שוב ניתקו לה את החשמל. הבטתי בה, באיריס (שם בדוי), המתגוררת בשכונתי. אם חד הורית לארבעה ילדים. בפנים חיוורות ובעיניים מושפלות היא ביקשה את עזרתנו השכנות וכולנו נרתמנו לתרום ולסייע לה.

"למה היא לא עובדת?" זרקה מישהי, תוך שהיא מנדבת תרומה משלה. למה היא לא עובדת? שאלה מצויינת. מאותה סיבה שנשים רבות לא יוצאות לעבוד. איריס יצאה לעבודה, אבל גילתה שאם את מטופלת בארבעה ילדים קטנים והכשרתך מאפשרת לך רק לעבוד כמטפלת במעון, את מרוויחה שכר מינימום, שכמעט כולו הולך על תשלום לצהרונים.

בשביל מה לצאת לעבוד?

עד לפני שנה עוד הצליחה איריס לתמרן, כי הצהרונים היו מסובסדים על ידי משרד הרווחה, אך מהרגע שוועדת טרכטנברג הופיעה עם המסקנות שלה, האופציה לתמרון נעלמה. אם עד לאותו היום עדיין היו צהרונים מסובסדים, מהרגע שהבטיחו לנו 'חינוך חינם' והוציאו את הצהרונים מרשות משרד התמ"ת לרשות משרד החינוך, התחילו לחנך אותנו ההורים מחדש.

ברור שהכוונות היו טובות. אין לי ספק ששר האוצר וכל נבחרת ה"נעשה לכם חיים טובים יותר והוגנים יותר", תכננו שנוכל לצאת לעבוד ולהצליח, אבל זה לא קרה.

השנה, בדיוק כפי שהיה בשנה שעברה - הצהרונים לא נפתחו ב-1 לספטמבר ואין שום מסר ברור לגבי מה שעומד לקרות בנושא הזה. בשנה שעברה נוצר כך פער של מספר חודשים וההורים כרעו תחת הנטל. כל הנושא עדיין נתון בכאוס אחד גדול. למשרד החינוך אין תשובה מתי זה יסתדר. וההורים? ימשיכו לעבוד, כשרוב המשכורת שלהם הולכת למימון הצהרון. אם כך, לשם מה לעבוד? אפשר כבר להישאר בבית, להנציח את המסכנות ולהישאר באותו מצב כלכלי, עם עבודה ובלי עבודה.

השבוע הוצפתי בטלפונים, במיילים ובפניות מהורים נרגשים בנייד ובעל פה. עמדתי במכולת כשניגשה אלי עוד אמא ואמרה: "היי, אולי תנסי לעזור לנו... אני לא יודעת איך אצא לעבודה בלי צהרון מסובסד. אגב, איך את מסתדרת בעצמך?" ניסיתי לענות על שאלתה ואז הגעתי למסקנה שאני כמובן חייבת לעזור גם לעצמי. כי כמו כולנו, גם אני אישה עובדת ואם לילדים שזקוקים לצהרון. עד לפני שנה עוד הייתי מפונקת, עבדתי מהבית ועם כל הקושי, יכולתי לקדם את פניהם בצהרים. היום גם אני מצטרפת למחאת הצהרונים ופונה לכולם להצטרף למחאה, שמבקשת: תנו לנו אפשרות לעבוד! דרישה לגיטימית בכל מדינה. אני מקווה שמישהו ממשרד החינוך יתייחס.

המשימה: לא להיפלט ממעגל העבודה

כאן המקום לציין כי תכנית הצהרונים הופעלה על ידי הממשלה כפיילוט (ניסוי בבני אדם) באשכולות הסוציו-אקונומיים הנמוכים והחלשים ביותר: 1 עד 3, בהם אמהות עובדות בשכר הנמוך ביותר במשק, לעתים הן המפרנסות היחידות את ביתן ובכל יום שבו לא הופעלה התכנית מיום תחילת הלימודים, נגרם נזק כלכלי עצום לאימהות עובדות אלו, עד כדי אי כדאיות עבודתן. כשחושבים על זה תוהים האם כך אנו רוצים לראות את פניה של ישראל 2014?

לכל הפחות, למען לא נהיה כחכמי חלם, הלוואי ויחזירו את מה שהיה פעם ועבד מצוין, בחסות משרד התמ"ת. צהרונים אלו הופעלו שנים ארוכות ללא כל תקלה וענו על רובן מכריע של הבעיות שיצר המצב החדש.

למרבה הצער, על תכנית ציל"ה, כפי שהיתה עד היום, ניתן להכריז בפה מלא: יצא שכרה בהפסדה, נזקה עולה על תועלתה; היא אינה הגיונית; התנהלות הממשלה ומשרד החינוך, האוצר והמשפטים, אינה סבירה וחורגת ממתחם הסבירות באופן קיצוני. החזירו לנו את הצהרונים. זה משתלם למשק שעוד אימהות עובדות ולא נפלטות ממעגל העבודה.