השבוע, בעקבות ברית מילה לא מוצלחת שנעשתה על ידי רופא מוסלמי, קבע בית המשפט הגרמני כי ברית היא התערבות לא ראויה בגופו ובבריאותו של הילד. בהמשך לתקדים זה של בית המשפט, התעורר בגרמניה דיון והוצע לחוקק חוק אשר אוסר על קיום ברית המילה. איגוד הארגונים היהודיים באירופה ומרכז רבני אירופה וכן אירגונים מוסלמיים, יצאו נגד הרעיון לחוק החדש.
זוהי אינה הפעם הראשונה שבה הרעיון לחוק נגד ברית מילה עולה בעולם. גם בסן פרנסיסקו ניסו, ללא הצלחה, להעביר בשנה שעברה חוק דומה, אשר אמור היה להפוך את מקיימי ברית המילה לילדים לפושעים, בטענה שפגיעה באיברים בגוף אינה מתקבלת על הדעת, מסיבות דתיות או מכל סיבה אחרת - לפני גיל 18.
הוויכוח שהתעורר השבוע בגרמניה, בעולם וגם בארץ לגבי הלגיטימיות של הטקס המסורתי ועתיק היומין הזה, הגיע גם אל הבלוגריות שלנו, אשר מחזיקות כאימהות דעות מנוגדות לחלוטין בנושא. דליה נוימן, אמא לשלושה, עיתונאית תל אביבית, מאמינה שמדובר במנהג אלים והחליטה לימול את ילדיה רק מתוך פחד. מלי גרין לעומתה, אמא ל-11, סופרת ועיתונאית, מאמינה שמדובר בטקס שמאחד אותנו כעם היהודי.
נגד החוק: מלי גרין: "שגרמנים יגידו לי מה לעשות?"
יש לנו חשבון פתוח עם העם הגרמני. עם שרצח במו ידיו מיליוני ילדים בשל מוצאם היהודי אינו ראוי להביע דעה אודות אחת המצוות שמייחדת ומשמרת אותנו כעם ישראל. מדובר באנטישמיות צרופה ובצביעות שזועקת לשמיים.
בעיני זו חוצפה שבגרמניה, בה שוכללו מיטב השיטות להשמדת עמנו, בגרמניה ש"הצליחה" לטבוח שישה מיליון יהודים, ביניהם מיליון ילדים, שדמם זועק מכל השטחים שכבשו, גרמניה, שכשביצעה את הרציחות ההמוניות הצהירה שמטרתה היא חיסול זרע ישראל - דווקא היא מתיימרת להגן על טיפת דם מילה. מילה שהיא בריתו של אברהם אבינו, שיהודים מצווים עליה ומסרו את נפשם עליה במשך אלפי שנים. אגב, ארגון צער בעלי חיים הראשון, הוקם בגרמניה לפני מלחמת העולם השניה והיטלר היה חבר בו...
כאמא לבנים, טקס ברית המילה של ילדיי היווה עבורי עדות להיותנו יהודים נאמנים למסורת אבותינו. במעמד מרגש זה מתפללת האם על בנה: "כשם שנכנס לברית, כן יכנס לתורה ולמעשים טובים".
ועל פי המסורת, גם אליהו הנביא בכבודו ובעצמו משתתף בכל טקס ברית מילה. במשך אלפי שנים קיימו בני עמנו את מצוות המילה והם בריאים בגופם ובנפשם. אי אפשר בהינף חוק לבטל מצוות יסוד ביהדות.
נכון, אני יכולה להתקשר למומחים ולהציג בפניכם מחקרים רבים העוסקים ביתרונות הבריאותיים של טקס ברית מילה, אבל אין צורך, כי איננו מלים את בנינו מסיבות רפואיות. אנו עושים זאת מכיוון שהמילה היא המצווה הראשונה שניתנה לאברהם אבינו, לאות ברית עולם לו ולזרעו אחריו: "ויאמר אלוקים אל אברהם ואתה את בריתי תשמור, אתה וזרעך אחריך לדורתם. זאת בריתי אשר תשמרו ביני וביניכם ובין זרעך אחריך. המול לכם כל זכר ונמלתם את בשר ערלתכם והיה לאות ברית ביני וביניכם. וערל זכר אשר לא ימול את בשר ערלתו ונכרתה הנפש ההיא מעמיה את בריתי הפר" (בראשית יז, ט- יד).
