תינוק בלי חיתול? למה לא לשים חיתול ולשכוח מזה עד שצריך להחליף? לאמא טרייה חסר בלגן על הראש, מה נסגר? נתקלתי כבר בעבר בכל העסק הזה של גידול תינוקות בלי חיתולים. בכל זאת, אני אמא כבר כמעט עשור, אני מסתובבת בתחום של הריון ולידה
כנ"ל זמן ואין טרנד שלא שמעתי עליו.
אביגיל התינוקת של לריסה, בת שבעה חודשים. עושה פיפי בסיר. צילום: ארז גינת
בלי חיתולים? עד כאן
לפני כמה שנים יצא לי להיות במפגש כזה של אמהות "טבעיות" והיתה שם ילדה בת כשנה שגודלה בשיטה הזו, "עם בלי חיתולים". מה אני אגיד לכם, די נלחצתי.
הילדה היתה חמודה טילים, אבל אמא שלה הייתה עסוקה כל הזמן ואני מתכוונת כל הזמן, בענייני הפיפי והקקי. חיתול בד, מגבת, קערה, אל תשאלו. בפירוש ראיתי שהשרוואל (בארור) של אמא שלה היה רטוב. לא הרחתי, אל תגזימו, אבל בחיאת. אמרתי לעצמי שזה לא בשבילי. נכון, ילדתי חלק מהילדים בלידות טבעיות, נכון, הנקתי כל ילד שנתיים, אבל בלי חיתולים? עד כאן. ואז נתקלתי בפייסבוק, איך לא, בלריסה.
תקשיבו, הבחורה הזו היא משהו מיוחד.
קודם כל, היא בת 25 וכבר אמא ואותי אישית זה מאוד הרשים. אני בגילה עוד הייתי עסוקה בלגרום לבעלילטורס להבין שהוא ואני זה לנצח. לו לקח עוד כמה שנים, לא משנה כמה בדיוק.
בקיצור, הבחורה גם בוגרת תואר שני בכימיה ממכון וייצמן (FYI, שפחתכם הנאמנה לא ממש הצליחה לשרוד בעולם האקדמי, כך שברור לכם כמה זה מפיל אותי הקטע של "בת 25 עם תואר שני ממכון וייצמן", כן?) ועוד אמא ומגדלת בלי חיתולים ומלמדת אחרים איך לעשות את זה גם.
להגיד שנפלתי מהרגליים קצת מצמצם את זה. זה היה קצת יותר מביך מזה וכלל קריאות התלהבות רמות, הברות חסרות פשר בחלקן, הצהרות הערצה מילוליות מפורשות וכמובן, הזמנתי את עצמי מיד לפגוש אותה. יותר נכון, נדחפתי לשיעור שבו היא מלמדת זוג באופן פרטי איך לגדל את התינוקת שלהם בלי חיתולים.
איך יודעים? שואלים את התינוק
מאיה ויוסי מגדלים את נוגה, בת חמישה חודשים ומתוקה יותר ממה שמותר. מאיה היא מורה ליוגה ויוסי הוא פיזיקאי. השיעור אליו נדחפתי היה השיעור השלישי שלהם מתוך ארבעה שיעורים בקורס שלריסה מעבירה, כלומר הם כבר מתנסים בשיטה מספר שבועות ומתצפתים על הסימנים שנוגה נותנת כדי להודיע מתי יש לה פיפי או קקי. יש להם אפילו מסקנות והתאמות משלהם, שלריסה כמובן מפדבקת ומעודדת.
לריסה, מה זה "סימנים"? התינוק אומר לי מתי הוא צריך?
"ממש ככה. השיטה מבחינה פיזיולוגית מבוססת על כך שכל התינוקות נולדים עם אינסטינקט לסמן כשיש להם פיפי או קקי, בדיוק כמו שהם מראים שהם רעבים או עייפים. באזור האגן, יש טונוס טבעי ששומר שלא כל מה שנכנס מיד יוצא, אלא חומרי ההזנה נשמרים לזמן מסוים בגוף על מנת להזין אותו ולאפשר לגוף להפריש רק את מה שהוא לא צריך.
השיטה בגדול מתבססת על שמירת האינסטינקט הזה במקום לנוון אותו. כשאנחנו, בשלב מאוחר יותר, גומלים את הילד מחיתולים, אנחנו בעצם מלמדים אותו את מה שקודם אילצנו אותו לשכוח".
