שולחן הוא שולחן הוא שולחן, לא משנה איפה הוא נמצא. קשה להתווכח עם טענה פילוסופית מסוג זה, אבל מה לגבי מה שנמצא על אותו שולחן? כל ערב מתכנסות ברחבי העולם משפחות מסוגים ומהרכבים שונים, במדינות שונות, לארוחה משותפת, שכל אחת מהן שונה בדרכה שלה.
אל כל אחד מאותם שולחנות מוגשת ארוחה שהרכבה נקבע בהתאם למסורת ולהרגלים תזונתיים בני מאות ואלפי שנים, ומושפע (לפחות חלקית) מהיצע חומרי הגלם האופייניים לאזור. הרי אי אפשר לצפות שאיטלקי שגדל לחופיו של הים התיכון יחיה על אותו תפריט כמו האמריקאי, שנולד אל שדות התירס העצומים של מרכז ארה"ב. גם בתוך המדינות קיימים הבדלים משמעותיים מבחינת מסורת והיצע תזונתי.
אחד השינויים שבולטים כשעורכים השוואה בין ארוחת ערב ישראלית טיפוסית למקבילותיה מסביב לגלובוס הוא החלק שהן תופסות בתפריט היומי. ארוחת ערב ישראלית כמעט תמיד תהיה קלה יותר ולרוב יוגשו בה מנות קרות (סלט/ירקות חתוכים, גבינות וביצים), בעוד שבמדינות רבות מהווה ארוחת הערב חלק נרחב יותר מהתפריט היומי של בני הבית ולכן היא כבדה יותר, מכילה מנות חמות ובשר.
את הטיול שלנו נתחיל באיטליה, יעד קרוב יחסית לישראל מבחינה גיאוגרפית וגם מבחינת המרכיבים התזונתיים בהם נעשה שימוש. הניחוש הראשון של רובנו יהיה פסטה, אבל היא תהיה חלק מהארוחה רק במקרה הלא סביר שהאיטלקי הממוצע לא הספיק לאכול אותה בצהריים. ארוחת הערב האיטלקית תורכב ממנה בשרית, לרוב סטייק (בקר/חזיר/צבי), וירקות העונה. תמיד יונח על השולחן לחם טרי, שנקנה מוקדם יותר במהלך היום.
ארוחת הערב הספרדית מזכירה מעט את זאת הישראלית, לפחות מבחינת כמויות האוכל שהיא מכילה. את הארוחה המרכזית שלהם אוכלים הספרדים בצהריים, רגע לפני הסייסטה המפורסמת, כך שבערב הם מסתפקים בסלט או בסנדוויץ' או במבחר של כמה טאפסים. את הארוחה הזאת הם אוכלים יחסית מאוחר, בדרך כלל בין 21:00 ל-23:00.
סיור קולינרי שכזה לא יהיה שלם מבלי לעצור בארה"ב, שם קיימות אינספור ארוחות ערב מסורתיות בגלל הגודל והגיוון התזונתי שמציעה צפון אמריקה. ההתכנסות סביב שולחן האוכל האמריקאי נעשית לכבוד ארוחה מלאה, שלרוב כוללת בשר ותוספת של ירקות חמים. תפריט שבולט בלא מעט אזורים הוא זה שמציע קציץ בשר (Meat Loaf), המוכר פה כקלופס (קציץ בשר אפור עם ביצים קשות שקועות), יחד עם פירה תפוחי אדמה או אפונה ירוקה וגזר גמדי.
דרומה משם, במרכז אמריקה, אפשר למצוא את אנשי התירס של מקסיקו. המטבח המקסיקני מורכב ממספר מרכיבים שחוזרים על עצמם בווריאציות שונות, ארוחת הערב אינה שונה. על השולחן יהיה אפשר למצוא טורטייה או טאקו מקמח או תירס, ממולאים בבשר טחון/דגים/פירות ים, גבינה וירקות. כתוספת יוגשו אורז ושעועית.
אם ברצוננו למצוא משהו מעט שונה עלינו להמשיך במסענו מזרחה, אל עבר יבשת אסיה. ביפן לדוגמה, ארוחת ערב מסורתית כוללת קערת מרק ושלוש קעריות עם תוספות, כשכל קערה מסמלת טכניקת בישול - ללא בישול (דגים נאים), בישול במים/בציר (אטריות/אורז) וצלייה (עוף).
קצת מזרחה ודרומה, בפינה נידחת של הגלובוס, יושבת לה יבשת אוסטרליה, שגם בה ארוחת ערב תופסת חלק משמעותי יותר מהתפריט וכוללת מנה בשרית לצד תוספת ירק. לאוסטרלים החביבים יצא שם של חובבי "על האש", כמונו הישראלים, לכן ארוחות ערב רבות מורכבות מסטייק או מצלעות טלה ופעם בשבוע מוגש אל השולחן צלי טלה. את המנגל מדליקים בסוף השבוע.
