"אוי, החופש כמעט נגמר", מלמל לפתע בני. "אל תדאג, תיכף מתחילים חגים", שלפתי מיד. "כן, כן, יש כולה שבוע לימודים לפני ראש השנה", הוסיפה בתי.
"אני רוצה לראות", התעקש בני הדקדקן. "טוב, בוא תראה, הנה, ב-27 לחודש חוזרים ללימודים וב-4 לספטמבר כבר יוצאים לחופשת ראש השנה", הוכחנו לו. המשכתי לדפדף ביומן וחשכו עיניי. יום כיפור השנה נופל על שבת, מה שמאריך את חופשת יום הכיפורים-סוכות והשנה היא תימשך למשך שבועיים! מי שעדיין לא הפנים - אם חשבתם שהחופש סוף-סוף נגמר - תחשבו שוב.
קיצרו את החופש? לא ממש
מה עם הבשורה הגדולה על קיצור חופש הגדול? אחרי כל הדיבורים, הדיונים והועדות - זה מה שקיבלנו? הבטיחו לנו קיצור של 5 ימים, שזה בתכלס כלום והשנה גם את זה לא נקבל, היות ובתוך אותם חמישה ימים, נכנסת שבת. כך קיבלנו בפועל 3 ימים ויום שישי. ולא רק זה, אלא שאנחנו גם "מחזירים" את אותם שלושה ימים ויום שישי באופן מיידי - בחופשת יום כיפורים-סוכות. אז מה יוצא לנו מכל הסיפור? נאדה. פשוט עובדים עלינו בעיניים.
"אני עובדת בתקופת החגים הרבה יותר קשה!" התלוננה בפני חברה. והיא צודקת. תמיד החודש הזה של החגים עמוס עד לעייפה. אנו יוצאים מותשים אחרי החופש הגדול (וכן, גם אני מותשת, למרות שאני נהנית לבלות עם הילדים) ואז מגיעים באפיסת כוחות לעבודה ונפח העבודה הרי רק גדל בתקופה של בין חופשות. כך שבפועל, שלושת הימים האלה של בין יום הכיפורים לסוכות, יעלו לנו ביוקר. אם לא הרגשתם את ה"גשר" הזה בשנה שעברה, זה פשוט כי זה באמת היה גשר של יום (ושישי, אם מישהו סופר) פשוט כי כל העניין נפל על סופ"ש. הפעם, אני מבטיחה לכם, תרגישו אותו היטב. רק סיימנו לשבור את הראש בנוגע למה עושים בימים האלה וצריך כבר שוב לתכנן, לאלתר, להתחנן, לארגן, לסגור קצוות והרשימה עוד ארוכה. וכל זה למה? כי אנחנו שותקים וסובלים בשקט.
הגיע הזמן להפסיק לשתוק
אני באמת לא יודעת איזה פתרון עדיף לנו. האם כדאי יותר לקצר את החופש הגדול (בשלושה שבועות, לא בשלושה ימים) על חשבון ביטול ימי שישי, כפי שהציע בעבר שר החינוך הרב שי פירון? או שכדאי יותר להצמיד את לוח שנת הלימודים ללוח עברי? או שיש עוד רעיונות? אני, אישית, נוטה יותר לפתרון של להיצמד ללוח העברי, היות וכל החופשות ממילא על פי לוח העברי. כך לפחות נבטיח לנו כחודש לימודים לפני תחילת החגים, מה שייתן לנו את האוויר הנדרש והילדים יצליחו באמת ללמוד משהו, אחרת מה יש להם - שבוע פה ושבוע שם.
מבחינת הלימודים - זהו מצב אבוד מראש. אין טעם להתחיל שום נושא חדש. אין זמן אפילו לעבור איתם על החגים. ממש בזבוז של ימי לימוד. יתרון נוסף עבורנו, במקרה שחופש הגדול יתחיל מוקדם יותר - חסכון בעלויות חופשה. גם כך, הורים רבים יוצאים לחופשה ביוני על מנת לחסוך בהוצאות, אז במקום שיעשו זאת על חשבון הלימודים, לא עדיף שהילדים יהיו בחופשה?
בקיצור, יש פתרונות ודבר אחד אני יודעת - אם נפסיק לשבת בשקט, יהיה מי שיאמץ אותם. עובדה. דיברנו על לבטל את מבחני המיצ"ב ובשבוע שעבר קיבלנו את הבשורות הטובות.
ובכן, החלטתי להעלות את עניין החופשים על הכתב. תאמינו לי, גם זה די קשה בשיא החופש הגדול עם שלושה ילדים על הראש, אז מה שאני מבקשת מכם - בלי תירוצים! תעשו לייקים, שתפו, תעשו הכל כדי להעלות את הנושא לדיון מחודש, כל אחד לפי יכולתו. הגיע הזמן להביא את השינוי.
הצטרפו למאבק של הורים עובדים לשינוי .