אז מה, כל היום מסתובב סביב זה? לא קצת מתיש?
"קודם כל, לא חייבים כל היום. במטרה לשמר את האינסטינקט של התינוק, מספיק אפילו פעם ביום לשים לב לסימן שהתינוק מראה לנו ולהגיב אליו, על מנת לשמר את האינסטינקט של הילד להפריש צרכים במקום המתאים לכך ולא על עצמו. מאוד בריא לתינוק לבלות זמן בלי חיתול, כך שגם אם השיטה מיושמת חלקית ואפילו חלקית מאוד, התינוק ירוויח מזה בכל מקרה".
אז איך יודעים? מה הסימנים לכך שהתינוק שלי צריך ללכת לשירותים? (לא קורע רק להגיד את זה? התינוק שלי צריך לשירותים...)
"כן, זה די קורע (צוחקת). יותר מזה, התחושה שלי כאמא, שאני יודעת מה התינוקת שלי צריכה, היא תחושה כל כך מעצימה שאין מילים לתאר אותה וזו תחושה שהיישום של השיטה מעניק לכל הורה, גם אם היישום הוא חלקי, רק ביום, רק בלילה, רק בבית ולא בגן, רק עם המטפלת אבל לא מחוץ לבית וכן הלאה. יש לנו כהורים את כל האפשרויות האלו והכל ממש בסדר.
"הסימנים של התינוקות הם בחלקם סימנים אוניברסאליים ובחלקם סימנים אינדיבידואליים, אותם מגלים פשוט על ידי התבוננות בהתנהגותו של התינוק הפרטי שלנו. הסימנים מתבטאים בשפת גוף, קולות, הבעות וגם זמנים והרגלים. חלקם יופיעו אצל כל התינוקות וחלקם יהיו ייחודיים לתינוק שלכם ואתם תדעו אותם מהר מאוד בעצמכם. השיטה תומכת מאוד בגישה המעצימה שטוענת שאנחנו ההורים הטובים ביותר לילדים שלנו.
"וישנה גם האינטואיציה ההורית. עוד לא ראיתי הורה שלא פיתח אינטואיציה בריאה בשיטה הזו כלפי התינוק שלו. ההורים הכי סקפטיים מתקשרים אלי, אחרי תקופה של יישום השיטה ומספרים לי "את לא מאמינה מה קרה לי. הייתי בחדר השני ופתאום הייתה לי תחושה שהיא צריכה פיפי. לקחתי אותה לשירותים והיא באמת עשתה. אני בהלם!" אז זהו, שאני לא, כי אני יודעת שזה נכון וזה יקרה עוד הרבה פעמים".
במילים אחרות, השיטה היא שיטת תקשורת בעצם?
"לגמרי. התקשורת עם התינוק היא תמידית. עם אביגיל שלי, כעת בת שמונה חודשים, מגיל כמה ימים דיברתי איתה, התבוננתי בסימנים שהיא נתנה לי, הגבתי אליהם והתגובה שלה הייתה שהיא פשוט הייתה מבסוטה! תינוק מבסוט זה כל כך מתגמל, אז פשוט המשכנו".
נשמע לי הגיוני. כמו כל קשר, גם קשר הורה וילד מבוסס על תקשורת ואם אנחנו משקיעים בתקשורת שלנו בתוך הקשר, ברור שהקשר ישתפר.
אבא ארז שבהתחלה היה סקפטי, מפשפש את אביגיל בת החודש. צילום: לריסה גינת
וברור, אבל בארור, שלריסה לא הסתפקה ב"התינוקת מבסוטה". לריסה היא מדענית מטבעה ולכן היא חרשה את הרשת, מצאה המון חומר ברחבי העולם בנושא גידול ילדים בלי חיתולים, למדה לעומק ובנתה קורס, אותו היא מעבירה להורים שמעוניינים לגדל את ילדיהם בלי חיתולים, באופן מלא או חלקי. היא גם הנציגה הרשמית בישראל של ארגון Diaper Free Baby העולמי.
ועוד לא אמרתי מילה על כמה זה זול. חיתולים הם אחת ההוצאות הגדולות ביותר שהורים יעשו בשנים הראשונות לגידול ילדיהם. אם נגיד שבשנתיים וחצי (תהיו אופטימיים!) נשתמש בכ-6000 חיתולים, אנחנו מדברים פה על מייג'ור-חיסכון.
