הנושא בו הורים משלמים את המחיר הכבד ביותר על ההחלטה האלטרואיסטית שלהם להביא ילדים הוא נושא השינה. אמנם לא נעשו מחקרים בנושא, אך אני מוכן להתערב שב-95% מהמקרים, הפעם הראשונה בה הורה חושב לעצמו "למה עשיתי את זה לעצמי?", היא בין השעות 2:00 ל-5:00 בלילה. סביר להניח שחמשת האחוז הנוספים שואלים את עצמם את השאלה הזו תוך שהם נוהגים לעבודה בבוקר שלאחר לילה שכזה.

ובכן, לאבא הפתרונים! טוב, אולי לא הפתרונים לגמרי, אבל בהחלט שלל עצות שיתכן ויוכלו לעזור. לטובת הרגישים ביניכם, טיפים בסגנון "עיטפו טוב טוב בניילון נצמד והתחמשו באטמי אוזניים", נחתכו בעריכה.

לאכול בלילה? / יובל אדם

אני מציע את השילוש הקדוש שלי ושל אורלי. לא ידענו את זה בילד הראשון, אבל למדנו מהניסיון ויישמנו עם הילדה שבאה אחריו. ילד אחרי גיל שלושה חודשים לא צריך לאכול בלילה ולכן אם לא תלמדו אותו טעויות שלכם, הוא יישן לילות שלמים. שלא ילמדו להירדם בידיים שלכם. מלאו את המיטה במוצצים ומגיל שלושה חודשים דללו וצמצמו את מנות האוכל בלילה, עד שהילד יפסיק לבקש אותן. הנסיון הזה היווה את ההבדל בין יואב, שעשה לנו טירונות עד גיל שנה ורבע ליעל שישנה לילות שלמים מגיל ארבעה חודשים.

אל תנחרו עליהם! / דוד שמעון

אם התינוקת ישנה אצלכם בחדר ההורים והיא כבר בת שלושה חודשים, קדמו את הרעיון להעביר אותה לחדר משלה. כך היא תרוויח שינה שקטה ורגועה יותר (בלי לשמוע את הנחירות של אבא) ותתקדם לעבר שינה רציפה. גם אתם תחסכו האזנה לכל קול ציוץ והמרחק יסנן רק את הרעשים הרציניים יותר - שבאמת צריך להתעורר בשבילם. נסו - אין לכם מה להפסיד!

לפחות תשירו משהו / טל חן

אני זוכר שאחד הדברים החביבים עלי באותן שעות קטנות היו שירי הערש. הייתי עובר בין "שיר אהבה לים", ל"בואי אמא", ל"שיר הדוגית", ל"לילה טוב" מתוך "הכבש השישה עשר" ל"שיר ערש לידיים" וכמובן פזמון ליקינטון ועוד רבים. עושה לעצמי מצעד של פיזמונים. אני לא יודע אם זה באמת הרדים אותו. זה כנראה הרגיע וגם קצת מיסך את הרגשות הצפים. לפעמים הוא המשיך לבכות תוך כדי, לפעמים בגלל הגזים, לפעמים בגלל השיניים, לפעמים בגלל אובר העייפות ולפעמים הוא בעצמו לא ידע למה. אז הטיפ הכי טוב שיש לי הוא שבסוף זה עובר. בסוף הם נרדמים ואחר כך גם גדלים והדבר הכי טוב שאפשר לעשות זה להעביר את הזמן באופן שנהנים ממנו. ממליץ במיוחד על "לילה" של שלום חנוך.

זן ואומנות הרדמת הילד / ינון רטיג

נחישות: ילדים מזהים סדקים וחולשות בקלות. מיקוד. זמזום רפיטטיבי של שיר או נגינה והתרכזות בקול של עצמי ובנשימה. אם אני מצליח לנתק את עצמי מהצרחות ולשמור על קור רוח, אז תוך זמן קצר גם הילד נרגע. "רעש ושקט נבראים על ידי המחשבה שלך. אם אתה חושב שמשהו רועש, הוא רועש. אם אתה חושב שמשהו שקט, הוא שקט", מתוך Dropping Ashes On The Budd.

צניעות: אחרי שהצלחתי להרדים, אסור להתגאות בפני חברים, משפחה, מיטל... אפילו לא לשמוח בלב. כל סוג של סיפוק מההצלחה ייחשב שחצנות שתוצאותיה לילה לבן למחרת.

