לא רק אריק איינשטיין אהב להיות בבית והאמירה "ביתי הוא מבצרי" היא לא סתם קלישאה של רודנים תאבי שררה. גם אנשי קריירה שמסונדלים ללו"ז צפוף ומטורף, המחייב ריצת חמישה ימים רצופה על המסלול המהיר, חולמים על ברייק הזהב במסגרתו יזכו לפריווילגיה הנשגבת מכל – היכולת לעבוד מהבית לפחות יום אחד בשבוע. יום אחד בשבוע בו נוותר על נסיעה למשרד ונישאר מול המחשב, ליום עבודה רגוע, בלי לרדוף אחרי השעון, בלי פקקים, בלי פגישות שלא נגמרות ועם המון משמעת עצמית וסיפוק מהתחושה שמקום העבודה הנאור שלנו סומך עלינו שנמשיך לעבוד גם מרחוק. תראו את הסרטון הזה ואז נדבר.
בחברת "AVIV AMCG תשתיות וסביבה" החליטו שלעובדים מותר לעבוד יום אחד בשבוע - מהבית. והם אפילו הכינו את הסרטון הזה כדי להסביר את ההחלטה. "הפיילוט שעשינו בשנה האחרונה בחברה, מוכיח שכאשר נותנים לעובדים לבחור באופציה של עבודה מהבית יום בשבוע, אפשר ליהנות מהיתרונות של שתי השיטות", מסבירה גלי גלט שמחי, מנכ”ל החברה, אשר יזמה את הפרויקט. "מצד אחד, ממשיך להתקיים הקשר ההדוק בין העובד לארגון ונשמר הד.נ.א הארגוני ובמקביל, העובד מרגיש שמקום העבודה הלך לקראתו ויכול לנצל את יתרונות העבודה מהבית להגדלת פריון העבודה וחסכון של משאבים וזמן.
"בעולם העבודה של היום גובר הדיון הציבורי בין אלה שמצדדים בעבודה מלאה מהמשרד בטיעון של עבודת צוות ושמירה על רמה גבוהה של מחויבות למקום העבודה ובין אלה שמצדדים בגמישות מסוימת בשעות העבודה, לטובת הגדלת שביעות הרצון של העובדים ואיזון בין משפחה וקריירה.
>>> עוד כתבות בנושא בפרויקט שמים את המשפחה במרכז.
עניין של איזון
בארצות הברית ובאירופה מדברים הרבה בשנים האחרונות על WLB – ראשי תיבות של WORK LIFE BALANCE - איזון בין העבודה לחיים, בין הקריירה לשאר הזמן שלנו. אפשר לכנות זאת גמישות מחשבתית, ניפוץ של הרגלים כובלים או התאמה של האג'נדה למאה ה-21, אבל איך שלא תהפכו את המשוואה הזו, תגלו שהיא טומנת בחובה יתרונות לא מבוטלים.
יש משהו ממכר כמעט ביכולת הזו לשלוט בזמן שלך ולתקתק את העבודה, בלי לבזבז את המשאב הכי יקר שלנו על שיחות סרק, בוסים במצב רוח, ישיבות שלא נגמרות, שעות ארוכות בדרך לעבודה וממנה ובעיקר – בפיתוי להישאר בטרנינג מול המחשב ולקבל את הילדים כשהם חוזרים מבית הספר. אפילו, דמיינו, דמיינו – לאכול איתם ארוחת צהריים חמה, ישר מתוך הסיר, בלי לחמם, בלי להפשיר, בלי לתת הוראות הפעלה בטלפון. פשוט לשבת מולם ולהסתכל איך הם לועסים את הסלט הקצוץ והקציצות החמות ולשאוב את הסיפורים הטריים מבית הספר, לפני שהם מתאבנים בירכתי המוח.
כן, קוראים לזה פנטזיות של אמהות עובדות, אבל כמי שדוהרת על המסלול המהיר כבר 25 שנים ברציפות, בתפקיד תובעני שאינו משאיר הרבה זמן פנוי – אני מודה שזה אחד החלומות הכי גדולים שלי. די להביט בפניה של האמא העובדת מהבית בסרטון, כדי להבין מדוע.
