אז איפה אתם ביום זכויות האדם הבינלאומי, ב-10.12? כנראה שבבית. כלל לא מודעים או שוכחים בתוך רגע שקראתם או שמעתם באיזשהו מקום שהיום הזה חל השבוע. כי מה לכם ולזכויות אדם? אצלכם ברוך השם הכל בסדר ויש לכם דברים אחרים לדאוג להם, ילדים לאסוף מהגן ודד ליין בעבודה וארוחת שישי עם החותנת. למי יש זמן לזכויות אדם?


זכויות אדם, כמו כסף וכמו אהבה, הם משהו שאתה לא חושב עליו יותר מדי כל עוד יש לך אותו. אבל כשאין, חלילה, אתה לא יכול לחשוב כבר על שום דבר אחר. אם לא יצא לכם להרהר בנושא זכויות האדם בזמן האחרון זה סימן מצוין, זה סימן שאיש אינו פוגע בזכויות שלכם ותודו לאלוהים על כך, כי אתם שייכים לקבוצת עילית קטנטנה בתוך אוכלוסיית כדור הארץ שנהנית מחירות, מכבוד ומהגנה שרוב בני האדם לא יזכו להם לעולם. הביטו שמאלה וימינה על כל המדינות השכנות, הציצו באפריקה, התבוננו בהודו, בסין, במזרח אירופה ובדרום אמריקה. ולא צריך ללכת רחוק, ממש כאן מתחת לאף שלכם, בשטחים הכבושים, ביישובים הבדואיים, בדרום תל אביב – חיים אנשים ללא זכויות.

לכבוד יום זכויות האדם עשיתי גוגל על מגילת זכויות האדם המפורסמת, שלא יצא לי לקרוא אותה מאז שיעור אזרחות בכיתה יא'. זו רשימה ארוכה של עקרונות שבעצם מנסחות מה זה אומר להיות אדם. זה די טלטל אותי. זה היה כמו ללמוד מחדש את האלף בית, לשם לב למובן מאליו, לדברים שמרוב שאנחנו יודעים בעצם כבר שכחנו.

ופתאום חשבתי לעצמי איך היה העולם שלנו נראה ומתנהג אם בכל בוקר, כל אחד ואחת מאיתנו, היה קורא לעצמו את המגילה הזו. כמו שחוזרים על שלושה עשר עיקרים. איך היינו מתנהגים אם היינו פותחים כל יום בלזכור את הדברים הבסיסיים האלה, את הדברים הכי חשובים. אם היינו תולים את המגילה הזו על הקיר בבתי הספר, במשרדי הממשלה, בתחנות האוטובוס, בחדרי ההמתנה. כמו שתולים ברכת הבית. כמו שתולים פתק תזכורת.

איך היתה המדינה הזאת נראית אם היינו זוכרים את מה שכל-כך קל לנו לשכוח ולהזניח? אם היינו לוקחים ביום שישי את הילדים מהגן ובין הקניות לבין ארוחת ערב עם החותנת היינו קופצים איתם למצעד זכויות האדם, מרכיבים אותם על הכתפיים כדי שיראו מלמעלה את כל הקהל, וכדי שיזכרו כשיהיו גדולים.

