לרזי אזולאי בן ה-8 מראשון לציון יש אוטו בצבע ירוק וצהוב ואם תשאלו אותו, הוא יספר לכם שזה הרבה יותר מסתם אוטו. זה אוטו מדהים, שגורם לו להרגיש כמו לוחם אמיתי. "זה עוזר לי להתגבר על הקשיים שיש לי ועושה אותי שמח", הוא משתף אותי בגאווה. "הוא נותן לי אפשרות לראות אותי בדיוק כמו כולם. כשקיבלתי אותו, המורה הראתה אותו לפני כל הכיתה וכולם התרגשו".
תחושת עצמאות ושליטה
מכוניות ממונעות הן אמנם צעד קטן עבור ילדים רגילים, אבל צעד ענק עבור רזי, שנולד עם שיתוק מוחין וסובל מפגיעה של 100% בתפקוד המוטורי. לפני שלושה חודשים הוא זכה להיות אחד משלושת ה"לקוחות" הראשונים של פרוייקט Go baby go, שמטרתו לספק חינם אין כסף מכוניות משחק ממונעות מותאמות לילדים עד גיל שמונה עם נכויות מוטוריות ומעוכבים התפתחותית.
הפרויקט נחנך לראשונה באוניברסיטת Delaware שבארה"ב בשנת 2006. סטפני ליבזון, פיזיותרפיסטית ואחת ממייסדי הפרוייקט בארץ, נחשפה אליו כשחיפשה פיתרון ניידות עצמאי עבור ילד החולה במחלת "דושן" (ניוון שרירים) בו טיפלה. יחד עם נילי וייסרברג ומיכאל נודלמן, פיזיותרפיסטיים נוספים, הם החלו להפעיל את הפרוייקט בארץ והם עושים זאת בשיתוף פעולה עם מפעיליו בארה"ב. הפרוייקט פועל כחלק מעמותת ניצני ראשון, עמותה הפעילה כבר 13 שנים ופועלת רבות למען ילדים נכים. כולם עובדים בהתנדבות מלאה וללא שום תשלום מצד ההורים.
לדברי ליבזון, אין ספק שהמכונית משפרת משמעותית את יכולת ההתניידות של ילדים אלו. עם זאת, היא מדגישה שהיתרון הענק הוא בפן החברתי. "ילדים אלו מתניידים רוב הזמן על כיסא גלגלים, שנותן להם תחושה של שונות ופאסיביות, כי מישהו צריך לדחוף אותם", היא אומרת. "ואילו המכונית משחררת אותם מהתלות הזאת, נותנת להם תחושת עצמאות, מעוררת את הגירויים הסביבתיים ונותנת להם את האפשרות להחליט בעצמם לאן לנסוע ועם מי לשחק ובכלל, את היכולת להיות מובילים ולא מובלים ולהרגיש יותר שייכים לחברת ילדים בריאים בני גילם".
מרגיש יותר חופשי
"יש חוסר הלימה בין המצב הנפשי למצב המוטורי של רזי", אומרת גלי, אמו. "הוא ילד מאוד שובב, ילד קונדסאי הכי מגניב שיש, אבל כשהוא בגינה, הוא נכה. הוא לא יכול לעשות את כל מה שילדים בני גילו עושים, אפילו אם בא לו לברוח, כי זה מה שילדים עושים, הוא לא יכול. יש הרבה סיטואציות מגוחכות, כמו זה שכשהוא מתעצבן עלי בבית, הוא אומר לי 'אמא, קחי אותי לחדר. אני לא רוצה לדבר איתך עכשיו'. עם האוטו הוא מרגיש הרבה יותר חופשי".
מאז החל הפרוייקט לפעול לפני שלושה חודשים, רשימת הפונים לאתר הולכת וגדלה ובימים אלו ממש עוד ילדים זוכים להיות חלק מהפרוייקט החשוב הזה, שמחפש ספונסר בארץ.
את המכוניות משיגים מפעילי הפרוייקט בעזרת תרומות כסף ותרומות של מכוניות יד שניה. הפיזיותרפיסטיים נפגשים עם כל ילד בנפרד, מודדים אותו, בודקים את הצרכים והמגבלות. ילד שלא יכול ללחוץ על הדוושה, בונים לו דוושת גז ידני, מתאימים לו משענת מיוחדת לראש, לגב, משענות לידיים, חגורות אגן. "אנחנו עושים את כל ההתאמות שצריך כדי לאפשר לילד שליטה מלאה בכלי", בדיוק כמו שעשו במכונית של רזי.
"זהו? את לא רוצה לשאול אותי עוד משהו?" רזי נשמע קצת מאוכזב מהעובדה שנגמרו לי השאלות ואז אחרי דקה הוא זורק לי קצה חוט. "את יודעת שיש לי חברה שאני מאוהב בה?"
איך תוכלו לעזור?
יש לכם רכב ממונע של ילדים שמוטל כבר שנים במחסן ומעלה אבק? הגרוטאה הזו יכולה להיות הדבר שישנה את חייהם של ילדה או ילד עם מוגבלות. צרו קשר עם יוזמי הפרויקט ומישהו יבוא לאסוף את הרכב. בנוסף, הפרויקט זקוק לתרומות כדי להמשיך להתקיים. היכנסו לכאן לכל הפרטים.