כל הכדורים באוויר
נחזור לסרטון. בחלקו הראשון פשוט רואים איך ההכרח לעשות הכל, להספיק הכל, להצליח לג'נגל ולהחזיק את כל הכדורים באוויר, יושב על כתפיה של האמא העסוקה, שאפילו לא מספיקה להיפרד מילדיה בבוקר כמו שצריך, מתייבשת בפקק שלא נגמר, שרועה על המחשב וכלואה בעוד ישיבה נפוחה ממקבץ אגואים. היא אוכלת ארוחת צהריים תעשייתית מול המחשב וחולמת על הרגע בו תגמע את הפקק חזרה ותגיע כבר לחוף המבטחים שהוא החצי השני של היום.
ובסרטון המקביל, זה שמדמה עבודה מהבית, פשוט עולם הפוך. הפנים שהיו קפוצות הפכו חלקות כים בימי שרב, בהם אין רוח. הלחץ בבוקר מומר בישיבה נינוחה סביב שולחן ארוחת הבוקר עם הילדים (בכל זאת, אומרים שזו הארוחה הכי חשובה ביום), את ההתייגעות והישיבה המאבנת בפקקים מחליף שיעור מתיחות קצר ועדיין – יום העבודה מתחיל אפילו לפני הזמן – מהמחשב בבית.
השרירים וגם הבגדים רפויים, אבל הריכוז מוחלט ותשומת הלב נתונה כולה לענייני המשרד והחיוך נוכח הקולגות במהלך הישיבה בווידאו קונפרנס, רחב כמו הפס הרחב במחשב שמשדר מכאן לשם. הילדים מגיעים הביתה לארוחת צהרים נינוחה וטרייה, אותה מכינה ומגישה אמא, שעשתה וי על כל המטלות בעבודה. היא יכולה להתיישב בשמש עם כוס קפה וכמובן – עם המחשב, כי הרי כאשר לא דוחקים בנו ולא לוחצים אותנו ולא מאלצים אותנו - אנחנו הופכים להיות העובדים הכי מסורים שיש, אלה שמוכנים לתת מעצמם עוד ועוד, בלב חפץ.
חיסכון של 14 מיליון שקל בשנה
וכן, מחקרים כבר הוכיחו שתפוקת העובדים שפועלים מהבית אינה יורדת (מאריסה מאיירס, תאכלי את המטפחת הכחולה שלך!), אלא אף משתפרת. עוד הוכח כי בחברות בהן הונהג שבוע עבודה חלקי מהבית (בדרך כלל בין יום ליומיים), דווח על הקטנת מספר ההיעדרויות של העובדים, שביעות רצון בשל היכולת לטפל ב"תקלות" קטנות בלי לפגוע ברצף העבודה, נאמנות גבוהה יותר של עובדים לאורך שנים לחברה, המאפשרת להם גמישות תעסוקתית. עוד דווח על חיסכון בזמן – במקום לשבת בפקק יושבים מול המחשב, הקטנת הצריכה, הפחתת מזהמי סביבה וחיסכון בכסף עבור מקום העבודה. למשל, פחות הוצאות דלק. למשל, ארוחת צהריים אחת פחות לעובד שנשאר בבית ועוד. רוצים נתון? בבקשה: חברת המיחשוב "דל" דיווחה באחרונה על חיסכון של 14 מיליון שקל בשנה, כתוצאה ממעבר לעבודה של חלק מהעובדים מהבית.
נכון, יש חשיבות לעבודת צוות. נכון, כיף לבוא בבוקר ולפגוש את כולם לבושים ומטופחים. נכון, אין תחליף לצחוקים המתגלגלים סביב בדיחת עבודה טובה. אבל היי, אפשר להסתפק בכל הטוב הזה רק בחלק מהשבוע ולבודד יום (ואפילו שניים? בבקשה, בבקשה), לטובת עבודה יעילה ואיכותית מהבית, שמאפשרת לנו גם להיות עובדים טובים וגם להיות הורים עוד יותר טובים, כאלה שפותחים לילדים את הדלת עם חיוך כשהם חוזרים מבית הספר, בלי להרגיש שהם לא בסדר. כי הגיע הזמן שנבין שהזמן שלנו הוא המשאב הכי חשוב שלנו והתפקיד שלנו הוא לחלק אותו נכון. וכשזה נכון עבורנו, זה גם נכון עבור כל המעגלים המקיפים אותנו – המשפחה, מקום העבודה והחברים.
