עונת החתונות כבר פה, במלוא עוזה ותפארתה וכולנו מקבלים צווי התייצבות, שחלקם משמחים אותנו וחלקם קצת פחות. אני מההזמנה הזו אפילו התרגשתי.
הגעתי אל גן האירועים ושמחתי לגלות שמדובר בחתונה קטנה ולא מנקרת עיניים. לטעמי דווקא בשל כך הכל היה יפה עוד יותר. כל פרח קיבל את מקומו וכל אורח שנכנס הכיר את האנשים סביבו, מה שהפך את קבלת הפנים למפגש אינטימי, שמח ונעים. מפגש כזה שבו אנשים באמת מתרגשים מעצם בואם לחגיגה של אהבה. אהבה של זוג שכל האורחים שם באמת מכירים.
ואז ראיתי אותה מרחוק, מהגב.
היא עמדה בקצה הגן, בשמלה לבנה ארוכה, עם סרט סאטן בצבע ורוד על המותן.
וזה היה לי מוזר. הצללית שלה לא נראתה לי כמו זו שאני מכירה. נכון שהיום כבר אי אפשר לדעת ויש כלות שלפני החתונה משילות, מחטבות, מזריקות ומכניסות. ולמרות שתמיד יש הפתעות, ותמיד יש כאלו שנטרפות לקראת האירוע ועושות שטויות - ידעתי שהכלה הזו היא לא מהסוג הזה.
מיהרתי אליה, מבולבלת וחוששת, כדי לחבק אותה, ואז, רגע לפני שהגעתי אליה, היא הסתובבה, וראיתי לתדהמתי שזו אכן לא הכלה.
זו הייתה מישהי אחרת.
זו הייתה בחורה צעירה שהגיעה לחתונה של מישהי אחרת בשמלה לבנה ארוכה.
בהיתי בה. בהלם.
עד עכשיו אני תוהה מי זו ומה עבר לה בראש.
האם היא גדלה ללא אף אישה בסביבתה, ללא אמא, אחות או חברה, האם לא הייתה מישהי אחת שאי פעם אמרה לה שלא עושים את זה? האם בן הזוג שלה עד כדי כך מפחד ממנה שהוא לא אמר לה, ברגע שראה אותה יוצאת מפתח החדר עם שמלת ה'אני-כאילו-כלה', שאולי כדאי שהיא תחליף בגד?
כי מישהו היה צריך להגיד לה את זה.
בהיתי בה למרות שזו לא הייתה הפעם הראשונה שראיתי את זה. בחתונות קיץ זה קורה לא מעט, שבחורות ונשים מגיעות בשמלה לבנה. ותמיד אני מופתעת אל מול זה מחדש. מהחוצפה. יש חוק לבוש אחד בלבד בחתונות, ומאוד קל לזכור אותו. החוק הזה אומר שיש רק מישהי אחת שמותר לה ללבוש לבן בחתונה.
הכלה.
בערב הזה היא לא צריכה תחרות, לא זקוקה להשוואות, בערב הזה היא המלכה.
כל אחת אחרת שעושה את זה, שבאה עם שמלה לבנה כשהיא לא הכלה, היא אישה חצופה, שלא מבינה את מקומה, שחושבת שהיא מרכז העולם, ושאין לה שמץ של כבוד לנשים אחרות.
והיא אישה לא טובה.
מותק, צאי מהסרט שבו את חיה. זה לא האירוע שלך. זה אירוע של שני אנשים בלבד, ואת לא אחת מהם.
זה האירוע רק של הכלה והחתן.
ורק הכלה היא זו שלובשת בערב הזה לבן. היא היחידה.
זה היום שלה.
לפוסטים הקודמים של ליהיא:
>>> פפראצי: הבוקר הראשון בחיי החדשים
>>> מתבגרים בחופש: פחד שחונק את הגרון >>> מישהי החליטה שאני אמא איומה
