"אמא ואבא שלי גרו בקרית טונו (קרית אונו?) לא. קרית טונו. ט-וֹ-נ-וֹ. והחליטו שהם רוצים ללכת להקים ישוב חדש והם גם רצו לגור בטבע, אז הם מצאו את המקום הזה בבקעת הירדן והקימו בו את ברוש הבקעה, שזה ישוב ממש קטן, שיש בו רק 23 אנשים ויש רק 4 ילדים קטנים. אני עוד מעט בת 5 ואני הילדה הכי גדולה בישוב. ו... נו, די עם השאלות. עכשיו אנחנו משחקות ואם את מנצחת, אז את מקבלת מדבקה!"

<<< רוצים לקרוא גם על ליה מכפר סגול, שריי השומרונית מחולון, אלה מחוות יתיר, עידן מעילבון ותם מקיבוץ צבעון? היכנסו לעמוד המיוחד של הפרויקט ותכירו את כל הילדים המקסימים. >>>

המשפחה שלי

----------------

אני: אלכס קשת, בת 4.

אמא: ליבי קשת (40), גננת, בהתמחות לחינוך מיוחד. אמא עובדת בלימודים בתל אביב ובגן שלה בתומר.

אבא: אוהדזיו קשת (40), איש מחשבים, מנהל מערכות מידע. אבא עובד בבית במחשב.

למה קוראים לי אלכס? זה השם שאבא רצה.

ארוחה משפחתית: כל יום בצהרים אנחנו אוכלים ביחד, אבא, אמא ואני ובשישי-שבת אנחנו אוכלים עם חברים.

המטלות שלי בבית: לראות תוכנית אחת ואז ללכת למשהו אחר. למשל, לצייר, לעזור לאמא בבית או לקחת את סשה לטיול ולסדר את החדר ובערב, אחרי משחק אחד, אני הולכת להתקלח.

הבית שלי

-----------

הישוב: ברוש הבקעה, זה ישוב קטן ואין בו גן, אז אני הולכת לגן ברותם, ישוב קרוב. זה ישוב מדברי, אבל כמעט אין בו גמלים. יש לנו גם פר שקוראים לו מוּש, סוסה שקוראים לה צוּר והמון כלבים. יש לנו גינה קהילתית, עם חמניות ועל האדמה יש זרעים שחורים של זיתים. עברנו לברוש כי אמא ואבא רצו לגור בבית פרטי עם מרפסת ולבנות לי רפת. אה, ויש בברוש גם אפרוח קטן שבקע מביצה קטנה ותרנגולות שדוגרות עליו. אי אפשר לראות את זה. הן שומרות עליו ומחממות אותו. יש כאן מסעדה שאין בה כבר אוכל, שהיא כבר ישנה וגם תחנת דלק ישנה, שלא עובדת כבר.

החדר: אני לבד בחדר.

הקהילה: בברוש יש שתי משפחות עם ילדים קטנים. אני הכי גדולה בישוב ויש איזור שהיה פעם צימרים והיום גרים בו צעירים רווקים. נו, עכשיו אנחנו יכולות כבר לשחק? את רוצה עוד מדבקה? את יכולה לבחור!

הגן שלי

---------

גן רותם, גן אנתרופוסופי ודתי-חילוני. הגן שלי הוא על הר. אנחנו לומדים שירים וגם אנחנו מתפללים ואחרי זה אנחנו שותים יין ונוטלים ידיים. ומי שהוא לא דתי אז הוא לא דתי. למשל, אני לא דתיה ואמא שלי ואבא שלי גם לא. רוצה לשמוע שיר מהגן? מודה אני לפניך, מלך חי וקיים, שהחזרת בי נשמתי בחמלה. רבה אמונתך. אלוהיי, נשמה שנתת בי טהורה. אתה בראתה. אתה יצרתה. אתה נפחתה בי. ואתה משמרה בקרבי... אדון עולם, אשר מלך, בטרם כל יציר נברא. לעת נעשה בחפצו כל, אזי מלך, אזי מלך שמו נקרא".

מה מיוחד בגן שלי? שיש בו גם דתיים וגם לא דתיים ושמי שמפריע משאירים אותו בצד במפגש. יש בגן בנים שמשחקים איתי והם עוזרים לי כשבנים אחרים מציקים לי. אוריה, רון, נהוראי... ויש עוד.

בוקר בגן שלי: כשבאים בבוקר שותים שני מתוק, משחקים בבובות אצבע, קוראים ספר וכשאומרים ללכת למפגש, כמה ילדים לא מקשיבים ואני כן מקשיבה. כשמתחיל המפגש, במפגש קודם כל מתפללים.

הכי אוהבת בגן: ללמוד שירים חדשים.

הגננת האהובה עלי: מוריק (מוריה), כי היא יפה.

מה הכי חשוב שיהיה בגננת? נעימוֻּת ונדיבוּת. עכשיו תורי לשאול אותך שאלות. איפה את גרה? מה את רוצה להיות כשתהיי גדולה? יש לך ילדים? את יכולה להראות לי תמונות שלהם? (כל התשובות שמורות במערכת של אלכס בברוש הבקעה).

