בקבוצת ילדי הסנדוויץ' בפייסבוק מתלוננים החברים שהם מופלים לרעה. "את הקטנים מפנקים, לגדולים מרשים הכל ורק אנחנו מופלים לרעה". והאמת? הם צודקים. בסקר שערך האתר הבריטי BabyWebsIte השיבו שליש מהמשתתפים כי הם מעניקים לילדיהם האמצעיים פחות תשומת לב מאשר לשניים האחרים.
מקבלים הכי פחות
אומרים עליהם בחיוך שהם 'ממרח השוקולד', הדבר הטעים הזה בין שתי הפרוסות, אבל בפועל הם נאבקים קשה מאוד כדי לבסס את מעמדם במשפחה. הם אינם הבכורים שלהם שמורה זכות ראשונים ואינם הקטנים שלהם סולחים על הכל. בחקר המשפחה והשפעת סדר הלידה זוהי הקבוצה המסקרנת ביותר. קשה מאוד להגדיר את ילדי הסנדוויץ'. הם הצעירים עד שנולד להם עוד אח, כך שהם גם תלמידים וגם מורים, מטופלים ומטפלים. הם צעירים מדי לזכות ביתרונות של הבכורים ומבוגרים מדי כדי לקבל את היחס של בני הזקונים. מצופה מהם למלא את תפקיד הבכור כשהוא לא יכול למלא אותו כי הוא עוזב את הבית או מסיבה אחרת. מחקר מעניין של המודיעין הנורבגי (!) מצא כי כשהבן הבכור נפטר, מנת המשכל של הילד הבא אחריו עולה, כנראה כתוצאה מדרישות התפקיד החדשות.
הטענה העיקרית של ילדי הסנדוויץ' היא שהם לא זוכים לאותה תשומת לב בלעדית כמו הבכורים. הם לא לבד כשהבכור עוזב את הבית ואין להם את הפריווילגיה של בן הזקונים שנשאר אחרון ונהנה מיתרונות ה"לבד" עם ההורים. בהתפלגות המשאבים ההוריים נראה כי הבכור והצעיר מקבלים יותר מעצם מיקומם בסדר המשפחתי.
לכן, על מנת להתבלט בתוך המשפחה, שכיח לראות את ילדי האמצע בוחנים מה האח הבכור עושה ועושים בדיוק להיפך, כך שאם הבכור במשפחה קונפורמי ועמד בציפיות, ילדי הסנדוויץ' עלולים להגיב הפוך. בני הזקונים (להם תוקדש הכתבה הבאה בסדרה), יקחו את המודל של הילד האמצעי ויהפכו אותו וכך ייווצר מצב בו הילדים הראשון והשלישי והשני והרביעי הם בעלי קווי התנהגות משותפים. מחקר סיני שנערך בשנת 1990 בנושא מראה בדיוק את ה"זיג-זג" הזה בין הילדים: הבכורים יותר מצליחים, הבאים אחריהם פחות, אחר כך שוב עליה וחוזר חלילה. במשפחות בהם יש שלושה ילדים בלבד, הרצון להיות מיוחד עלול להיות בעוכרי ילדי הסנדוויץ', שעלולים לנסות להתבלט על דרך השלילה.
תלויים פחות בהורים
מתוקף מיקומם במשפחה נאלצים כאמור ילדי הסנדוויץ' להתמודד עם תחרות יומיומית. החוקרים מציינים כי האתגרים שעומדים בפניהם מכשירים אותם להיות ילדים עצמאים וחזקים. הם תלויים פחות בהורים ולומדים הרבה מהבכור במשפחה, מציין הפסיכולוג אמיר שפר, מרצה בבית הספר למדעי ההתנהגות ובבית הספר למינהל עסקים, המסלול האקדמי המכללה למינהל. הוא מוסיף כי בהכללה, ילדי הסנדוויץ' הם בעלי דחף תחרותי.
