בראס-א-שטן אשר על חופי סיני, ישבו הלילה כמה ישראלים וניגנו בגיטרה לאור הירח. עקיבא נוביק ועמית שאבי מ"ידיעות אחרונות" מדווחים שבשאנטי על המחצלת ישבו אם ובתה בת ה-6, זוג בירח דבש, אישה בחודש שביעי להריונה ועוד כמה חבר'ה צעירים יותר ופחות. רוח המדבר ליטפה אותם, יושבים שם עם גיטרה לאור ירח, ברגוע.

כמעט סיני. אילת

כששאלו אותם התברר שהעובדה שמסוקים מפציצים מסביב, שחוליות טרור מסתובבות ומחפשות פרצה נוספת בגדר להיכנס דרכה ולהרוג בהם, בעיקר משעשעת אותם.

מצחיק אותם שאנחנו בלחץ, שאנחנו דואגים, כי מהנקודה שלהם על החוף הכל נראה יפה כל כך, ושקט.

הנה החבר הבדואי מביא בכיף עוד קפה, קפה אמיתי, כזה שמורתח שבע פעמים כמו שצריך, אולי אפילו עם הל.

ואני שומעת את זה ורותחת. כל פעם שאני שומעת משהו כזה אני רותחת.

הרי אם יקרה להם משהו, אם יחטפו אותם או יפצעו אותם או חלילה אני לא רוצה לחשוב מה עוד יכול לקרות לחבורת חבר'ה זרוקים על החוף באמצע מיני מלחמה, הם יצפו שנבוא להציל אותם.

אם משהו רע יקרה, הם יצפו שמדינת ישראל תעשה הכל כדי להחזיר אותם הביתה בשלום. שחיל האוויר יעלה מסוק חילוץ, שחיל הרפואה ישלח חובשים, שהסיירת תשלח את טובי בחורינו שיבואו מתוך החושך, מצוידים במכשירים לראיית לילה ויצילו אותם.

ואני תוהה אם זו באמת חובתנו.

האם אנחנו צריכים לסכן חיילים שלנו בגלל שמתחשק עכשיו לבחור אחד מפרדס חנה לנגן גיטרה בצד השני של הגבול, כי באילת צפוף לו. או יקר לו. או סתם לא בראש שלו.

ופעולת חילוץ כזו, גם אם תיגמר בכך שכל חיילינו יחזרו בשלום, הרי תעלה מאות אלפי שקלים. האם זו חובתנו? האם זו חובתנו יותר מאשר לתת תרופות לילד חולה סרטן שרק טיפול יקר בחו"ל יציל אותו, אבל הוא לא כלול בסל?

האם חובת המדינה לעשות הכל כדי לחלץ מצרה מי שנכנס אליה ביודעין?

לפני שבועיים היה פיגוע טרור נורא בבורגס, באוטובוס של מטיילים ישראלים וכמובן שלא הייתה שאלה ומדינת ישראל התגייסה מיד לחלץ, לטפל, להביא הכי מהר הביתה את הפצועים ואת אלו ששילמו בחייהם. זו מחויבותה שלך המדינה, אלו ישראלים שהותקפו מתוקף היותם ישראלים, שלא עשו שום דבר לא בסדר.

הישראלים שמסתובבים עכשיו בסיני יודעים מה קורה מסביבם, יודעים שיש אזהרת מסע ושאסור להם להיות שם.

הם פשוט אומרים, כמו שנוהגים ישראלים להגיד, שיהיה בסדר. וכנראה שהם צודקים.

הם יודעים את האמת. הם יודעים שברגע האמת, אם חלילה יקרה משהו, מדינת ישראל תשלח את טובי בחורינו ובחורותינו לחלץ אותם משם אם יקרה משהו.

השאלה שלי היא אחרת.

מה הם יגידו לאמא שהבן שלה, חלילה, ישלם בחייו במהלך המבצע להצלתם?