"קצת מכות מעולם לא הרגו אף אחד", אורית, אמא של ירון בן החמש, לא הבינה למה עושים סיפור מכך שבנה משתמש לפעמים באלימות פיזית ומילולית. לדעתה, הגננת והפסיכולוגית של של הגן סתם עושות עניין גדול ממשהו קטן. לדעתה זה דווקא חיובי שירון יודע לשמור על עצמו. איציק, בעלה, סיפר בטיפול שאורית גדלה בבית אלים, שהתנהל תוך צעקות והאשמות בלתי פוסקות. מבחינתה, אלימות היא דבר טבעי ואף נכון ודווקא מרגיע אותה לדעת שאף אחד לא יציק לירון. ירון מבחינתו לא אלים רק בגן. גם בבית הוא נוטה לצעוק, לזרוק דברים, לבעוט בקירות והוא אפילו מנסה להרביץ לאיציק, שלמד לחבק אותו בחיבוק דוב עד שיירגע. אורית דווקא מאפשרת לו להכות אותה.
אלימות והפסיכולוגיה השיווקית
יש ילדים שמאמצים התנהגות אלימה או תוקפנית. במקרה כזה, לשיטתי, על ההורים לשווק להם את ההתנהגות המתחשבת והמכבדת. בשבוע שעבר תיארתי כאן את שיטת הפסיכולוגיה השיווקית לשינוי התנהגויות לא רצויות של ילדים. למעשה, משווקים להם את דרך ההתנהגות הנכונה יותר, בעזרת כלים בהם היינו משתמשים אם ילדינו היו לקוח פוטנציאלי. בשבוע שעבר הדגמתי כיצד ניתן לשנות את הרגלי הצפיה שלהם בטלוויזיה והשבוע נדבר על שינוי התנהגויות אלימות.
הורים יכולים לעשות זאת על ידי אימוץ אסטרטגיות דומות לאלה שיאמצו ארגונים המעוניינים לגמול אנשים מהתנהגות פוגענית. לדוגמא, ארגונים המעוניינים למנוע מנהגים להיכנס לצומת באור אדום יכולים: להטיל קנסות כבדים על עבירה זו; לחייב נהגים להשתתף בקורס נהיגה מונעת; להציג מובילי דעה שנוהגים כיאות; להמחיש את הסכנה של כניסה לצומת באור אדום ועוד. לפניכם כמה אסטרטגיות שיכולות להפחית את ההתנהגות הלא רצויה.
אסטרטגיה 1: שמירה על פרופיל נמוך
לפי אסטרטגיה זו, כאשר מתגלה כשל, מאמצים תגובה עניינית קצרה ואז שומרים על פרופיל תקשורתי נמוך, כדי לתת לרוחות הרעות להירגע.
אם הילד אלים פיזית, אל תרבו מילים, אל תטיפו מוסר ואל תחזרו כמו תקליט שבור על הציפייה שלכם ממנו לא להיות אלים או על האכזבה שלכם ממנו או מהתנהגותו. החזיקו אותו בחיבוק דוב אם צריך, כדי לעזור לו לעצור את פרץ האלימות ואמרו רק משפט קצר: "כשתירגע, תוכל להשתחרר", חזרו להתייחס לילד או לדבר איתו רק כשהאלימות נפסקת וכאשר הוא מתנהג בכבוד. אז החמיאו לו על הבגרות ועל הבחירה להתנהג כיאות. אם מדובר באלימות מילולית, כבדו את עצמכם. אמרו בקצרה, "אני מתייחס רק למי שמדבר אלי בכבוד". עד שזה יקרה, התעלמו מהתוקפנות שנועדה בעיקר להוציא אתכם מאיזון. כך תלַמדו את הילד שהאלימות לא יעילה. גישה זו דומה לאסטרטגיה "עשה־קבל", אך מדגישה את החשיבות של מתן תגובה אסרטיבית וצרה ואי־היגררות לבקשות או להסברים מייגעים.את האסטרטגיה הזאת מומלץ ליישם כאסטרטגיה ראשונה או בשילוב אסטרטגיה אחרת, כי היא נותנת להורה את תפקיד המוביל בסצנה - זה של המבוגר האחראי - ולא משאירה אותו בתפקיד המשני של המאוכזב הכועס.
- אסטרטגיה זו נותנת מענה בעיקר לצרכים הבאים: גבולות, הכוונה, הדרכה ודוגמא אישית, ציפיות הוריות ריאליות, סבלנות וסובלנות.
אסטרטגיה 2: חיקוי של מוביל דעה (סֶלֶבּ)
באסטרטגיה זו מראים דמות נערצת או מוערכת של ידוען צורכת את המוצר, כדי שלקוחות יחקו את הידוען ויאמצו גם הם את המוצר. בגיל הרך הילד מחקה את ההורה. לכן, הורים אלימים פיזית או מילולית יגדלו ילדים שיתנהגו באלימות. הורים שרוצים להפסיק אלימות אצל ילדים בגיל זה, חייבים קודם כל להפסיק את האלימות שלהם.
לעתים קרובות הורים אומרים, "אני אולי צועק, אך לא מרביץ". ילדים אינם יכולים לעשות הבחנה כזו. הם עוברים בקלות מאלימות מילולית לאלימות פיזית. מבחינתם, בשני המקרים מדובר באלימות. מכאן שהורים צריכים להפסיק כל התנהגות אלימה או להפסיק לצפות שילדיהם יפסיקו זאת.
