אחד המחירים הכבדים ביותר שמשלמת החברה הישראלית בגלל תרבות העבודה המטורפת שלה, היא הילדים שלנו, שזוכים להרבה פחות שעות איכות עם ההורים שלהם. לפני שבועיים, בכנס שערכה תנועת "שמים את המשפחה במרכז", שאני אחת מראשיה, פנתה אלי אישה מבוגרת, סבתא לנכדים ושאלה אותי מה עם הילדים.

"שמעתי אתכם נואמים ומסבירים למה זה נכון למעסיקים לאמץ את היוזמה שלכם", היא אמרה לי. "אתם מסבירים יפה למה זה מועיל לתפוקות. אתם מסבירים למה זה מתמרץ את העובדים, למה זה יוצר נאמנות ומושך עובדים חדשים, אבל למה אתם לא מדברים על הילדים? על המחיר שהילדים משלמים? למה אתם לא אומרים את האמת? למה אתם לא מדברים על העובדה שאנחנו כחברה הולכים לשלם על כל הזמן הזה שהילדים שלנו מבלים לבד, בלעדינו, בלי ההכוונה שלנו? אנחנו מגדלים כאן חברה חולה".

גן ילדים שפתוח עד שבע בערב?

כשחזרתי מהכנס חשבתי קצת על הדברים שלה. אין ספק שמאחורי היוזמה שלנו, ששמה את המשפחה במרכז, עומדים מיליוני ילדים שבסך הכל מצפים להיות עם ההורים שלהם אחר הצהרים. כשהתחלנו לחפור גילינו שבשנים האחרונות הסבים והסבתות נאלצים לעבוד שעות נוספות כדי להחליף את ההורים, שלא מצליחים להגיע הביתה בזמן. רבות מהמשפחות נאלצות להזמין מטפלת, לא כזו שתשמור על הילדים פעם בשבוע כשההורים יוצאים לסרט, אלא מטפלת יומיומית, שמגיעה אחר הצהרים כדי להיות עם הילדים עד הערב.

אחר כך גם גילינו טרנד חדש: גני ילדים עד השעה שבע בערב. הטרנד הזה כנראה חדש בעיקר עבורנו, כי מתברר שבשנים האחרונות הוא הולך ופורח. למה בעצם אנחנו מתפלאים? הורים רבים מעדיפים שהילדים שלהם יהיו במסגרת מוגנת, עם מטפלות שהם כבר סומכים עליהן ועם ילדים שהם כבר מכירים. אפשר לבקר את ההורים האלה, אבל צריך להכיר במציאות הפשוטה. כדי להתפרנס, רבים מאיתנו נאלצים להישאר עד שבע בעבודה, גם אבות וגם אימהות. והילדים? הם באופן טבעי נשארים מאחור.

עוד בפרויקט "שמים את המשפחה במרכז":

אפשר גם אחרת

במסע שלנו לחיפוש מקומות עבודה שפויים יותר שמוכנים לחתום על תו המשפחה, גילינו כמה נקודות אור. אחת מהן היא חברת סטאט אפ ישראלי בשם wix שמנהליה החליטו להפוך את מקום העבודה לשונה לחלוטין מכל מה שהכירו עד כה.

את המשרד שלהם הם מיקמו בנמל תל אביב מול הים. בראיונות העבודה עם 350 העובדים שגייסו עם השנים, הם הבהירו להם מראש שמדובר במקום עבודה גמיש. הם הגדירו כי מדידת העובדים תתבצע לפי תפוקות ומשימות; הבהירו שהפגישות נערכות במהלך שעות היום ואפילו החליטו שעובדים שלא רוצים להשאיר את הכלב שלהם בבית, מוזמנים להביא אותו לעבודה. ההחלטות האלה הולידו סטארט אפ יצירתי ומלא השראה ולטענת סמנכ"לית משאבי אנוש, שלי מאיר, הדבר יוצר מחויבות גם מצד העובדים.

שמחים לבוא לעבודה (צילום: אלן צצקין)
שמחים לבוא לעבודה (צילום: אלן צצקין)

העובדים תמיד זמינים

"הצוותים שלנו תמיד מתחשבים בצרכים השונים של העובדים", מסבירה מאיר. "בין אם זה משפחה ובין אם זה לימודים או משהו אחר", מבהירה מאיר. "אנחנו עורכים את הפגישות במהלך שעות היום כדי לאפשר לחברי הצוות את הגמישות בשעות היציאה הביתה. העובדים בחברה רגילים לכך שיש עובדים שיוצאים מוקדם יותר בחלק מהימים ומוצאים זמן לפגישה שהוא נוח לכל חברי הצוות".

המצב הזה לדבריה הוא הדדי. המשמעות היא שעובדים אחראים לדאוג שהמשימות שלהם יבוצעו, שיהיה מישהו שיחליף אותם ושיהיה אפשר להשיג אותם גם בבית: "עובדים שיוצאים הביתה תמיד זמינים לדברים דחופים ושומרים על קשר הדוק גם בשעות בהן הם לא נמצאים במשרד", היא אומרת. "גם במקרים של פגישות חוצות אירגון יש תמיד השתדלות לקבוע אותן בשעות שנוחות לכולם. במצבים שבהם בכל זאת עובד כלשהו לא יכול להגיע, הוא תמיד ימצא מישהו שיחליף אותו בפגישה וידאג להתעדכן בתוצאות שלה ובמשימות החדשות שיצאו ממנה. העובדים תמיד מפצים על היום הקצר ביום ארוך אחר במהלך השבוע".

קשובים לא רק להורים

עבור סטארט אפ כמו וויקס, היצירתיות והמעוף הם אחד הכלים החשובים ביותר בעבודה. אולי בגלל זה חשוב למנהלים שלעובדים שלהם יהיו תחביבים משלהם, שיוכלו לראות את המשפחה שלהם ואפילו שיביאו את הכלבים שלהם לעבודה: "קהל העובדים שלנו מאוד מגוון, צבעוני וצעיר", מספרת מאיר. "אנחנו גמישים גם לצרכים של אנשים שהם לא הורים לילדים. לחלק מהעובדים יש תחביבים מיוחדים, חלקם אומנים והבלאנס הוא גם בין פנאי באופן כללי לבין עבודה. עובדים ממש שמחים להגיע לעבודה. האווירה תמיד טובה והעובדים תמיד ישתדלו יותר כדי להוכיח את עצמם ויעשו הכל כדי להראות שהשעות הנוספות שהם נמצאים בהן בבית לא פוגעות במשימות וביעדים".