אפייה עם ילדים

עבורנו בישול ואפייה הן משימות יום יומית חיוניות, אך לרוב ילדים רואים בכניסה למטבח אפשרות לפעילות מהנה עד מאוד. הם נכנסים לעולם של כלים שהם לא מורגלים אליהם, של פעולות חדשות, עבודה עם חומרים מעניינים, ובכלל, הזדמנות לעסוק וליצור – כמו גדולים.

שילוב הילדים בעשייה הקולינרית יכולה להיות קל, מהנה ואף מועיל מאוד, וגם אם הנושא חדש עבור חלק מאתנו אני מאמינה שכדאי להתאמץ ולהתנסות בו, שכן רגעים אלו של שיתוף ועשייה יצטרפו למאגר הזיכרונות הטובים של ילדינו. בכלל, לבישול או לאפיה עם הילדים יש יתרונות נוספים רבים:

• העברת המסורת הקולינרית המשפחתית: הילדים צופים ומשתתפים בעשייה של מתכוני דגל של המשפחה, וכך, יותר מאוחר יוכלו לקלות לשחזר את הטעמים בביתם.
  

• השיח המתקיים על אודות המרכיבים והטעמים תוך כדי העשייה הקולינרית המשותפת מסייע לפתח את חוש הטעם של הילדים. ביחד מסתכלים, טועמים, מדברים, מתייעצים (מה דעתך, לטחון למרקם חלק או להשאיר למרקם גס? מה יותר מעניין בפה?) וכך גם הסרבן הקטן נהיה יותר פתוח וגם ההורה לומד מה הילד אוהב יותר או פחות.
  

• העבודה במטבח מפתחת מיומנויות קוגניטיביות רבות כגון קריאת מתכון, מדידה של מרכיבים והכרה של חומרים חדשים. היא גם מייצרת הזדמנויות אין ספור למתמטיקה פשוטה- היו 4 ביצים ושברנו 2, כמה נשארו?
  

• היצירה הקולינרית מרחיבה את הדעת, דרכה נחשפים לתהליכים כימים ופיזיים, מכירים מצרכים, את מקורם, אולי גם את תהליך היצור שלהם ואת צורת האכסון המתאימה – מקפיא, מזווה או מקרר.
  

• בישול ואפיה מפתחים את התחושה של הזמן (עכשיו נקציף 5 דקות) ועל הדרך לומדים גם על סבלנות ואיפוק (הלחמנייה תצא מהתנור בעוד 30 דקות).
  

• הבנה של תהליכים: סוף כל סוף על ידי העבודה במטבח נחשפים התהליכים והילדים מבינים את השלבים השונים בדרך למוצר המוגמר. בעבודה עם בצק שמרים למשל מתגלים תהליכים מופלאים, החל משלב הערבוב, דרך הלישה, ההתפחה, החלוקה, הקליעה ולבסוף האפייה.
  

• חיתוך, לישה, ערבוב, קיצוץ, הברשה, פתיחה קופסאות, רידוד. כל אלו ועוד הן פעולות המפתחות את המוטוריקה העדינה והקואורדינציה בצורה טבעית, כיפית ובלתי אמצעית.
  

• כשהורה עובד עם ילדיו על יצירה של מנה שתוגש בסופו של דבר לשולחן, מתפתחת ביניהם תחושה נהדרת של אחווה, שותפות ואינטימיות מקרבת.
  

• כשהילד משתלב במטבח, תחושות הביטחון שלו עולה מעצם היותו עם ההורה במקום של גדולים, וגם בראותו את המנה הגמורה המוגשת - מעשה ידיו להתפאר.
  

• מסגרת זמן: כדי להיות נינוח לקראת העבודה המשותפת חשוב לבדוק ולהקצות מספיק זמן למשימה. הרי מתוך לחץ, דוחק ועייפות לא יצא שום דבר טוב – לא להורה, לא לילד וגם לא למאכל.
  

• בחירת המתכון: עבור ילדים גדולים יחסית שאנחנו רוצים להכין איתם מתכון מתחילתו ועד סופו על ההורה לבחור מתכון שמותאם הן ליכולות של הילדים והן למסגרת הזמן שהוקצתה. כדי להגדיל את תחושת השותפות כדאי לבקש מהילד לבחור את המתכון הרצוי (מתכון שמעניין אותו), ולשם כך מציעים לילד 2-3 מתכונים אפשריים.
  

• קניות: אם מתאפשר, מאוד כדאי לשתף את הילדים בקניות ובבחירת המצרכים הנכללים במתכון. בכלל, הקניה עצמה מפתחת הרבה מיומנויות: עבודה עם רשימה, בחירה והפעלת שיקול דעת בבחירה (הבננות מספיק בשלות בשביל להכין מהן עוגה? כמה גבינה נקנה לפיצה?).
  

• הכנת השטח: מומלץ לסדר את המטבח ולהכין אותו לעבודה עם הילד: לפנות משטחים, להכין מכשירים נחוצים, להוציא עזרים, להכין כיסא, שרפרף ואף שולחן נמוך אם יש צורך.
  

