והם ערבים נוצרים. אני אוהב אותם כי הם משתפים אותי בכל הדברים. לפעמים אני כועס על חברים בכיתה, שהם מתחילים לתת מכות או משהו כזה. למשל, כשאנחנו משחקים כדורגל. אם לא ניצחנו, אז מרביצים לנו. החלום שלי: אני רוצה להיות ארכיבישוף בקפריסין, כמו השם שלי. ארכיבישוף הוא איש מאוד חשוב ואני רוצה להיות איש חשוב. כשאהיה גדול: אני רוצה להיות קפטן בגולדן איריס הספינה, כי כשהיתה לי יומולדת, אז ההורים שלי הכינו לי הפתעה לצאת בספינה וראיתי שממש כיף שם. אהבתי לראות בלילה מה יש בספינה. היה מופע שכל הבגדים בו זוהרים. מתי כועסים עלי? כשאני לא עושה דברים טובים, כמו למשל שאמא שלי אומרת לי אל תשחק בכדור, כי אני מקפיץ אותו גבוה וזה מגיע לשכנה לידנו או שזה מגיע לגג. אמא אומרת לא להקפיץ גבוה ואבא שלי כועס עלי. הרגע הכי כיפי שהיה לי: כששטתי בספינה ביום ההולדת שלי. חוגים: כדורגל, כי זה ספורט ואני אוהב ספורט. ומדעים, שאני לומד ואני אוהב ללמוד דברים חדשים ומעניינים.הייתי רוצה לחיות ב: אוסטרליה, כי שם נולדתי והיה לי שם כיף. הייתי קטן. הבית היה מאוד כיף, אבל אני לא זוכר הרבה. הראו לי את התמונות שלו. מבחוץ הוא היה יפה.
לגדול או להישאר ילד לנצח? האמת שבא לי לגדול, כי עכשיו אי אפשר שאני אעשה את הכל. למשל, שאני אנהג באוטו או באופניים. עכשיו אי אפשר לעשות כלום. רק לשבת או לשחק או ללמוד. ההמלצה שלי לספר: ספר שמדבר על הרבה דברים וקוראים לו "ואוו – האינציקלופדיה הוויזואלית המקיפה", כי אני לומד מזה הרבה דברים. כדאי לקנות את הספר הזה, כי הוא מדבר על הרבה דברים מעניינים. למשל, למדתי על ספינות ועל מטוסים. טקס שינה: לפעמים אמא ולפעמים אבא משכיבים אותי ולפעמים אני לוקח ספר וישן.* * *
מכירים ילד/ה שחייב/ת להיות בין 100 הישראלים הקטנים?
ילדים בגילאי 6-8, שחיים במקום מעניין, שאורח חייהם ייחודי או שיש להם סיפור מעניין? ספרו לנו עליהם.שלחו אלינו במייל את פרטי הילד/ה (הסיפור, המקום, כתובת מייל וטלפון) ונשמח להכירם ולבדוק אם אפשר לפרסם את סיפורם.
