בשישי בערב ראיתי, כמו חלק ניכר מעם ישראל, את אולפן שישי. לא פשוט היה שם למגישי התוכנית להתמודד עם הידיעה שהמשטרה החליטה לפתוח בחקירה פלילית נגד עמית שלהם לשעבר, העיתונאי עמנואל רוזן. שלושה גברים ישבו שם. המגיש, דני קושמרו, הכתב הצבאי, רוני דניאל והכתב הפלילי, משה נוסבאום, כולם היו מאוד מוטרדים.

באמצע ישבה חברת הכנסת, מירב מיכאלי והתמודדה עם השאלות המתוסכלות של העיתונאים: "איך את מרגישה עם הדרך שחשפו את הפרשה?", שאל אותה סוקניק. "האם נראה לך שמשפט השדה הזה, נכון שהתקיים?" שאל דניאל. "את יודעת שזה היה שם?", שאל נוסבאום.

במילים אחרות, שלושה גברים מבוהלים, תהו בינם לבין עצמם, האם הם לא היו יכולים להיות באותה מידה בנעליו של רוזן. אפשר להבין אותם. אלו שלושה גברים, עדיין מהדור הישן, שכשנולדו, בכלל לא היה כאן חוק למניעת הטרדה מינית. אני מוכנה להישבע שאם תערכו שיחה עם כל אחד מהגברים האלה, תגלו, שאין להם שמץ של מושג מה אומר החוק למניעת הטרדה מינית. למעשה, לרובנו אין מושג והכי חמור, לילדים שלנו אין מושג.

כשאומרים הטרדה מינית, אנשים מדמיינים בוודאי אונס, חושבים שהוא היה צריך לשלוח ידיים כדי להטריד מינית. עכשיו לכו תסבירו להם, שלא. הטרדה מינית יכולה להיות גם הצעה, גם התייחסות, ובלבד, שהצד השני הראה שהוא לא מעוניין בכך. וזה עוד לפני שמדברים על מה קורה אם מדובר בממונה, מרצה, בוס וכדומה.

חוק חדש, יותר מדי חדש

החוק למניעת הטרדה מינית הוא חדש. הוא בן 15 שנה בערך. המשמעות של זה במובן החינוכי היא עצומה. זה אומר שדור ההורים, שאמור להסביר לילדים שלו מה זאת הטרדה מינית, חי בתקופה שהחוק הזה בכלל לא היה קיים.

ואם דור ההורים לא מכיר את החוק ולא מבין את המשמעויות שלו, איך בדיוק הילדים שלנו יבינו אותו? איך בדיוק הבנים שלנו ידעו לעמוד בו, ידעו את הגבולות של החיזור, יבינו מה מותר להם ומה אסור להם? איך הילדוֹת שלנו ידעו שכדאי להן להתלונן וכדאי להן לעשות זאת כמה שיותר מהר?

אם אנחנו לא מבינים את החוק הזה; אם יש עיתונאים שלא בטוחים אם מדובר בהטרדה או בחיזור לגיטימי, איך בדיוק הילדים שלנו אמורים להבין משהו מכל הבלגן הזה?

בואו לא ניכנס לרגע לצד המוסרי או לאינטואיציה הטבעית שצריכה להיות לכל גבר ואישה כשהם מחזרים. האינטואציה הזאת, שמבהירה לך מתי אמרו לך לא ומתי זה כבר לא מתאים. זה משהו שהורים צריכים ללמד את הילדים שלהם בלי קשר לכלום.

בואו נדבר על החוק. אתם מלמדים את הילדים שלכם לא לרצוח? בוודאי. אתם מלמדים את הילדים לא לגנוב? אני מקווה שכן. אז בואו נדבר על עוד אחד מהחוקים החשובים ביותר שעליכם ללמד את הילדים שלכם כדי שלא יגמרו כמו עמנואל רוזן או כמו המתלוננות עליו.

חברים וחברות, תחזיקו חזק

כשאתם מחנכים את הילדים שלכם לא להטריד מינית ההוראה היא פשוטה: מותר לכם להציע או להתייחס בצורה שהיא בעלת אופי מיני, פעם אחת.

