לפני הכל... שתפו את הילדים בהכנות
הפכו את כל הפעילות סביב הארוחה לחגיגה. ילדים מאד אוהבים לשתף פעולה, הם רק רוצים בתמורה דבר אחד- שתעריכו. הציעו להם לעזור בהכנות. אם הם יגידו 'לא' הניחו להם בלי כעס.
ההיפך, השאירו להם אופציות פתוחות: 'כשתרצו אתם מוזמנים' וכשהם יעזרו האירו אותם. אמרו להם בלשון 'רבים' כמה העזרה שלהם תרמה, אמירה שלא תקבע את מי שעוזר בתפקיד 'העוזר' ואת מי שלא בתפקיד ה'לא עוזר'.
עודדו את היצירתיות (סידור ירקות על הצלחת, עריכת שולחן). ככל כשמעגל העשייה משותף לכולם כך גם השאיפה להצלחת האירוע' גבוהה יותר ומשותפת לכולם.
"איך היה לך היום"?
קחו כוס קטנה ושימו בה פתקים מקופלים. בכל פתק כתבו או ציירו פרצוף עם הבעת רגש עבור הילדים שאינם קוראים. כל אחד בתורו לוקח פתק ולפי הציור משתף "הדבר שהכי הצחיק/הכעיס/ העציב/ ריגש אותי היום..." אם נבחר אותו הפתק פעמיים בוחרים שוב.
מדהים כמה דברים אפשר לגלות על עולמם של הילדים דרך המשחק הזה (רמז: הרבה יותר מתשובה של 'כיף') ומדהים כמה תובנות אנחנו מעבירים להם כשאנחנו משתפים.
משחק הטלפון
זוכרים את משחק הטלפון המיתולוגי? , יוצרים עלילה משעשעת עם דמויות כשכל אחד מתבל כיד הדמיון. לקראת סיום הארוחה מתחילים לסיים את העלילה, או בונים 'פרומו' לפרק הבא.
"מי אני 1?"
כל אחד מבני המשפחה בוחר דמות מפורסמת מבלי לחשוף אותה ומציג אותה בגוף ראשון, כאילו הוא אותה הדמות. למשל, 'מה אני אוהב', 'משהו שקרה לי' ועוד. רצוי (כי זה יוצא ממש מצחיק) לאמץ גינונים של אותה הדמות, למשל, אם הבחירה היא 'דורה' אפשר לשבת עם תיק גב.
בני המשפחה מוזמנים לראיין את הדמות או לשאול אותה שאלות בסגנון משחק "21 שאלות". הראשון שמנחש את זהות הדמות מנצח בסיבוב הזה.
"מי אני 2?"
לכל אחד מבני המשפחה יש מדבקה עם שם של מישהו מפורסם אותה, הוא מדביק על המצח או על כובע. הוא אינו יודע מה רשום על המדבקה.
על ידי שאלות שהוא שואל את בני המשפחה הוא צריך לזהות מי הוא, כשמגלים אפשר להחליף למדבקה עם שם חדש.
"מה חסר?"
אחד מהיושבים סביב השולחן עוצם עיניים. בו בזמן כל אחד מהיושבים מחביא פריט אחד בין הברכיים (כפית, מפית, מלחייה). זה שעצם עיניים פוקח אותן ומנסה לנחש מהם הפריטים החסרים.
אפשר לשחק גם ההיפך- כולם עוצמים מלבד אחד מהיושבים שמחביא כמה פריטים, הראשון שמנחש- מנצח.
"האם אתם מכירים אותי?"
כל אחד מבני המשפחה בוחן את השאר בשאלות טריוויה הקשורות אליהם. דוגמאות לשאלות שילדים יכולים לשאול: "איזה מאכל אני הכי אוהב?", "איזו תוכנית טלוויזיה אני הכי אוהב?" , "מי החברים הכי טובים שלי?", "מה אכלתי היום בבוקר?".
דוגמאות לשאלות שמבוגרים יכולים לשאול: "איזה משחק אהבתי לשחק כשהייתי קטן?", "במה אני עובד?", "איפה נולדתי?", "באיזה מדינות הייתי?".
ולקינוח: "כל הכבוד ל..."
כותבים את שמות בני המשפחה על פיסות נייר ומניחים באמצע השולחן, כל אחד לוקח שם בתורו ואז אומר משהו נחמד לאותו אדם.
למשל- "אמא את עושה את הקציצות הכי טעימות", "כל הכבוד לגיא שכבר יומיים בלי מוצץ" וכל מה שיגרום לכם לקום עם חיוך מהשולחן.