• התאמת המשימה: כשאנחנו משתפים ילד במתכון ומבקשים את עזרתו בחלק ממנו, חשוב מאוד להתאים את המשימה לרמת יכולתו.
  

• יצירת כללים: חשוב ללמד ולעמוד על כללי העבודה במטבח: שטיפת ידיים, לבישת סינר, איסוף השיער.
  

בחרתי בשני מתכונים שאני אוהבת לשתף בהם את הילדים שלי. כל מתכון מורכב מכמה שלבים, ולכן אני נוהגת לשלב את הילדים - כל ילד לפי שלב המתאים לרמתו. הפיצי אוהב להפעיל את הנפה והגדול יותר מחכה בכיליון לשלב שבו הוא מכין בצק ומשמן אותו, בת ה- 7 נהנית לקרוץ ולקשט והצדיק כבר מומחה בלהבריש בביצה ולפזר שומשום... וכן הלאה.

קראו את המתכונים ובדקו היטב מתי ואיך יוכלו הילדים להשתלב בעשייה וזכרו, עיקרה של הפעילות להיות מהנה לשני הצדדים, ושיש לנהוג בנימוס ובנועם לאורך כל התהליך. לפעמים התוכנית אינה מתבצעת כפי שתוכנן וגם במצבים האלו חשוב להישאר גמישים וסבלנים, חבל שתיפול רוחנו בגלל שביצה נפלה על הרצפה.

חשוב לא לשכוח להודות על העזרה הטובה שניתנה בכל שלב ושלב וכמובן להתייחס בכבוד רב כלפי התוצר הסופי, מעשה ידיו של הילד.

בצק שמרים מתקתק רב שימושי

שימו לב, בשלב שבו מתפיחים את הבצק אפשר להתפיח עד להכפלת הנפח על השיש כשעתיים, או לחילופין לתת לבצק לתפוח במקרר בין 12 ל- 24 שעות. שיטה זאת לא רק משביחה את הבצק, היא גם מאפשרת להורה העסוק לפצל את המשימה וכך לשלוט יותר טוב בזמן העומד לרשותו. יתרון נוסף לשיטה זו היא שבצק ששהה במקרר פחות נדבק לידיים וכך יותר נוח לעבודה.

• 1 קילו קמח לבן רגיל
• 2 כפות שמרים יבשים
• 8 כפות סוכר
• 1 כף מלח
• 2 ביצים
• 450 מ"ל מים (קצת פחות משתי כוסות)
• 3/4 כוס שמן (סויה, קנולה או חמניות)
• 1 כף שמן זית, לשימון הבצק
  

1. מכניסים לקערה גדולה (אפשר של מערבל בעל וו לישה) את הקמח, השמרים, הסוכר והמלח ומערבבים.
2. מוסיפים את הביצים, המים והשמן ולשים 3 דקות, או עד שהבצק מתגבש ונותנים לבצק לנוח דקה (אם לשים בידיים זה הזמן לשטוף אותן).
3. לשים עוד 8 דקות. אם הבצק מרגיש דביק מדי, אפשר להוסיף לו תוך כדי לישה 2-3 כפות קמח.
4. מעבירים את הבצק לקערה, משמנים את הקערה במעט שמן זית, מכסים בניילון ונותנים לבצק לתפוח עד להכפלת הנפח, בערך שעתיים (או במקרר בין 12 ל- 24 שעות).
5. לאחר זמן זה אפשר לבחור להכין ממנו מאפים רבים, להלן שתי הצעות.
   

בייגלה שומשום ומלח גס

• 1 כמות בצק שמרים מתקתק
• ביצה טרופה
• שומשום
• מלח גס
  

1. מרפדים 4 תבניות אפיה גדולות בנייר אפיה.
2. מחלקים את הבצק ל- 25 חלקים (בערך 80 גרם כל חלק) ולשים כל חלק בנפרד על משטח מקומח מעט.
3. יוצרים מכל חתיכה רצועה ארוכה (בערך 30 ס"מ) ומחברים את הקצוות לצורת חישוק.
4. מעבירים את החישוקים לתבניות אפייה, מברישים אותם בביצה, מפזרים שפע שומשום ומעט מלח גס ונותנים להם לתפוח עד שהם הכפילו את נפחם (בערך שעה).
5. מכניסים לתנור שחומם מראש לחום של 180 מעלות ואופים עד להזהבה יפה, בערך 30 דקות.
   

רוגלך פיצה

• 1 כמות בצק שמרים מתקתק
• 500 גרם עגבניות מרוסקות או קטשופ
• מלח ופלפל שחור
• 200 גרם גבינה צהובה מגורדת
• אורגנו
  

1. מרפדים 4 תבניות אפיה גדולות בנייר אפייה.
   