מדובר במצווה שלעולם לא תתבטל מהיהדות ושימו לב למספרם הרב של היהודים שאינם מגדירים עצמם כ"שומרי מצוות" ואף על פי כן, אינם מוותרים על מצוות המילה. זה הסמל של העם היהודי. מי הם הגרמנים שיעזו להגיד לנו מה לעשות? אולי מדובר בתזכורת שיש לנו חשבון פתוח עם העם הגרמני? ואולי יועיל לכמה יהודים להבין שהגיע הזמן לעזוב את אדמת גרמניה.
לבלוג של מלי גרין בערוץ המשפחה.
בעד החוק: דליה נוימן: "הברית: מנהג אלים ובלתי נתפס"
נו באמת. מכל המקומות, דווקא גרמניה? דווקא הם לקחו על עצמם את המשימה להיכנס חזיתית באחד הטקסים הכי מקודשים ליהדות? איזה חוסר טקט. אבל הפסיקה של בית המשפט בקלן היא איתות ענק ובולט מאין כמותו ליהודים באשר הם. העובדה שטקס ברית המילה הוא מקודש ובעל היסטוריה של אלפי שנים על פני כל העולם כבר לא תופסת. כשחיים בחברה מודרנית – והרי אנחנו שואפי מודרנה ומערביוּת – אנחנו נדונים להישפט על פי ערכים שנהוגים במדינות האלה. ובמדינות האלה, מה שלרוב היהודים נראה מקודש, לאחרים נראה אכזרי מאין כמותו. ובצדק.
חיתוך העורלה הוא מנהג אלים ובלתי נתפס. הרופא שמל את שני בני, שבוודאי אין לו אינטרס שהמילה תיפסק, אמר לי בפירוש שאין למילה ערך רפואי. לדבריו, המילה יכולה למנוע מחלות מסויימות, שהסיכוי לחלות בהן שואף לאפס.
היתרונות הבריאותיים של המילה בתחום ההגיינה רלוונטים לתנאי סניטציה של העולם השלישי. כמה שאנחנו מקטרים על המדינה שלנו, יש לנו סבון. ואם משתמשים בסבון - לא צריך ברית מילה.
קראתי לא מזמן טענה שעשתה לי צמרמורת: עורכים את המילה בגיל שמונה ימים כיוון שההורים עדיין לא קשורים לתינוק בגיל כזה. אני מסכימה בכל לב. אנחנו מסורים ליצור הקטנטן מרגע שהוא נולד, אבל הקשר איתו עדיין חדש. אני רוצה להאמין שאם מישהו היה מתקרב לילדים שלי עם סכין היום, כאשר הם בני שנה וחצי ושלוש וחצי, הייתי מגנה עליהם כלביאה.
למה בכל זאת מלתי אותם? מפחד. כתבתי על זה כבר בעבר כאן. חששתי שהם ישלמו מחיר חברתי כבד אם יהיו שונים. היהדות חשובה לי, אבל היהדות שלי לא מתמצית בהתנפלות אלימה על תינוקות רכים. בכל אופן, יהודי הוא מי שאמו יהודייה. לא חשוב איך איבר המין שלו נראה.
אגב, המילה הראשונית, זו שערך אברהם אבינו, היתה שונה מזו הנהוגה היום ומינורית ממנה. אבל ככה זה עם מסורת: כל המחמיר הרי זה משובח.
כאשר מלנו את התינוק, שאלה אותי מכרה מניגריה אם יהודים מבצעים גם את המנהג האכזרי של כריתת חלק מאיבר המין הנשי, הידוע כמילת נשים. מזועזעת, אמרתי מיד שלא, אבל הבנתי אותה לגמרי: אין שום סיבה להבדיל בין שני האקטים. השוני היחיד הוא שמילת נשים מקושרת עם שבטים ברבריים נידחים במקומות אפלים ואילו ברית מילה חוגגים באור, בכל העולם, בתנאים סטריליים עלק. אבל שימו לב: זה הבדל קוסמטי בלבד.
לא נעים לקבל פידבק מזועזע על ברית המילה דווקא מטריבונל גרמני. גם לא בטוח שהדרך להילחם במנהג הזה היא באמצעים משפטיים, אבל זה פידבק חשוב. האם אנחנו היהודים רוצים להיות רלוונטים לחיים המודרנים? אם כן, אנחנו חייבים לחשוב מחדש על הרבה מנהגים שמתקבלים באופן אוטומטי. לא רוצים? בשבטים ברבריים במקומות אפלים קולטים מועמדים חדשים.
לבלוג של דליה נוימן בערוץ המשפחה.
