את יושבת מולה, הפציינט עדיין בג'ט-לג מהנחיתה ומיד נכנס אל תוך מד מדידה. הירך, היד, הבטן, הראש - הכל מוקף במטר רץ. האחות הנמרצת מתקתקת את המספרים למחשב ביעילות. את מרגיעה את הקטנצ'יק שהתעורר בינתיים ומחכה למוצא פיה. הטבלה מתיצבת, קווי הגרף נראים צבעוניים ויפים על המסך. את מביטה בה. היא בודקת, מסתכלת, מכווצת עיניים בארשת חשיבות, מסובבת את המסך כדי להקל עלייך ואומרת "את רואה כאן? זה נתונים של היקף הראש. הקו הזה זה הממוצע - הוא נמצא פה. זאת אומרת, היקף הראש שלו קצת מעל הממוצע..." היא ממשיכה, אבל את מזמן הפסקת להקשיב לה. את עמוק בתוך דמיון מודרך בעקבות הפחדים שלך בנושא 'מה לא בסדר עם התינוק שלי'.
זו שיודעת להרגיע וזו שיודעת להלחיץ
שיטוט בקבוצות שונות ברשת המיועדות לאמהות לתינוקות ופעוטות בו עולה סוגיית טיפת החלב, מניבה סקלת דעות מגוונת וקיצונית לכאן ולכאן, עם פערים ברמת השירות והגישה שבאים לידי ביטוי בעיקר במעבר מעיר לעיר. בקבוצת מאמאזון בפייסבוק, המונה מיליה נשי מרשים של אוטוטו 12,000 חברות, הקולות חלוקים באופן די שווה. המשבחות מדברות על הרגישות והאכפתיות של האחיות, על יחס אישי של זו מכפר סבא "שבמצבים מסוימים סמכתי עליה יותר מהרופאים" וזו מירושלים "שיודעת להרגיע ולהסביר בסבלנות על כל חיסון" וזו מהוד השרון "שרואה גם אותי".
מנגד נשמעים קולות אחרים, המעידים במקרה הטוב על מוסד מיושן, הפועל בשיטת הסרט הנע, על פי טבלאות מהשנים בהן מחשב עוד לא היה אופציה עתידית ובמקרה הגרוע יותר על הנחיות לא אחראיות עד כדי מלחיצות. כמו זו מתל אביב שאמרה "כדאי שתפסיקי להניק כי בחלב שלך יש יותר מדי מים" או זו מראש העין: "שימי לו חמאה בדייסה, שישמין" או זו מהצפון "תראי, בגיל שלושה חודשים הוא כבר צריך לדעת להתהפך". וכל זאת, מבלי לערב שיקול דעת ולהבין שלא ניתן להשוות מדדי התפתחות של ילד שנולד בשבוע 38 לילד שנולד בשבוע 40 על פי אותו גרף סימטרי קבוע.
"בעיקרון זה עונש ללכת לשם כהורים לילדה ראשונה", כותבת אחת האמהות. "האחות מאוד מלחיצה אותנו כאשר משהו לא מתאים לסקלות שלה, שהן אגב משנות ה-50". מי שהוותק האימהי עמד לצידה ברגע כזה היא אדווה ויינטראוב, מדריכת הכנה ללידה ותומכת לידה מרחובות. "הגעתי אחרי לידה שלישית עם תאומים שנולדו פגים", היא אומרת. "והאחות הצהירה בפני שהם לא עומדים במדדים המצופים לגיל. אותי זה הצחיק".
אי אפשר להתעלם גם מהעובדה שבעידן טכנולוגי בו המידע העדכני ביותר נמצא במרחק לחיצת אצבע על העכבר - אמהות חוקרות, חולקות מידע ומגבשות את האג'נדה שלהן בגידול העולל עוד לפני המפגש עם האחות. כשזו מצידה, מאבדת את מקומה כברת הסמכא הבלעדית. "ואם את עושה החלטות עצמאיות שלא מיישרות קו עם ההנחיות שלהן, את מקבלת יחס אנטיפטי עד מזלזל", כתבה אמא אחרת. "כשלא רציתי לתת את חיסון הפרבנר שבדיוק יצא לשוק, האחות אמרה לי "טוב אם את רוצה שהבן שלך יחטוף דלקת קרום המוח..."
למה לתת אם אפשר לקצץ?