1. מחלקים את הבצק ל- 6 חלקים. מרדדים כל חלק על משטח מקומח היטב למלבן ארוך ודק ככל האפשר.
2. מורחים על כל חלק שישית מכמות העגבניות או הקטשופ, מתבלים במלח ומפלפל, זורים אורגנו בנדיבות וגם גבינה צהובה.
3. בעזרת גלגלת פיצה או סכין חותכים את המלבן למשולשים ומגלגלים אותם לצורך רוגלך: מתחילים מהצד הרחב של המשולש ומגלגלים עד לקצה הדק.
4. מעבירים את המאפים לתבנית אפייה, זורים מעט גבינה צהובה מעל וממשיכים באותו אופן עם שאר חלקי הבצק.
5. נותנים למאפים לתפוח 10 דקות ואופים בתנור שחומם מראש ל- 180 מעלות עד שהם מזהיבים, בערך 30 דקות.
   

בצק עוגיות חמאה רב שימושי

שימו לב, הבצק הטעים הזה רווי חמאה ולכן אם הבצק קר מדי, הוא נוקשה וקשה לעבוד איתו. מצד שני, אם הוא חם מדי הוא רך ונדבק... וקשה לעבוד איתו. זה טבעו של כל בצק פריך וחשוב להיות ערים לכך. על ההורה (ובכלל, על כל טבח) להפעיל שיקול דעת לפני שהוא מתחיל לעבוד עם הבצק ולבדוק אם הבצק שהה מספיק זמן במקרר או יותר מדי זמן, ואז הוא צריך לנוח מעט בחוץ.

איך יודעים? מוציאים פיסת בצק מהקערה ומרגישים אותו. אם מכינים את הבצק ביום אחד, שמים את הבצק במקרר ומחליטים להכין את העוגיות ביום שלאחר מכן, סביר להניח שיהיה צורך לתת לבצק להתגמש 2-3 שעות על השיש, ואולי אף יותר מזה, אם המטבח קר.

• 400 גרם חמאה רכה מאוד (אך לא נוזלית)
  

• 1 כוס סוכר (200 גרם)
• 4 ביצים
• 1 כף תמצית וניל
• 1 קילו קמח
• 1 שקית אבקת אפיה
  

1. מכניסים לקערת המערבל את החמאה והסוכר ומקציפים בעזרת מקצף בלון 5 דקות.
2. מדי פעם מסירים את הקרם שנצמד לדפנות ומחזירים אותו למרכז הקערה.
3. מוסיפים את הביצים, בזו אחר זו תוך כדי הקצפה.
4. מוסיפים את תמצית הווניל וממשיכים להקציף עוד דקה.
5. מכבים את המערבל, מוציאים את המקצף בלון, מתקינים את וו הגיטרה (K).
6. מכניסים לקערה את הקמח עם אבקת האפיה ומעבדים עד ליצירה של כדור בצק (פחות מדקה).
7. מעבירים את הבצק לקערה, מכסים בניילון ומצננים במקרר כשעה.
   

צמידים מקושטים

• 1 כמות בצק עוגיות חמאה
  

• סוכריות לקישוט
  

1. מרפדים 4 תבניות אפיה גדולות בנייר אפייה.
2. קורצים מהבצק פיסות בגודל קלמנטינה ומגלגלים אותן על משטח מקומח עד ליצירה של רצועה ארוכה. (מכיוון שבסופו של דבר את הצמידים ישמחו לענוד הבנות יש לחשב היטב את אורך הרצועה כדי שהידיים אכן יכנסו לתוך הצמידים. חשוב גם להכין רצועות עבות מספיק כדי שהן לא תשברנה, ואין חשש לקבל עוגיות עבות וקשות שכן הבצק טעים ונמס בפה).
3. מחברים את הרצועות ליצירה של חישוקים, מעבירים אותם לתבנית אפייה ומצמידים להם סוכריות.
4. אופים בתנור שחומם מראש לחום של 180 מעלות עד להזהבה קלה, בערך 20 דקות.
   

מקלות מיקאדו

כשהייתי ילדה בצרפת אמא נהגה לקנות לנו עוגיות בשם מיקאדו, עוגיות בצק פריך ארוכות מצופות בשכבת שוקולד, ואת העוגיות האלה אהבתי יותר מכל. המתכון הזה משחזר את טעם הילדות עם שדרוג בצורת קישוט סוכריות או קוקוס, לפי מה שאוהבים בבית.

• 1 כמות בצק עוגיות חמאה
• 200 גרם שוקולד מומס עם 2 כפות שמן
• סוכריות או קוקוס לקישוט
  

1. מרפדים 4 תבניות אפיה גדולות בנייר אפייה.
2. קורצים מהבצק פיסות בגודל קלמנטינה ומגלגלים אותו על משטח מקומח עד ליצירה של רצועה ארוכה, בערך בגודל של שיפוד ובעובי של 1 ס"מ.
3. מעבירים את המקלות לתבניות האפייה, אופים בתנור שחומם מראש לחום של 180 מעלות עד להזהבה קלה (בערך 15 דקות) ומצננים.
4. מברישים 3/4 מהאורך של העוגיות בשוקולד המומס ומפזרים סוכריות או קוקוס.
   

מרילין איילון היא בעלת הבלוג Ma Blogeria