- אסטרטגיה זו נותנת מענה בעיקר לצרכים הבאים: הדרכה ודוגמא אישית, ציפיות הוריות ריאליות.
אסטרטגיה 3: קנה־קבל / עשה־קבל
על פי אסטרטגיה זו, רק מי שקנה מוצר מסוים (זה השלב המקדים), יוכל לקבל מתנה. הדרישה המקדימה היא להתנהגות מתחשבת ומכבדת שאינה אלימה. ה"מתנה" היא הקשבה והתחשבות ברצונותיו של הילד. אמרו לילד שיקבל הקשבה ומענה לצרכים ולרצונות שלו, לאחר שיתנהג וידבר בכבוד. לילדים צעירים חשוב במיוחד להסביר בדיוק מה זה אומר לדבר בצורה מכובדת ולא להסתפק באמירה כללית כמו "תדבר בכבוד".
ביישום האסטרטגיה בעולם ההורות חשוב לשים לב לסמנטיקה: עדיף להימנע מיצירת התניה (אם תעשה - אז תקבל), מאחר שזו יכולה להוביל למאבק כוחות. במקום זאת עדיף לומר שאפשר יהיה לקבל את המתנה מיד בתום השלב המקדים. לדוגמא: "אקשיב לך כאשר תדבר בשקט ולא תצעק".
- אסטרטגיה זו נותנת מענה בעיקר לצרכים הבאים: תחושת ביטחון, גבולות, הדרכה ודוגמא אישית, הכוונה, סבלנות וסובלנות.
אסטרטגיה 4: התמקדות בתועלת, הגדרת מטרה נעלה
באסטרטגיה זו שמים את הדגש על התועלת שהלקוח יפיק מביצוע הפעולה ולא על ביצוע הפעולה עצמה. דגש על ביצוע הפעולה עצמה עלול להביא למריבה על הטפל (מי התחיל) ואילו דגש על התועלת יעזור להשיג את העיקר (הפסקת האלימות). יש להציג לילד תועלת שתשכנע אותו שכדאי לו להפסיק עם האלימות. הנה כמה דוגמאות לתועלות אפשריות, הקשורות ב"אני" הייצוגי והערכי של הילד - אם תרצו, ב"סופר אגו" - ולכן הן מייצגות מטרה נעלה: "אני אעריך אותך יותר, אם תדע להתאפק ולא להרביץ" / "אם תצליח לדבר ולא להכות, זה יראה לי כמה אתה אחראי ובוגר".
מצאו את התועלת שתניע את ילדכם. אמרו אותה הן בעת אלימות הקשורה בילדכם והן מדי פעם, בהקשר של אירוע אלים שאינו קשור לילדכם או בעת אירוע אחר בכלל. הורה שיאמץ גישה זו, יצליח לפחות בזמן הצגת התועלת לא להיגרר אחר הילד לוויכוח או למריבה.
- אסטרטגיה זו נותנת מענה בעיקר לצרכים הבאים: גבולות, הדרכה ודוגמא אישית, טיפוח דימוי עצמי חיובי, סבלנות וסובלנות.
אסטרטגיה 5: חיזוק החוזקות
באסטרטגיה זו מתמקדים בנקודות החוזק שיש לחברה או למותג ומעצימים אותן, הן כדי לחזק את הביטחון בבחירת המותג והן כדי להופכו למושך יותר לעומת החלופות. במקרה הזה נרצה שהילד יבחר להתנהג באופן מאופק ונשלט ושיעדיף זאת על פני החלופה של "התפרצות". לשם כך, נמצא בהתנהגותו או במאפייניו מוטיבים שיכולים לעזור לו לבחור להתנהג בצורה אחראית, נעצים אותם ונשתמש בהם כמנוף להשגת המטרה.
דוגמאות:
- "יש לך שליטה עצמית נהדרת. כמו שאתה יכול להתאפק עם הפיפי עד שנגיע לשירותים, אתה יכול להחזיק את הידיים שלך, כך שלא ירביצו".
- "אתה מאוד חברותי. אם תתאמץ, תוכל לנהוג בהתחשבות גם כשאתה כועס ולומר לחבר שלך שאתה כועס, במקום להרביץ".
- "אתה מאוד זריז. נסה לרוץ אל הגננת מהר ולומר לה שעמית רוצה לנשוך אותך, לפני שהוא יספיק לעשות את זה".
גישה זו יעילה אם היא נעשית ברוגע ולא מתוך כעס. אמנם היא לא תפתור את ההיתקלות האחרונה, אך היא תעזור לילד לאמץ בעתיד התנהגות מתחשבת יותר.
- אסטרטגיה זו נותנת מענה בעיקר לצרכים הבאים: טיפוח דימוי עצמי חיובי, תחושת מסוגלות עצמית, התנסות בדברים חדשים, הכוונה, סבלנות וסובלנות.
ד"ר אלי שגיא , ד"ר לפסיכולוגיה, מטפל פרטני, זוגי ומשפחתי ומדריך הורים, מחבר הספרים "ילדים זה שמחה" ו"הורות עכשיו ", מתוכו לקוחים התכנים לכתבה.
