"
תזכירי לי עוד פעם למה יש חופש לילדים היום? מה הם חוגגים בדיוק?" אני שואלת את שותפתי לעבודה, העמוסה בילדים בדרכה לים, כשהבנתי השבוע, ביום שני, שעוד יום עבודה משותף שלנו ירד לטמיון. גם אם אנחנו בדרך לים עם ילדים או יושבים בסרט בוקר ב'סינמה סיטי', אל תטעו. זה לא יום חופש בשבילנו. זה יום חופש בכפייה ויש הבדל.
אני לא עובדת, אבל המדינה ממשיכה לדרוש
אני עצמאית. כשאני לא עובדת, אף אחד לא מממן לי את ימי החופש; אף אחד לא מפריש לי כסף לקרן הפנסיה; אף אחד לא משלם לי ביטוח ואף אחד גם לא נותן לי מתנות בחג. כשאני לא עובדת זה אומר שאני רק מוציאה את מה שאני לא מכניסה. אבל המדינה ממשיכה לדרוש את שלה. מיסים ומע"מ ב-15 לחודש וגם אם לא הרווחתי, אסור לי לאחר.
כשאני לא עובדת גם אין לי יותר מדי זמן לרדוף אחרי משלמי השוטף פלוס שישים ויותר שעדיין מתקשים לספור ימים בלוח השנה ולשלם בזמן. וגם את הפשע הזה הממשלה לא עוזרת לי למגר.
מי אחראי על לוח החופשות של הילדים? האם אלה אנשים עצמאיים שצריכים לגייס משפחה מורחבת או עזרה בתשלום או אלו שיום חופש מפנק אותם בתשלום חוקי?
אני לא מקנאה. אני פשוט רותחת. גם אם הילדים שלי כבר לא קטנים וזה לא דורש ממני פיזית לטייל איתם להצגות ופסטיגלים ריקניים תמורת מחירים מופקעים, זה עדיין דורש משאבים, שכן ילד נטול מסגרת הוא ילד מבזבז. מצד שני, הם מוכנים להתחשב ולחסוך הוצאות אבל זה ידרוש ממני לגייס עצבי ברזל מול היכולת שלהם להשתרע שעות מול מסכים. ככה בסופו של דבר, במאבק הכוחות הלא מוכרז הזה, מישהו יישבר בסוף והתוצאה לא תהיה מפתיעה.
אגב, אין לי בעיה עם חופשות
בעוד עשרים יום מגיע החופש הגדול והחודש האחרון היה חודש עמוס מבחנים דחוסי חומר נלמד בשעות המעטות שבין חופשה אחת לשנייה. מערכת לוחצת הישגיות ומתבגרים, שמנסים לרדוף אחרי החומר, כשבכל רגע נקטע להם חוט המחשבה בעקבות אסרו חג כזה או אחר. אגב, הם לא יסכימו איתי כמובן וזה בסדר. הם לא צריכים להוציא מכיסם 150 ש"ח על שיעורים פרטיים להשלמות.
חוץ מזה, באינפלציה הזאת של מאובחני הלקויות והפרעות הקשב, השינויים התכופים והמעברים החדים מאתגרים אותנו ההורים בכל פעם מחדש. כי אתם יודעים, יציאה לחופשה היא לא יציאה מההפרעה ועד שנוצרה לה שגרה אנחנו נאלצים לעצב אותה מחדש. כך שלהיות הורה זו עבודה ולהיות הורה בעבודה כשהילדים שלך לא, זו עבודה כפולה. מתכון הרסני לייסורי מצפון גואים, למתחים ולכעס שצריך לצאת איפשהו כשאין זמן ללכת לאימון הפילאטיס.
אלוהים לא מרחם על ילדי הגן, ביה"ס והוריהם העצמאיים ומציב אותם בפני משימה קשה. ואגב, אין לי בעיה עם חופשות, להיפך. חופשות זו קרקע פוריה ללמידה מתוך בחירה, רק שלא נותר לי הרבה זמן לעבוד כדי לממן את זה.