רגע לפני שאנחנו "שופכים את התינוק עם המים", הנה כמה נקודות ששווה לזכור: "המרכז לטיפול באם ובתינוק" נוסד בתחילת המאה שעברה במטרה להפחית את תמותת התינוקות באותם הימים ע"י טיפולי מניעה ושיפור תנאי חיים. המרכז, שלימים הסב את שמו ל'טיפת חלב' הניב תוצאות מרשימות כשאחוזי התמותה והתחלואה בארץ ירדו לשיעורים הנמוכים בעולם. השירות הקיים בישראל, המעניק ליווי התפתחותי לאם ולתינוק מגיל מינוס תשע חודשים ועד גיל 6, נחשב לאחד המובילים בעולם ואף זכה לפרסים מטעם "ארגון הבריאות העולמי".
הטוב כנראה היה קשה מלהכיל, אז המוח היצירתי של אנשי האוצר אמר, למה לתת אם אפשר לקצץ? ובשנת 2005 החל בתהליך הדרגתי של העברת המרכזים מידי משרד הבריאות לטיפולן של קופות החולים בניגוד לעמדות גורמים מקצועיים במערכת הבריאות והרווחה. ייבוש התקציב לא איפשר לשמור על כמות התקנים הקיימת ושיפוץ המבנים. ההסתדרות הרפואית וארגון רופאי הילדים התריעו על "אסון בריאותי" ואולמרט היה הדמות ההרואית שעצרה את תהליך ההפרטה בשנת 2007. מאז ועד היום אין על המרכזים בערים השונות מבוגר אחראי אחד.תגובת משרד הבריאות:
"השירות ניתן ברובו ע"י משרד הבריאות. כ-460 טיפות חלב בהם מטופלים כ-70% מהתינוקות הנולדים בכל שנה. ספקים נוספים לשירות הם עיריות תל אביב וירושלים (כ-50 טיפות חלב ובהם מטופלים כ-11% מהתינוקות) וקופות החולים, באמצעות כ-480 טיפות חלב בהם מטופלים כ-20% מכלל התינוקות. השירות ניתן ברובו ע"י אחיות בריאות הציבור, אשר מקבלות את ההכשרה המתאימה באמצעות לימודים מתקדמים ושוטפים. אנשי צוות נוספים הם רופאי ילדים ונשים. בחלק מהמרכזים מופעלים פרוייקטים נוספים כחלק מהשתתפות בתוכניות של שיקום שכונות, ילדים בסיכון ועוד. העבודה מתבצעת על פי נהלי עבודה שנקבעים ע"י ראש שירותי בריאות הציבור, האחראים גם לתכנים ולסטנדרטים המקצועים וע"י גורמים רלוונטיים נוספים כגון המחלקה לגנטיקה קהילתית. נהלי העבודה מחייבים את כל ספקי השירות, דהיינו עיריות וקופות החולים. כל ספקי השירות נמצאים תחת הבקרה של משרד הבריאות.
תחומי התוכן וההנחיות נגזרים מניירות עמדה של איגודים מקצועיים (רופאי ילדים, רופאי נשים ואחרים), מהנחיות בין לאומיות כגון ארגון הבריאות העולמי וה-CDC, ועדות מומחים מייעצות כגון בתחום החיסונים וע"י המלצות הגורמים המקצועיים במשרד הבריאות, כגון המחלקה לתזונה, המחלקה לאפידמיולוגיה, המחלקה להתפתחות הילד ואחרים".
תגובת עיריית תל אביב:
"השירות בטיפות החלב בעיר ניתן מטעם מינהל השירותים החברתיים בעיריית תל-אביב-יפו, המהווה זרוע ביצועית של משרד הבריאות בתחום זה. ברחבי העיר פועלות 14 טיפות חלב עירוניות וכן סניף טיפת חלב בודד של קופת חולים לאומית ברמת אביב.
על מנת לצמצם את העומס בטיפות החלב, החל לאחרונה לפעול צוות עירוני, לבחינת הדרכים לעידוד קליטת אחיות חדשות. במקביל, פועל צוות לבחינת שיפור וייעול תהליכי קביעת התורים והזימונים, על מנת לאפשר לאחיות להתרכז בטיפול הישיר בתינוקות ובפעוטות. בימים אלו מסתיים תהליך שדרוג מערכת המחשוב ובחודשים הקרובים תשודרג גם המערכת הטלפונית והתקשורת.
הטענה בדבר ההנקה שכביכול צוטטה מפי אחת האחיות תמוהה ואינה באה בהלימה עם ההנחיות והנהלים בהם מונחות האחיות, אך ייתכן ומדובר באי הבנה ובכל מקרה נבהיר כי אין המלצה מקצועית גורפת כגון זו.
ככלל, השירות בטיפות החלב ניתן במקצועיות, ברגישות ובאמפטיה. אחיות טיפות החלב עוברות השתלמויות והדרכות מקצועיות על מנת לספק לתינוקות ולהוריהם את השירות המקצועי ביותר. אם יש בידיכם תלונות פרטניות, נשמח להתייחס ולטפל בהן באופן קונקרטי".