אם אחרי הפעם הזאת, המחוזר או המחוזרת אמרו או הראו לכם שהם לא מעוניינים, פה זה נגמר. שמעתם טוב. פה זה נגמר. מעבר לכך, זו תהיה הטרדה מינית. לא מאמינים? קראו כאן את החוק. למרות הבלבול הרב לגביו, הוא דווקא מאוד פשוט וברור.

מכיוון שרוב הקורבנות הן מוטרדות, הגיע הזמן שתספרו לילדות שלכן שזה המצב, שאם בא אליהן השכן ואומר להן שהן סקסיות בטירוף והן מבקשות ממנו להפסיק, הוא אמור להפסי, ואם הוא לא מפסיק, הוא עובר על החוק.

זה הזמן להסביר להן שחשוב שיגידו או יראו בצורה ברורה שהן לא מעוניינות. זה הזמן גם לספר להן שהן לא מדמיינות ואם מישהו מטריד אותן שוב ושוב, זאת לא אשמתן וכדאי שיתלוננו כמה שיותר מהר כי אז סיכויי ההרשעה הם הגבוהים ביותר.

מכיוון שרוב הנילונים הם גברים, הגיע הזמן שתספרו לבנים שלכם, שאם הם מציעים לאישה לשכב איתם והיא טורקת להם את הדלת בפנים או מתחילה לבכות בתגובה, הם אמורים להפסיק. היא הראתה להם, כמו שאומר החוק, שהיא לא מעוניינת בהצעה האמורה. בזה זה נגמר. כאן הם אמורים להפסיק. מכאן, אם הם ימשיכו, זאת עלולה להיות הטרדה מינית.

במקומות עבודה הסיפור עוד יותר מסובך. ממונה לא אמור להציע או להתייחס באופן מיני לעובדות שלו, גם אם לא הראו שאינן מעוניינות. החוק לוקח בחשבון שכשאת עובדת, את לא יכולה תמיד להרשות לעצמך להגיד לא. כדי להתמודד עם הגזירה הזאת, החוק מסביר למעביד מה עליו לעשות כדי להתמודד עם הטרדות מיניות במקום העבודה וזה כבר נושא לסדנה שלמה.

אבל מה לגבי חיזור?

אני יודעת. אתם בטח חושבים שהחוק מוגזם, לא לוקח בחשבון מקרים של חיזור לגיטימי, לא מכיר את המציאות וכו' וכו'.

אני יכולה להגיד רק שני דברים על כך. דבר ראשון, מה זה משנה? זה החוק. אתם רוצים שהילדים שלכם לא יעברו אותו? אתם רוצים לתת לילדות שלכם כלים להגן על עצמן? למדו אותם את החוק הזה. זה מאוד פשוט. אין טעם להמשיך להתווכח עם חוק שחוקק, אלא אם כן אתם מתכוונים לשנות אותו.

הדבר השני שאני יכולה להגיד, הוא שבדרך כלל, המקרים שמגיעים לבית המשפט הם לא מקרים תמימים. הודעות טקסט גסות בשלוש בלילה לאישה שאתה לא מכיר, זה לא דבר נורמלי וכשהיא מבקשת שתפסיק, זה גם פלילי. וכשעשרות נשים טוענות שבמשך ימים שלמים סימסו להן הצעות מיניות מפורשות אחרי שאמרו די, הרי שמדובר בהטרדה מינית.

עמנואל רוזן הוא לא הנושא וכולנו צריכים לקוות שהפרשה הזאת תגיע לבירור מלא מול הרשויות המתאימות. הנושא הוא הילדים שלנו, שגדלים לתוך ערפל, כי אנחנו בעצמנו לא מבינים את החוק. הגיע הזמן להסביר אותו, בצורה פשוטה, בצורה רגועה ובלי להיבהל.

ליאת עזר היא עורכת פורטל המשפחה הישראלי ומרצה במקומות עבודה בנושא הטרדות מיניות.