פעם, לפני שהיו כיתות ובתי ספר, לוח, כיסאות ושולחנות - דברים היו נראים לגמרי אחרת. הכישורים והיכולות שנדרשו מילדים, וגם ממבוגרים - היו שונים לחלוטין. מה שהיה חשוב זו יכולת להתמדה ולהתמקצעות בפעילויות המתרחשות בשטח פתוח, כמו ליקוט, ציד ובהמשך גם עבודה חקלאית בשדה. פעולות אלה דורשות ריכוז, מיקוד קשב ודיוק, אך הן נעשות תוך כדי תנועה, המשלבת בין מוטוריקה גסה ועדינה. ליקוט וציד הן פעולות הדורשות פיצול קשב ויכולת לעבור מסוג פעולה אחת לשניה. במשך עשרות ומאות אלפי שנים התעצבנו מבחינה אבולוציונית, כדי לבצע פעולות המותאמות לליקוט ולציד, המתרחשות בשטח הפתוח.

ואז באו בתי הספר, הלימודים, שעות הישיבה חסרת התנועה על הכיסא וההקשבה למורה ויחד איתן הופיעה גם הפרעת הקשב והריכוז.

לא מצליחים לווסת

הפרעת קשב וריכוז היא תופעה שכיחה, ממנה סובלים למעלה מחצי מיליון מאוכלוסיית ישראל ולפי מה שנראה בשטח, הורים רבים חוששים מהרגע בו יגלו כי ילדם הוא בעל הפרעת קשב וריכוז, בעיקר בשל החשש של התאמתו למסגרות החינוך וכמובן, גם לעתידו המקצועי והשפעת הפרעת הקשב והריכוז על הדימוי העצמי שלו. במאמר קצר זה אנסה לגעת בהיבטים האבולוציונים של הפרעת הקשב והריכוז וכיצד מסגרות החינוך יכולות לנהוג כדי לעזור לילדים בעלי הפרעות קשב וריכוז.

אנשי מקצוע ומומחים נוהגים לזהות בהפרעת קשב וריכוז (ADHD) שלושה מרכיבים מרכזיים. הראשון, ליקוי ביכולת הקשב והריכוז. מרכיב זה כולל קושי בשמירה על הקשב לנוכח הסחות, קושי בוויסות גירויים ולעתים גם קושי בשמירה על הריכוז לאורך זמן. השני, היפראקטיביות: ילדים היפראקטיביים מגלים פעלתנות יתר, הם מתקשים לתת תגובות, לתקן טעויות ולהתאים את התגובה שלהם לדרישות הסביבה. והשלישי, אימפולסיביות: מתאפיינת בקושי לשלוט בדחפים ולגלות התנהגות פזיזה ותגובתיות מהירה לגירוי סביבתי.

איך מתפתחת הפרעת קשב וריכוז? ניתן להתבונן על הפרעות קשב וריכוז ממספר נקודות מבט: נוירולוגית, קוגניטיבית וגנטית. אתייחס דווקא לנקודת מבט המשלבת את ההתפחות התרבותית-החברתית של הפרעות קשב וריכוז.

למה בית הספר אינו מתאים יותר לילדים של היום?

במהלך מאות השנים האחרונות חל מפנה דרמטי בכישורים הנדרשים מהפרט. כבני אדם, אנו פועלים יותר ויותר בתוך מרחבים סגורים ונדרשים לפעולות הנעשות במצב סטטי. בבתי הספר ילדים נדרשים לפעולות ולכישורים הכוללים ישיבה של שעות רבות בתוך הכיתה, הימצאות במצב של הקשבה פאסיבית ולמידה בתוך מקומות סגורים וצפופים. תנאים אלו הם שונים מהתנאים הסביבתיים שלהם עוצבנו מבחינה אבולוציונית. לפיכך, דווקא ילדים המותאמים יותר גנטית לליקוט ולצייד ובתנאים של לפני אלפי שנים עשויים היו להתפס כמוכשרים וכמובילים מבחינה חברתית, עשויים כיום להיות מובחנים כבעלי הפרעת קשב וריכוז. ואכן, מחקרים אנטרופולוגיים שנעשו לאחרונה מאשיים תפיסה זו. מחקר שבדק שבט שעבר מליקוט וציד לעבודה חקלאית מצא שהאנשים בעלי גן של ADHD נמצאו במעלה ההיררכיה החברתית ואולם כאשר השבט עבר לעבודה חקלאית אנשים אלו מצאו את עצמם נמוכים יותר במדרג החברתי.

שלוש דרכים בעזרתן בית הספר יכול להתאים את עצמו לילדים:

אני מאמין שבד בבד עם הצעדים שנעשים על מנת להתאים את הילד לדרישות בית הספר, יש לנקוט בצעדים בכדי להתאים את בית הספר לצרכי הילד. אני מציע כמה דרכים שיעזרו להתאים את בית הספר לילד:

עידוד הילד להיות אקטיבי יותר בעת הלמידה

מבחינה אבולוציונית, למידה נעשית תוך כדי חיפוש אקטיבי ויזימה, הצבת שאלה וחיפוש אקטיבי בניסיון לתת לה מענה.

הרחבת המקום האישי של הלמידה

בתי הספר המודרניים התפתחו על פי המודל של המהפכה התעשייתית. אלו כוללים: אחידות, סרט נע וגבולות ברורים בין מנוחה לעבודה. בהתאם לכך, הלמידה בבתי הספר נעשית באופן אחיד, תוך מובנות המוכתבת מלמעלה. אולם, ההתפתחות שלנו כתינוקות וכילדים נעשית דווקא מתוך מקום אישי, פרטני וייחודי לילד. לפיכך, האתגר העומד כיום בבתי הספר הוא למידה דיפרנציאלית המותאמת לילד.

למידה כמפגש וכשיח קבוצתי

להוריד את ההיבטים של הלמידה הפרונטליות הרגילה שאנו מכירים ולהעניק מקום רב יותר לדיאלוג ולשיח עם התלמיד ולקבוצות למידה.