זוהר ארגוב הענק נותן למני פאר שיעור בהומאניזם

ההודעה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם

סעיף א
כל בני אדם נולדו בני חורין ושווים בערכם ובזכויותיהם. כולם חוננו בתבונה ובמצפון, לפיכך חובה עליהם לנהוג איש ברעהו ברוח של אחווה.
סעיף ב
(1) כל אדם זכאי לזכויות ולחירויות שנקבעו בהכרזה זו ללא אפליהכלשהי מטעמי גזע, צבע, מין, לשון, דת, דעה פוליטית או דעה בבעיות אחרות, בגלל מוצא לאומי או חברתי , קניין, לידה או מעמד אחר.
(2) גדולה מזו, לא יופלה אדם על פי מעמדה המדיני, על פי סמכותה או עלפי מעמדה הבינלאומי של המדינה או הארץ שאליה הוא שייך. בין שהארץ היא עצמאית, ובין שהיא נתונה לנאמנות, בין שהיא נטולת שלטון עצמי
ובין שריבונותה מוגבלת כל הגבלה אחרת.
סעיף ג
כל אדם יש לו הזכות לחיים, לחירות ולביטחון אישי.
סעיף ד
לא יהיה אדם עבד או משועבד עבדות וסחר עבדים ייאסרו לכלצורותיהם.
סעיף ה
לא יהיה אדם נתון לעינויים, ולא ליחס או לעונש אכזריים, בלתי אנושייםאו משפילים.
סעיף ו
כל אדם זכאי להיות מוכר בכל מקום כאישיות בפני החוק.
סעיף ז
הכל שווים לפני החוק וזכאים ללא אפליה להגנה שווה של החוק. הכלזכאים להגנה שווה מפני כל אפליה המפירה את מצוות ההכרזה הזאת ומפני כל הסתה לאפליה כזו.
סעיף ח
כל אחד זכאי לתקנה יעילה מטעם בתי הדין הלאומיים המוסמכים נגדמעשים המפירים את זכויות היסוד שניתנו לו על פי החוקה והחוקים.
סעיף ט
לא ייאסר אדם, לא ייעצר ולא יוגלה באופן שרירותי.
סעיף י
כל אדם זכאי, מתוך שוויון גמור עם זולתו, למשפט הוגן ופומבי של ביתדין בלתי תלוי וללא משוא פנים בשעה שבאים לקבוע זכויותיו וחובותיו ולברר כל אשמה פלילית שהובאה נגדו.
סעיף יא
(1) אדם שנאשם בעבירה פלילית חזקתו שהוא זכאי, עד שלא הוכחהאשמתו כחוק במשפט פומבי שבו ניתנו לו כל הערובות הדרושות להגנתו.
(2) לא יורשע אדם בעבירה פלילית על מעשה או הזנחה שלא נחשבובשעתם לעבירה פלילית לפי החוק הלאומי או הבינלאומי. לא יוטל עונש חמור מהעונש שהיה נוהג בזמן שעבר את העבירה הפלילית.
סעיף יב
לא יהא אדם נתון להתערבות שרירותית בחייו הפרטיים, במשפחתו,במעונו, בחליפת מכתבים שלו ולא לפגיעה בכבודו או בשמו הטוב. כל אדם זכאי להגנת החוק בפני התערבות או פגיעה באלה.
סעיף יג
(1) כל אדם זכאי לחופש תנועה ומגורים בתוך כל מדינה.
(2) כל אדם זכאי לעזוב כל ארץ, לרבות ארצו ולחזור אל ארצו.
סעיף יד
(1) כל אדם זכאי לבקש ולמצוא בארצות אחרות מקלט מרדיפות.
(2) אין להסתמך על זכות זו במקרה של האשמה פלילית שמקורה האמיתיבמעשי פשע לא מדיניים או במעשים שהם בניגוד למטרותיהן ולעקרונותיהן של האומות המאוחדות.
סעיף טו
(1) כל אדם זכאי לאזרחות.
(2) לא תישלל מאדם אזרחותו דרך שרירות ולא תקופח דרך שרירותזכותו להחליף את אזרחותו.
סעיף טז
(1) כל איש ואישה שהגיעו לפרקם רשאים לבוא בברית הנישואין ולהקיםמשפחה, ללא כל הגבלה מטעמי גזע, אזרחות או דת. הם זכאים לזכויות שוות במעשה הנישואין בתקופת הנישואין ובשעת ביטולם.
(2) נישואין יערכו רק מתוך הסכמה חופשית ומלאה של בני הזוגהמיועדים.
(3) המשפחה היא היחידה הטבעית והבסיסית של החברה וזכאית להגנהשל החברה והמדינה.
סעיף יז
(1) כל אדם זכאי להיות בעל קניין, בין לבדו ובין יחד עם אחרים.
(2) לא יישלל מאדם קניינו דרך שרירות.
סעיף יח
כל אדם זכאי לחירות המחשבה, המצפון והדת חירות זו כוללת את הזכותלהמיר את דתו או את אמונתו ולתת ביטוי לדתו או לאמונתו -- לבדו או בציבור, ברשות היחיד או ברשות הרבים, דרך הוראה, נוהג, פולחן ושמירת מצוות.
סעיף יט
