"אני לא מבין. גם זה לא משמח אותה", בעלה התבונן בצלחת שהגיש לה ולא הבין מה פשר הדמעות שתקפו אותה.

"באמת שאני משתדל. בישלתי ארוחת ערב לכולם, הכנתי לה מנה של כבד כדי שתתחזק...", הוא נאנח ועזב את המטבח, מותיר אותי מול צלחת הכבד שהכין לאשתו.

בייבי בלוז. כל אישה מגיבה אחרת. אילוסטרציה (צילום: thinkstock)
בייבי בלוז. כל אישה מגיבה אחרת. אילוסטרציה (צילום: thinkstock)

אשתו - חברה טובה שלי, ילדה לפני כחודש והזעיקה אותי לבוא לבקר אותה בדחיפות.

הוא רק סיים את המונולוג שלו והיא התחילה עם שלה. "הלב שלי ייסר אותי. נכון, מה אני רוצה ממנו, מה אני רוצה מעצמי? הכל לכאורה כל כך מושלם. אני בחופשת לידה שנפלה על תאריך מצויין, החדר של התינוק החדש בדיוק כמו שדמיינתי. החדר מעוצב בגווני פסטל עדינים שכל כך השקענו בו, אפילו הוא לא מעניין אותי. התינוק בוכה ואין לי כוח להרים אותו. אני מסתכלת על ערימת המתנות המעוצבות ותוהה: כל כך הרבה אוהבים אותי, אז למה אני מדוכאת? מה עובר עלי? אני כל היום בוכה. לא יודעת מה קורה לי...."

היא מחתה דמעה מהעין והתביישה. הרגישה כפויית טובה לסובבים אותה.

יש רגעים בחיים בהם את מרגישה שנתנו לך את שרביט המנחה ביד. זה היה הרגע שלי. הייתי שם. אני יודעת על מה היא מדברת. התינוק בידיה והדמעות זולגות להן ללא הפסקה.

"את יודעת למה את בוכה?" שאלתי אותה ובו זמנית ידעתי את התשובה.

"הלוואי והייתי יודעת", הדמעות המשיכו לזלוג.

"את סובלת מדיכאון לאחר לידה", פסקתי.

"דיכאון אחרי לידה. הייתכן? הרי מדובר במאורע המשמח שכל אישה מאחלת לעצמה בשלב כלשהו בחייה", ניסתה להתנגד לדברי.

"על פי הנתונים כ-85% מהיולדות סובלות מהתופעה של 'בייבי בלוז'. כל אישה מגיבה אחרת. התסמינים עלולים לצוץ בצורה מינורית של מצב רוח ירוד או בכי קל, שחולף כעבור מספר ימים, מה שקורה לרוב הנשים, אך חלק מהן ימשיכו את הדיכאון לדיכאון קשה יותר שעלול להמשך לאורך מספר חודשים. כאשר הדיכאון מוזנח ללא טיפול הולם, הוא עלול לדרדר את מצבה של האישה עוד יותר. אז זהו, לגיטימי שתהיי עייפה ומדוכדכת", דיקלמתי לה בידענות.

ונזכרתי כיצד הרגשתי אחרי הלידה החמישית שלי. הדמעות זלגו ללא הסבר, חשתי אשמה מולן ואז בכיתי בגלל האשמה. כמו מעגל קסמים. ומשימות קלות לכאורה, כמו הכנת ארוחת ערב, הפכו למשימות בלתי ישימות. נבהלתי מכל מטלה וכל בכי של ילד שלי גרם גם לעיני לדמוע. לא הבנתי מה עובר עלי והלוואי והייתה מישהי שתסביר לי, כי כלפי חוץ, ידעתי להסתיר היטב את התחושות המוזרות. לשמחתי הן עברו בסופו של דבר, רק הלוואי שהייתי עוברת את אותה תקופה עם הידע שיש לי היום.

וכן, היום אני יודעת ומכירה את התופעה.