הזמן הפרטי שלי

-------------------

אחר הצהרים: אני אוכלת צהרים ובקינוח אני רואה טלוויזיה ואני משחקת בדוקים. לפעמים אנחנו הולכים עם הכלבים לטיול בואדי ואז קשה לי וכואבות לי הרגליים ואבא מרים אותי על הכתפיים. לפעמים משעמם לי בברוש, אז אני הולכת לצימרים, איפה שגרים הרווקים המבוגרים של הישוב ומשחקת עם תמר או עם דונה. יש רק ילדים קטנים בישוב ואני לא אוהבת לשחק עם ילדים קטנים. או שאני משחקת עם אבא או אמא, מאכילה את מוש העגל ואת צור הסוסה ומשחקת גם עם אלכס החתולה השחורה. הייתי רוצה שיהיו עוד ילדים בברוש.

הכי אוהב לעשות בעולם: להתחפש, כי זה הדבר האהוב עלי.

מאכל אהוב: שניצל.

טלוויזיה: אני רואה הרבה כשמשעמם לי בברוש. הכי אני אוהבת את דייגו, כי הוא הילד הכי אהוב עלי בטלוויזיה ואני אוהבת אותו.

חוגים: אני לומדת יצירה בסטודיו בוס, שזה סטודיו שהוא בתוך אוטובוס. למשל, אנחנו עושים מנדלות וכל מיני סלסילות.

הכי אוהבת לעשות עם אמא: לראות סרט. הסרט שאני הכי אוהבת זה "הדרקון הראשון שלי: מספר 1. יש לנו את 2 גם. אני אוהבת את הסרט הזה כי להיק-אפ היתה רגל ברזל ואבא שלו, שקראו לו סטוי, רצה להרוג אותו והיק אפ רוצה לשמור על דרקונים ובסוף החליטו לעשות להיק-אפ הפתעה עם הדרקונים, שהם יבנו את הבתים החדשים.

הכי אוהבת לעשות עם אבא: גם לראות סרטים. ועכשיו עוד פעם תורי לשאול שאלות. רוצה לראות איך אני עושה גלגול? רוצה לראות מה הכנתי ביצירה השבוע?

הורים צריכים להיות יותר חברים או יותר מחנכים: הורים צריכים יותר לחנך, כי הם קצת כועסים ההורים, כשילדים עושים דברים לא טובים ובגלל זה הם צריכים לחנך אותם.

החבר/ה הכי טוב: בגן החברות שלי הן יהלי ורוני ויש לי גם חברות טובות מקרית אונו, שאני פוגשת לפעמים. ובברוש החברים שלי הם איתמר-שלמה ואורי, הם תינוקות והם גרים בברוש הבקעה בתוך אוטובוס. ויש לי את החברים בצימרים, שהם לא ילדים. הם מבוגרים. למשל, דונה חברה שלי, שאני שותה אצלה חלב. היא עובדת באכסניה של ברוש הבקעה, שזה בית מלון. וגם אצל תמר, שיש לה בדירה פסנתר והיא ממציאה מנגינות (מלחינה). יש בצימרים בכל בית גג וסולם ואני מטפסת עליו וגם מבקשת מהם שישחקו איתי מחבואים.

החלום שלי: להיות נסיכה נוצצת כמו אלזה (לשבור את הקרח) או כמו הברבי שלי ויהיה לי כיף. אני אגיד לחיילים שלי להילחם ברעים, שהם לא ייקחו את הנסיכות. הברבי מתקלחת ואז היא שמה את השמלה לשבת ושמה עליה נצנצים ומטפחת על הצוואר שנוצצת ושמה נרות ואש נוצצת. את רוצה שאני אתן לך עוד מדבקה נוצצת?

כשאהיה גדולה: אני רוצה להיות שוטרת, כי אני אוהבת כובעים של שוטרים.

מתי כועסים עלי? כשאני עושה משהו רע. למשל, כשאני משקרת או כשאני עושה לסשה הכלבה משהו לא נעים.

הייתי רוצה לחיות ב: קרית אונו, כי אני אוהבת ויש לי חברה שם, שקוראים לה נועה. מ-א-ו-ד אהבתי לגור שם. אבל בברוש יש יותר משחקים ויותר חברים. הייתי עצובה כשנפרדתי מהחברות שלי בקרית אונו. אני פוגשת אותן לפעמים, אבל אני מאוד מתגעגעת אליהן. אני מדברת איתן גם בטלפון.

לגדול או להישאר ילד לנצח? יותר הייתי רוצה לגדול, כי אני רוצה כבר להיות בבית ספר. הייתי רוצה כבר להיות מבוגרת, כמו המבוגרים שגרים בצימרים, כי זה כיף. ועכשיו את מקבלת מדבקה! תבחרי!

ההמלצה שלי לספר: אני רוצה פיל, כי הוא ספר מצחיק.

טקס שינה: אמא ואבא משכיבים אותי לישון ביחד. אני שוכבת והם יושבים לידי על המיטה ומספרים לי סיפור ולאט לאט אני נרדמת ואז הם הולכים.

* * *

מכירים ילד/ה שחייב/ת להיות בין 100 הישראלים הקטנים?

ילדים בגילאי 6-8, שחיים במקום מעניין, שאורח חייהם ייחודי או שיש להם סיפור מעניין? ספרו לנו עליהם.

שלחו אלינו במייל את פרטי הילד/ה (הסיפור, המקום, כתובת מייל וטלפון) ונשמח להכירם ולבדוק אם אפשר לפרסם את סיפורם.