כל אדם זכאי לחירות הדעה והביטוי, לרבות החירות להחזיק בדעות ללאכל הפרעה, ולבקש ידיעות ודעות, ולקבלן ולמסרן בכל הדרכים וללא סייגי גבולות.
סעיף כ
(1) כל אדם זכאי לחירות ההתאספות וההתאגדות בדרכי שלום.
(2) לא יכפו על אדם השתייכות לאגודה.
סעיף כא
(1) כל אדם זכאי להשתתף בהנהלת בארצו, בין השתתפות ישירה ובין דרךהנציגות שנבחרה בבחירות חופשיות.
(2) כל אדם זכאי לשוויון בכניסה לשירות במנגנון של ארצו.
(3) רצון העם הוא היסוד לסמכותה של הממשלה. העם יביע את רצונובבחירות כשרות הנשנות לעתים מזומנות, לפי זכות בחירה כללית ושווה ובהצבעה חשאית, או לפי סדר של בחירה חופשית כיוצא בזה.
סעיף כב
כל אדם, כחבר החברה, זכאי לביטחון סוציאלי וזכאי לתבוע שהזכויותהכלליות הסוציאליות והתרבותיות, שהן חיוניות לכבודו כאדם ולהתפתחות החופשית של אישיותו, יובטחו במאמץ לאומי ובשיתוף פעולה בינלאומי בהתאם לארגונה ולאוצרותיה של המדינה.
סעיף כג
(1) כל אדם זכאי לעבודה, לבחירה חופשית של עבודתו, לתנאי עבודהצודקים והוגנים והגנה מפני האבטלה.
(2) כל אדם, ללא כל אפליה, זכאי לשכר שווה בעד עבודה שווה.
(3) כל עובד זכאי לשכר צודק והוגן, אשר יבטיח לו ולבני ביתו קיום ראוילכבוד האדם שיושלם, אם יהיה צורך בכך, על ידי אמצעים אחרים של הגנה סוציאלית.
(4) כל אדם זכאי לאגד אגודות מקצועיות ולהצטרף לאגודות כדי להגן עלענייניו.
סעיף כד
כל אדם זכאי למנוחה ולפנאי, ובכלל זה הגבלת שעות העבודה במידההמתקבלת על הדעת וחופשה בשכר לעתים מזומנות.
סעיף כה
(1) כל אדם זכאי לרמת חיים נאותה לבריאותם ולרווחתם שלו ושל בניביתו, לרבות מזון, לבוש, שיכון, טיפול רפואי, שירותים סוציאליים כדרוש וזכות לביטחון במקרה של אבטלה, מחלה, אי כושר לעבודה, אילמון, זיקנה או מחסור אחר בנסיבות שאינן תלויות בו.
(2) אימהות וילדות זכאיות לטיפול מיוחד ולסיוע. כל הילדים, בין שנולדובנישואין או שלא בנישואין, ייהנו במידה שווה מהגנה סוציאלית.
סעיף כו
(1) כל אדם זכאי לחינוך. החינוך יינתן חינם, לפחות בשלבים הראשונייםוהיסודיים. החינוך בשלב הראשון הוא חובה. החינוך הטכני והמקצועי יהיה מצוי לכל, והחינוך הגבוה יהיה פתוח לכל במידה שווה ועל יסוד הכשרון.
(2) החינוך יכוון לפיתוחה המלא של האישיות ולטיפוח יחס כבוד לזכויותהאדם ולחירויות היסודיות החינוך יטפח הבנה, סובלנות וידידות בין כל העמים והקיבוצים הדתיים והגזעיים, ויסייע למאמץ של האומות המאוחדות לקיים את השלום.
(3) להורים זכות בכורה לבחור את דרך החינוך לילדיהם.
סעיף כז
(1) כל אדם זכאי להשתתף תוך חירות בחייו התרבותיים של הציבור,ליהנות מהאמנויות ולהיות שותף בהתקדמות המדע ובברכתו.
(2) כל אדם זכאי להגנת האינטרסים המוסריים והחומריים הכרוכים בכליצירה מדעית, ספרותית, או אמנותית שהיא פרי רוחו.
סעיף כח
כל אדם זכאי למשטר סוציאלי ובינלאומי, שבו אפשר יהיה לקייםבמלואן את הזכויות והחירויות אשר נקבעו בהכרזה זו.
סעיף כט
(1) כל אדם יש לו חובות כלפי הכלל, כי רק בתוך הכלל נתונה לו האפשרותלהתפתחות החופשית המלאה של אישיותו.
(2) לא יוגבל אדם בזכויותיו ובחירותיו, פרט לאותן הגבלות שנקבעו בחוקעל מנת להבטיח את ההכרה בזכויות ובחירויות של הזולת ואת יחס הכבוד אליהן, וכן את מילוי הדרישות הצודקות של המוסר, של הסדר הציבורי ושל טובת הכלל בתוך החברה הדמוקרטית.
(3) לעולם לא ישתמשו בזכויות ובחירויות אלה בניגוד למטרותיהןולעקרונותיהן של האומות המאוחדות.
סעיף ל
שום דבר בהכרזה זו לא יתפרש כאילו הוא בא להקנות למדינה, לציבור אוליחיד כל זכות שהיא לעסוק בפעולה או לבצע מעשה שתכליתם לקפח כל זכות או חירות מן הזכויות והחירויות הקבועות בהכרזה זו.