התיישבתי לצידה של חברתי, הרמתי את התינוק המתוק וערסלתי אותו בזרועותיי והסברתי לה בסבלנות את מה שלא ידעתי בעבר ואני יודעת היום. "בשעות הראשונות שלאחר הלידה את מרחפת על ענן של אושר. את מרגישה הקלה. זהו. המסע מאחורייך, התינוק נולד בשעה טובה. יחד עם זאת, את מתחילה לחוש באי נוחות גופנית הבאה לידי ביטוי בחולשה או בסחרחורות, ובהמשך, הוסיפי לתמונת המצב הורמונים שאין לך שליטה עליהם ותקבלי גוף שמנסה להתאושש פיזית ורגשית מהלידה ומהתקופה שקדמה לה.

בל נשכח את נסיך הכתר – מלך השמחה - התינוק שאת עסוקה בטיפול בו יום ולילה, בשעות לא שעות, בצורה תובענית, הדורשת ממך התמסרות יוצאת דופן. עם כל הנתונים האלה, תקבלי את המתכון הבטוח למצבי רוח עולים ויורדים. זה טבעי ונורמלי. על פי רוב, תוך שישה שבועות את תתאוששי ותחושי טוב יותר.

ישנן נשים שחוסר השינה והעומס שנוצר בניסיון לתמרן בין עבודות הבית, הבעל והתינוק הטרי (שלא לדבר על כך שלעיתים נמצאים בתמונה ילד/ים נוספים) – גורם להם לעייפות רבה ולדיכאון קל כתוצאה ממנה".

הקטן נרדם (מההרצאה שלי?) ואנחנו המשכנו קצת לפטפט. טלפון מהבית גרם לי לקום ולמהר לתינוק הפרטי שלי.

"הרגעת אותי", קיבלתי טלפון ממנה בערב. "אכלתי את הכבד ובכיתי לי בכיף. יש לי אישור".

כמה עצות לסובלות מדיכאון לאחר לידה:

• הטיפול בדיכאון אחרי לידה אינו שונה מהטיפול בסוגים אחרים של דיכאון. ברוב המקרים נעשה שימוש משולב בתרופות נוגדות דיכאון ובטיפול רגשי או טיפול התנהגותי. הפסיכולוגיה מציעה את הפסיכותרפיה על שלל עזריה, בתרפיה דרך שיטות שונות ובשילוב ביניהן.

• בכל מקרה, עירנות מונעת הדרדרות. טיפול בשלב מוקדם של התפתחות הדיכאון שלאחר לידה, מגביר את הסיכוי לתוצאות טובות.

• יש לזכור כי חלק גדול מהנשים המפתחות דיכאון שלאחר לידה לא סבלו קודם לכן מהפרעות נפשיות ולא טופלו על ידי איש מקצוע. הן עשויות לצאת מהבעיה בהקדם.

• מלבד בני המשפחה והחברים הקרובים שאינם מתעלמים מאיתותי האזהרה למצבה של היולדת, לרופא המשפחה יש תפקיד חשוב באבחון ההפרעה ובהפניה לטיפול של אנשי מקצוע בבריאות הנפש.

• ואני איתך, יולדת יקרה, בכל מה שאת עוברת. אם העצבות הלגיטימית משתלטת עלייך אחרי לידה, אל תתני לעצמך לשקוע ולהידרדר. התחילי ביישום פתרונות פשוטים: קבעי זמן עם בן הזוג או עם חברה שכיף לך איתה, לבילוי או לשופינג. השקיעי זמן בעצמך, אל תזניחי את הטיפוח האישי שלך, לכי לשיעורי אירובי או התעמלות, אל תזניחי את תחביביך בתחום האומנות, הקריאה, המוזיקה או כל מה שהסב לך בעבר הנאה. אבל אם את מגלה כי גם כל אלה לא מרוממים את מצב רוחך או שאינך רוצה כלל לעשות אותם, פני לרופא המשפחה שימליץ לך על טיפול מתאים.

• בקשי עזרה! מבני משפחה, חברים, בן הזוג, שכנים - כל עזרה שאת יכולה להשיג, בניקיונות, בישולים, כביסות, טיפול בתינוק ובילדים האחרים. אל תהיי גיבורה. לפעמים צריך לדעת לבקש עזרה.

• בסוף תגלי שגם זו היתה חוויה מעצימה, בדרך לאימהות טובה יותר!