הכפולה הפותחת של "ידיעות אחרונות" הבוקר הוקדשה לבתי הספר התיכון האיכותיים ביותר מבחינת שירות בצה"ל. מוסדות חינוך שבוגריהם מתגייסים ליחידות עלית, לתפקידי פיקוד וקצונה.
וזה מעניין. כי שירות בתפקידים בולטים בצבא הוא עדיין מקפצה חשובה לחיים. כדי להתקבל לתפקידים האלה צריך יכולות מיוחדות בגיל מאוד צעיר. היכולות האלה מקבלות ליטוש ושדרוג באותם תפקידים, פלוס בונוס: הילת יוקרה (מוצדקת, בדרך כלל). התוצאה: שירתת בתפקיד מיוחד? קודמת. בתור למשרה מעניינת, לשליחות ממלכתית בחו"ל, ללימודים שדורשים ריאיון אישי.
כך תהיי "אישה מצטיינת"
בעיתון התפרסמו שתי רשימות: אחת לבנים ואחת לבנות. וכאשר מחלקים נתונים בצורה כזו – זה תמיד מעניין אותי.
קודם כל שתי התמונות. תמונה אחת של נערים מהתיכון המוביל, מקיף משגב, מול תמונה של נערות מתיכון מכבים רעות. הבנים מצולמים כמו פרודיה על חיילים מורעלים, פה פעור ופרצופים שמנסים להיות קשוחים. הנערות בפוזה שונה לגמרי: מסכלות רגלים בנשיות חסודה, מחייכות בחביבות למצלמה.
ההבדל בין התמונות עצום. אני מניחה שאלה הנחיות של צלמים, שהחבר'ה השתדלו לבצע על הצד הטוב ביותר (כמו תמיד, כנראה). התוצאה ברורה יותר מאלף מלים: הכי טובים הם יצריים, חייתיים כמעט, אל תתעסקו איתם. הכי טובות הן עדינות, מנומסות, חיוכן קשוב. אם הן רוצות להפגין שמץ קשיחות, הרצון הזה מודחק אל מחוץ לתמונה.
סנטימטר וחצי מפרידים בין שתי התמונות בעיתון, מרחק עצום של ציפיות והגדרות מה זה להיות "גבר מצטיין" ו"אשה מצטיינת". ושימו לב: זה עניין ערכי לגמרי, אף אחד לא בדק כאן את המראה החיצוני.
הרצון לתרום מדלג על הבנות
שנית, הרשימות עצמן: מתוך עשרה בתי ספר בכל רשימה, רק שניים מצמיחים גם בנות וגם בנים שהופכים לבעלי תפקידים חשובים בצבא.
מה עם השאר? לו אני מנהלת (סביר יותר: מנהל) בבתי הספר שמגדלים בנים תורמים, אני מורידה רגע את זר הדפנה מהראש וחובטת אותו בקיר: איפה טעיתי עם הבנות? רוב בתי הספר ששולחים לוחמים ומפקדים הם במגזר הקיבוצי. מה קורה, ולוולה? אם כל כך הרבה בנים מוכנים לתרום למדינה, איך הרצון הזה דילג על הבנות? לי זה מריח כמו מסר שוביניסטי. תוציאו את הבנות מתורנות המטבח! ממילא חדר האוכל מופרט.
גם ברשימת התיכונים ששולחים בנות יש שניים קיבוציים אבל דווקא המגזר העירוני, מקומות כמו ראש העין, כפר סבא וגבעתיים, מצמיחים נשים צעירות עם מוטיבציה להגשים את עצמן ולהנהיג. האווירה העירונית הליברלית והמגוונת עושה טוב לנשים מוכשרות.
אונס זה אלימות
ואם כבר הערות בעקבות קריאת העיתון: "זה פשוט לא הגיוני לאנוס אישה כזו", אומרים השכנים בדרום תל אביב, קרוב למקום שבו נאנסה באכזריות אשה בת 83 בידי גבר אריתראי. "מבוגרת, בקושי הולכת. זה הזוי".
אונס לא קשור לסקס. אין בין המעשה הנוראי והאלים הזה לבין מיניות שום קשר. אונס הוא ביטוי של אלימות. אלימות קשה מאוד, במקרה הזה. וכך צריך להתייחס לכל מעשי האונס באשר הם.
