איזה כיף, הרופא שלי לא שוקל את המטופלות שלו בהריון. לא יודעת למה, לא יודעת איך, אבל הוא מסתפק בבדיקת לחץ דם+בצקות+אולטרה סאונד ואין לו בכלל משקל בקליניקה.
ככה לא היה לי בכלל מושג כמה עליתי בשני ההריונות הראשונים וזה איפשר לי לספר בשמחה לעצמי ולסביבה שלמעשה לא עליתי כלל, אלא ירדתי שני קילו בהריון. לא באמת האמנתי בזה כמובן, אבל כגישה זה היה עליז.
בגלל הנטייה שלי ללדת הרבה אחרי התאריך המצופה, נאלצתי לבקר במחלקה להריון עודף, שם יש משקל וכך התברר לי שדווקא עליתי 20 קילו בהריון הראשון, 15 בשני ובשלישי. מודיעה לכם שזה לא הרס לי את היום. אני בהריון ולא היתה לי כל כוונה להיות מהבחורות שנראות כמו שרוך עם קשר.
"כבר חזרת לעצמך?"
עם הגישה הלא מתוסבכת הזו לענייני המשקל נתקלתי חזור והיתקל בביטוי "לחזור לעצמך". לפני הלידה: "בטח תחזרי לעצמך בקלות" ואחריה: "כבר חזרת לעצמך?" והתרגזתי. מה הקשר בין "עצמי" לבין "המשקל שלי"?
אחרי הלידה הראשונה הייתי בדכדוך עמוק, בודדה ואבודה, בקושי הצלחתי למצוא את הדרך לשירותים. בגלל ההנקה או הגנים שלי או מה שזה לא יהיה, הורדתי את רוב המשקל העודף תוך זמן לא רב, אבל איפה זה ואיפה לחזור לעצמי? האישה שהייתי לפני הלידה – אופטימית, בעלת מידת ביטחון עצמי סבירה ותחושת ערך עצמי – התפוגגה לגמרי. במצב הזה, מה אכפת היה לי שיכולתי להיכנס לאיזה מכנסי ג'ינס מטופשים?
מתי באמת את חוזרת לעצמך?
הדרך למצוא את עצמך מחדש אחרי הלידה נמשכת חודשים ולפעמים אפילו שנים. אם ארחיב את היריעה, זה חיפוש אחר השילוב הנכון בין כל צדדי האישיות שלך: האמא, בן הזוג, העובדת או אפילו היוצרת. עזבו אישיות. הזוטות הכי קטנות משתנות. מה את אוכלת, מתי את קמה בבוקר, איפה את קונה בגדים. בואו נאמר את האמת: את אף פעם לא תחזרי לעצמך. עברת פאזה בתהליך בלתי הפיך וחור בחגורה לא ישנה את זה.
ואולי זו בדיוק הכמיהה: לחזור למה שהייתי פעם. קלילה, דקיקה ואחראית רק על עצמי. ובכן, אי אפשר. אבל אתן יודעות מה, לא צריך. עשינו מאמץ גדול להפוך להיות אמהות כי רצינו את החוויה הענקית של טיפול בתינוק רך, גידול ילדים מצחיקים וסקרנים, יצירת קהילה קטנה וחמודה משל עצמנו.
מי שחשוב לה לשמור על הגזרה – קדימה. אני לא נגד, אבל קצת פרופורציה. העצמי שלנו כולל הרבה יותר מאשר היקף המותניים, אז דלגו על הביטוי המעצבן הזה.
שורת סיכום: לחזור לעצמך באמת זה ליהנות שוב מהזוטה הכי קטנה ומדליקה שאהבת, למשל לראות "30 רוק" למרות שזה מתחיל בעשר וחצי.
