תסבירו לי למה תמיד רגע לפני חופשת לימודים, הילדים שלי באופן קבוע, חוטפים שפעות, וירוסים, דלקות גרון והחופשה שלהם תמיד, אבל תמיד - מתחילה שבוע לפני תאריך החופשה המקורי? בשבועיים האחרונים, בין טירוף בעבודה, לדד ליינים, לניסיון להתחיל "לעשות פסח", הם הופיעו לי בבית אחד אחרי השני.

ביום ראשון מימי עם לחיים בורקות ועיניים דומעות ושורף לה הגרון. בעוד מימי מתאוששת תודות לכדורי האנטיביוטיקה הופיעה רותי בחדר, "נדבקתי ממימי". היא אבחנה את עצמה וכן, היא התחילה להשתעל ולזלוג ולבכות שהיא לא מצליחה לשתות.

איזה יופי! כולם הבריאו

לא התפלאתי כשהגננת של נועם הזעיקה אותי לגן כי נועם בוכה שהאוזן כואבת לו נוראאאא. אגב, גם אני התעוררתי עם כאב גרון חריף והצטרפתי לחבורת נוטלי הכדורים, אבל היי, אמא עם דלקת גרון? אפילו לא מוזכר בתנ"ך.

ואז הגיע יום ראשון והבנות הרגישו מצויין. איזה יופי! כאבי הגרון חלפו להם. בדילוגים קלים, מיהרתי לארגן להן את התיקים, להכין כריכים, לחפש את בגדי בית הספר, כשראיתי אותן בוהות בי בפליאה: אמא, את לא יודעת? אין בית ספר, חופששששש".

בהיתי בהן בחזרה באימה. אני חייבת להוריד חומרים לעיתונים ויש לי פגישה בעשר וחצי ועדיין לא התחלתי עם הקניות לחג ומה עם המקרר? והתנור? חופשת הפסח התחילה ואיתה הסרט הידוע: "אמא, אנחנו רעבים". 11 ילדים בבית וניסיון לצלוח את הימים טרום החג, שהם הימים המתישים ביותר. "אל תכנסו עם חמץ לחדרים", אני מתחננת. הם כאן, הם בחופשה והם רעבים.

כמה עצות - ממני אליכם באהבה

בקשר לשעמום, הנה העצה שלי: משעמם לכם? קדימה, לעבודה. דלי, מים, סבון, ספוג ניקוי, תושיטו יד. אין טיולים. טיולים בפסח. במקרה הטוב, הם יקשיבו ויתחילו לנקות. במקרה ההגיוני יותר, הם יפסיקו לשיר את שיר השעמום.

ובקשר לאוכל, להלן העצות שגיבשתי:

1. העבירו לחצר או למרפסת שולחן פלסטיק, מיקרוגל וטוסטר. שם תכינו את הארוחות, סוג של חוויה. קמפינג בייתי.

2. טורטיות - בכל חנות מכולת אפשר למצוא טורטיות ולהפוך אותן לארוחה צבעונית וטעימה. אפשר למלא בגבינה צהובה וקטשופ ולשים בטוסטר. אפשר לגלגל שם גבינה וירקות, בשר וצ'יפס, סלמי, תנו להם לגלגל. הם יהנו, יאכלו וישבעו.

3. תנו לילדים הקטנים סכינים חד פעמיים (הם לא מסוכנים) ומלפפון וגמבה. הם יהנו להכין לעצמם סלט וגם יאכלו אותו.

4. סירופ ויטמינצ'יק יהפוך כל לבן למעדן. תנו להם להזריק במזרק פלסטיק מספר טיפות ללבן. הצחוק והשמחה שיעלו להם על הפנים הקטנות שווים הכל.

5. שמרו על מצב רוח טוב. לחץ ועצבים רק יהפכו את ערב החג לסיוט.