כמו לרוץ מרתון / אליסף יעקב

התמדה, התמדה, התמדה. לא משנה באיזו שיטה בחרתם לנסות להרדים את הילדים שלכם - אם לא תתמידו, זה פשוט לא יעבוד. זה כמו שתרשמו לרוץ מרתון בעוד חצי שנה, אבל תתאמנו רק בשבוע הראשון.

טובת הילד, שינה במסגרת גירושין / גיא רוה

כאשר ההורים מתגרשים, הילד לן כמובן בשני בתי ההורים. בתחילת הדרך הנטייה היא להתייחס לנושאים השונים, בעיקר לדרכי החינוך של ההורה האחר כאל אסון. יתכן, לדוגמא, שאצל אחד ההורים אפשר לראות טלוויזיה עד שעה מאוחרת יחסית ואצל ההורה האחר יש שעת שינה קבועה. הבדלים אלה היו קיימים גם קודם לפרידה. יתרה מזאת, הילדים ידעו לזהות הבדלים אלה ו"לנצל" אותם גם קודם לפרידה. צריך פשוט לקבל את ההבדלים האלה ולכבד את האוטונומיה של ההורה האחר.

לשקר לילדים? אני? / עומר להט

רוצים לשנ"וצ או להרדים את הילדים ממש ממש מוקדם? זה לגיטימי לגמרי לסגור את כל החלונות בבית ולספר להם שעכשיו לילה. היזהרו! זה עלול לחזור אליכם כמו בומרנג ולגרום לג'ט-לג ילדים, שזוהי הגירסה המעצבנת יותר של הג'ט-לג רק בלי כל הקטע של הטיסה. ובאותו עניין, האשליה שאם לא תתנו להם לישון בצהרים בסוף השבוע תגרמו להם להירדם מוקדם יותר היא מיתוס. לא רק שהם לא יירדמו מוקדם יותר, הם גם יהיו עצבניים יותר ויוציאו לכם את המיץ. לא שווה את זה!

ובטקס ובהדר רב / גבריאל ויינמן

הדרך בה המנהל של המשפחה שלנו הולך לישון היא על ידי כך שמייצרים עבורו סביבה תומכת שינה: החל מסביבות שבע בערב מעמעמים את האורות בסביבה שלו, מנמיכים את המוזיקה (אבל לא את עצמת השיחות שלנו), מדליקים את החימום בחדר ולאחר חצי שעה עושים לו אמבטיה בארבע ידיים. את השאריות האחרונות של הסוללה הוא מסיים בארוחת לילה דשנה ואז, כמו בספר, הילד ארוז ומוכן לאחסון ל-5 שעות. אנחנו עדיין לא בגיל של יצירת "טקס שינה" פר-אקסלנס ומה שיש כרגע עובד מצוין. הדברים היחידים ששוברים את ההצלחה המטורפת הזו הם מחלות, שינוי דיאטה וחיסונים. מצד שני, התולעת בת חודשיים ומה שכתבתי במשפט הקודם מהווה 50% מהחיים שלו. אז מה אני יודע?

פרדוקס יעוצי / ברק שיטרית

הטיפ הכי חשוב שיש לי לגבי שינה הוא לא להקשיב לאף אחד. אחד יגיד לכם שהילד שלו ישן כל הלילה מגיל חודש וחצי ומישהו אחר יגיד שהילד שלו נרדם בלי בעיות בכלל ולכל אחד גם יהיה טיפ לתת לכם. אבל, בסופו של דבר, כל ילד הוא שונה לחלוטין מילדים אחרים ובתוך אותה משפחה יהיו הבדלים בהירדמות, בשינה ובהתעוררות. קחו הכל באיזי ואם טיפ אחד לא עוזר לכם, פשוט נסו טיפים אחרים. אל תתנו לבעיות שינה לדכא אתכם. הן עוברות בסוף (או שהילד יעבור לדירה משלו בסוף).

למתקדמים: הפוסטים המלאים (הכניסה באחריות הקורא בלבד):

לזמרים: טל חן - זמן לישון.

לאו"מניקים: דוד שמעון - הפרדת כוחות.

למחכימים: ינון רטיג - שיעור בצניעות.

לגרושים: גיא רוה - שינה.

למצחיקים: עומר להט - הכבש ה-16 טיפים לשינה.

לרגועים: אילן שיינפלד - שלושה גברים במיטה אחת.