ימי the voice העליזים חלפו עברו ביעף וזה קצת מצער אותי. לא בגלל שאני חובבת טלוויזיה, אלא יותר בגלל שהפורמט של התוכנית היה לי מאד נוח. הרעיון של לשמוע בלי לראות, הוא בעצם הפורמט הכמעט יחיד שלי לצפייה, כיוון שרוב דקות הטלוויזיה שלי מלוות בקיפול כביסה. התוכנית הזאת שיחררה אותי מתחושת ההחמצה שיש לי בדרך כלל כשאני שומעת דיאלוג קורע לב ובו זמנית מחפשת בקדחתנות את בן הזוג של הגרב, אבל מה שריתק אותי במיוחד בתוכנית היה השלב שבו הזמרים נבחרו ובחרו את המנטורים.

נתיב מהיר ללב

אני אוהבת להתבונן באופן שבו אנשים עושים בחירות (לא רק בתוכנית הזאת, אלא בחיים בכלל). מה מניע אותם, מה עוזר, מה מפריע להם לבחור, מה מטה את הכף? אני זוכרת במיוחד מקרה אחד של מתמודדת ששרה והצליחה לסובב אליה את כל המנטורים באיבחת לחיצת מקש. כולם רבו עליה. איזו דרך נפלאה לעשות בחירה, נכון? כל הדלתות פתוחות בפניך.

כל אחד מהמנטורים ניסה להשפיע עליה לבחור דווקא בו, אבל לה הייתה נטיה טבעית, מראש. היא רצתה את רמי. היא רצתה את רמי, אבל אביב רצה אותה והתחיל ללחוץ חזק. הוא אמר לה דברים נפלאים על עצמה, על כשרונה, על כמה ריגשה אותו.

המצלמה התמקדה על העיניים המבולבלות של המתמודדת (ובשלב הזה אפילו הפסקתי לחפש גרביים בערימה), העיניים שנטו מראש לכיוון של רמי, החלו משייטות לאט לכיוונו של אביב. היא נראתה נסערת והפנים שלה הסגירו את הקרב שהתחולל בתוכה.

"הראש אומר רמי, אבל הלב אומר אביב", אמרה בשקט ובחרה באביב. המילים הטובות של אביב פילסו נתיב מהיר אל הלב שלה.

שוב ושוב שמעתי את המתמודדים חוזרים על המשפט הזה - "הראש אומר ככה, אבל הלב ככה".

הפוסטים הקודמים בסדרה:

>>> טיפוס אופטימי? אני? אין סיכוי

>>> מחירות לעבדות: איך חוזרים לעבודה?

מה פתאום טוב עכשיו?

אין נתיב מהיר יותר ללב מאשר מילים טובות. אני חושבת על האופן שבו אנחנו בוחרים - בן זוג, חבר, מקצוע, מנטור. מה משפיע על הבחירה שלנו באופן מודע? ומה מתחת לפני השטח?

ואני חושבת על הכוח של מילים טובות. איזו השפעה מרככת יש להן על ליבנו. נכון, יש שמשתמשים בזה לרעה. גדולי המניפולטורים מכירים את הסוד הזה ויודעים לשמן את הצירים של דלתות סגורות - במחמאות ודברי חנופה. אבל בואו נתמקד רגע במצבים שבהם אנשים אומרים מילים טובות בכנות. כאמא, אני מכירה את הכוח המניע והמעודד שיש למילה טובה על ילדיי, בכל פעם שאני מנסה ביקורת, הענשה, נזיפה - הצד השני רק מתבצר ונסגר.

כבת זוג, אני מכירה את הכוח הממיס של מילה טובה מבן זוגי, אפילו באמצע מריבה. אחת המריבות הכי טובות שהיתה לנו בבית, היתה אי שם בראשית חיי הנישואין שלנו, בשלב המייגע של לילות בלי שינה בנסיונות להרגיע תינוק בוכה. המריבה כללה הטחת האשמות הדדיות, כעס, אכזבה ומבוי סתום - כל אותם חומרים שיש בתבשיל של מריבות.

אבל אז פתאום, בלי התראה, שאל אותי בעלי: "תגידי, מה בכל זאת את אוהבת בי? בנו?" השאלה הפתיעה אותי, אבל לא התרככתי. ואז, הוא (בגדולה, יש לציין) החל למנות את מה שהוא אוהב בי. לקח לי רגע להתגבר על התדהמה מהאופן שבו הצליח להיזכר במעלותיי, שהתחבאו תחת רשימת התלונות ששטח בפני זה עתה. לאט לאט, הצלחתי גם אני לחזור ולראות את הטוב שיש ביננו. זה לא היה פשוט. רשפתי זעם, רציתי שיכירו ב"צדקתי". מה פתאום שאצליח להיזכר בטוב עכשיו?

ובכל זאת, זה עבד. המריבה ההיא זכורה בדברי ימי הבית שלנו - כאחת המריבות ה"בונות". אני משתדלת לזכור את הטכניקה הזו במאבקים שונים שאני מנהלת או כאלה שנקלעתי לתוכם. מודה, אני לא תמיד מצליחה לגייס את ההתגמשות שזה דורש, אבל כשאני כן – זה תמיד עובד!

שיחה עם הדוקטור: מילים טובות חשובות לבריאות

ד"ר טל בן שחר מציע לתרגל את זה כתירגול קבוע בין בני זוג. בסופו של יום, אחרי כל המטלות, לומר אחד לשני "חמישה דברים שאני אוהב בך" או "חמישה דברים שאני מודה לך עליהם היום", כי כשאנחנו אומרים בקול רם, זה עוזר לנו לזכור ולראות את הטוב, אותו טוב שלפעמים שוקע לסל המחזור של ה"מובן מאליו".

התרגיל הזה או למעשה וואריאציה שלו, מבוסס על מחקר מקסים שעשו אמון ומקאלף בשנת 2003. הם ביקשו מקבוצה גדולה של סטודנטים לכתוב בכל ערב חמישה דברים טובים בחייהם. זה יכול להיות כל דבר, בערבוביה של קודש וחול - "החבר שלי, הציון הגבוה במבחן שקיבלתי היום, הקציצות בצהרים, אלוהים והשיר ששמעתי ברדיו". הנבדקים התבקשו להתמיד בכך במשך חצי שנה רצופה. במקביל אליהם השתתפו עוד 3 קבוצות במחקר. קבוצה שכתבה בכל ערב: "חמישה דברים רעים שקרו לי היום", קבוצה שכתבה "חמישה דברים בהם אני יותר טוב מאחרים" וקבוצה אחרונה שלא ניהלה כל יומן.

תוצאות המחקר הוכיחו שאצל חברי הקבוצה שמילאה יומן תודות יומי, חלה עליה משמעותית בתחושת האושר שדיווחו עליה ובשביעות הרצון הכללית שלהם מחייהם. כמו כן, חל שיפור בתחומים רבים נוספים בחייהם – הצלחה רבה יותר בלימודים ובחיים החברתיים ואפילו שיפור במצב הפיזי והבריאותי שלהם.

מילים טובות, מסתבר, הן לא רק נעימות לאוזן וללב, אלא ממש חשובות לבריאות. מומלץ. ואפשר להשיג את זה בלי מרשם מהרופא.

שירלי וטל, מחברי סדרת הספרים גיבורים אמיתיים . לאתר של שירלי. לעמוד הפייסבוק .