הפוסט הזה והקודם, הם שני פוסטים אהובים שהעלתי בעבר באתר שלי וכדי לבנות קצת היסטוריה לבלוג החדש שלי כאן, צרפתי אותם. לא התבלבלתי. פסח זה לא עכשיו, אבל סדר עושים כל הזמן. רלוונטי. אז הנה הוא, פוסט ישן חדש:

התחלתם פסח? סתם אני צוחקת... נראה לי שהשאלה הזאת בשלבי הכחדה מהעולם. כשהייתי קטנה אמא שלי היתה "מתחילה פסח" חודשיים לפני ערב החג. מרוקנת ארונות, צובעת את הקירות, הופכת את המטבח, קונה כלים חדשים וחגיגיים, קונה מצעים, מנקה פאנלים,שופכת אקונומיקה, מה לא...

פוסטים נוספים של אפרת:

>>> פותחת עונה בסטייל

>>> מי לקח את בובת הרובוט שלי?

בקושי יכולנו לנשום ואסור, אבל אסור היה ללכלך בשום אופן! שבוע לפני ערב החג היינו כבר אוכלים את הלחם שלנו בגינה מחוץ לבית, שחלילה לא יהיו פרורים. באמת שככה זה היה, גם אצל כל שאר המשפחות שהכרתי סביבי. זה היה מובן מאליו. אני מתרפקת על הנוסטלגיה הנעימה והחגיגית הזו, הלוואי שהיו לי היכולות (בעיקר נפשיות, הרי זה טירוף!) לאמץ את הכירכור הזה סביב החג. הרי מה יותר כיף מבית מצוחצח מסריח מניקיון, עם מצעים חדשים ומגוהצים בלי 20 קילו של חפצים מיותרים שזרוקים תמיד, אבל תמיד, לא במקום שלהם?

אני מרדנית כשנוח לי, אז החלטתי לאמץ לפחות מנהג אחד מאמא. לקנות חדש. אחת הטרדות הגדולות שלי היא ערימות הצעצועים שמפוזרים אצלנו בכל פינה ולא נותנות לי מנוח. מי שאשם בכך יודע. וגם כשהם כבר אסופים, זה לא כל כך אסטטי, כשהחינוך החדש הוא פתרונות האיחסון הנפוצים של איקאה. כן, גם לנו יש את ארגזי הפלסטיק המאסיבים והקשיחים של איקאה. קורה לי לפעמים שאני קמה בבוקר עם מחשבה מאוד ברורה לגבי איזה שהוא עניין ואני לא נרגעת עד שהוא פתור. כך קרה עם הארגזים האלה. באותו יום פגשתי חבר שסיפר לי שחברה שלו מיבאת שקים מגניבים לצעצועים, וכך נולד לו עוד פוסט.

פוסטים נוספים של אפרת:

>>> פותחת עונה בסטייל

>>> מי לקח לי את בובת הרובוט?

משעמם, לא מגרה וצפוי.

אולי החלונות ישארו קצת מאובקים, והפאנלים לא ממש מצוחצחים.

אבל ראו איזה בית מגניב יש לצעצועים.

קשה לנקות, קל לקנות. אז מה ואיפה? ככה - אישה מקסימה, אמא בעצמה, מצאה מוצר מוצלח והחלה לייבא אותו לארץ. אלו הם שקי אחסון רכים, נעימים, ומאוד מאוד מגניבים. לי יש נטייה לבחור את מה ש-bold, אבל זאת אני. הם קיימים במגוון ממש גדול של צבעים, דוגמאות והדפסים. אה, כן וגם גדלים. לאו דווקא לאיחסון צעצועים. כשלולי ראה אותם הוא מיד טען שהם שלו, שתמיד היו שלו ושצריך לארגן מחדש. אז ניצלנו את ההזדמות להיפטר מעוד כמה קילו פלסטיק ולמיין מה כן ומה לא (איך אני אוהבת). העפנו את גושי הפלסטיק של איקאה מהחדר והכנסנו חים חדשים. בכלל, הרבה יותר מומלץ שילדים יוכלו להרגיש ולמשש חומר נעים, כמו בד הניילון שממנו הם עשויים ולא שוב פעם פלסטיק. ודרך אגב, הם רחיצים, אפילו רק עם מגבון, מאוד נוח. לולי כבר סוחב אותם ממקום למקום בעצמו ויודע לזהות את דגלי המדינות - ערך מוסף! יש כמובן אתר עם כל הדגמים והמידות ואני הכי ממליצה להציץ בו - תלחצו כאן.

ואין כמו לקנות משהו חדש שמוסיף צבע ובמקרה הזה אור מדהים לצילומים.

אני כ"כ מרוצה, כאילו שזה בדיוק מה שהיה חסר לי. 175 ש"ח והארגז שלכם.


מפתה, לא? חגים שמחים ומאורגנים מחדש...