ד"ר הדס דורון מהחוג לעבודה סוציאלית במכללת תל חי מתארת את ילדי הסנדוויץ' כמי שנמצאים במירוץ בלי אפשרות להשיג את מושא התחרות, כלומר הבכור וכשהקטן כבר מזנב מאחוריהם. "המצב הזה הופך אותם למוטיבציוניים והישגיים, אבל זו גם חוויה שמלווה בהרבה תיסכול", היא מסבירה ומוסיפה שאפשר למצוא את הילדים האלה בתחומי הספורט "כי הם מבקשים כל הזמן להוכיח את עצמם. יחד עם זה הם מציגים לעצמם לעיתים קרובות מטרות לא ריאליות".
שפר מוסיף כי ילדים אמצעיים נאבקים על המקום הייחודי והמיוחד במשפחה, במיוחד אם מדובר בילדים שהם בני אותו המין כמו אחיהם הבכורים. "כשהילד האמצעי הוא בן המין השני יש אלמנט חדש שמקנה לו ייחודיות בהשוואה לאחיו. אם המשפחה מורכבת, למשל, בן ואחריו 2 בנות דווקא לשלישית יהיו אלמנטים של ילד סנדוויץ' כי היא תתחרה במיוחדות של הבכור והשנייה".
ד"ר דורון, שחקרה יחד עם הסטודנטים לעבודה סוציאלית במכללת תל חי את הקשר בין מיקום במשפחה לבין תפקידים, רגשות ותכונות בזוגיות, אומרת שילדים אמצעיים מסתדרים בזוגיות עם בכורים וצעירים. מהמחקר שערכה עולה כי האווירה הרגשית מהמערכת האחאית נשמרת ומעתיקה את עצמה למערכת הזוגית. "כלומר, ילד שהרגיש בילדותו קנאה לאחיו כרגש דומינטטי, יחוש קנאה לבן הזוג. כך לגבי קשת רגשות שלמה כמו תסכול, אמפתיה, תחרות וכו'".
המערכת האחאית היא המערכת הראשונה שבה לומד האדם תפקידים חברתיים, מסבירה ד"ר דורון. "ונמצאה העברה חד משמעית של רגשות ותכונות מיחסי האחים ליחסים הזוגיים בבגרות", היא מתארת את הממצאים.
איך נעזור לסנדוויץ' שלנו?
שפר ממליץ להורים להפנים את הייחודיות של כל ילד בלי קשר למינו או למקומו במשפחה. "לתת מקום לתכונות האופי השונות, להעניק לכל ילד מקום בעל ערך ומשמעות בתוך המבנה המשפחתי ולהימנע מהשוואות ותחרותיות". במיוחד במשפחות שבהן יש הרבה ילדים חשוב לדאוג לתת לכל ילד את המקום המיוחד והזמן המיוחד לו בסדר היום או השבוע המשפחתי. "לדאוג לפנות זמן לבלות עם כל אחד מהאחים בנפרד ולמצוא את הנקודות שבהן אפשר למקד את הזרקור על הילד האמצעי", הוא ממליץ ומוסיף שיש לזכור כי המיתוסים בנוגע לילדי הסנדוויץ לא תמיד נכונים "ולעיתים נוצרים ומזינים עצמם מתוך רגשות אשם של ההורים".
ילדי הסנדוויץ' אולי מרגישים מקופחים, אבל שפר אומר כי ההתמודדות שלהם במשפחה מכינה אותם להתמודדות בחיים האמיתיים. "היחסים במשפחה מהווים מיקרו-קוסמוס של העולם החברתי שבו הילדים מתנסים בהתמודדויות ובמצבים שונים – וזאת במקום בטוח שבו גם מותר להיכשל, לנסות שוב וללמוד". ילדים אמצעיים מגלים כישורי גישור והתפשרות טובים ולעיתים קרובות נקשרים לחבריהם בני גילם בצורה הדוקה יותר בהשוואה לבכורים ולצעירים. הם הראשונים שילכו לישון בקלות אצל חבר, ייסעו לטיול עם משפחה אחרת וכיוצא בזה. ובתוך משפחות של שלושה ילדים הם ידועים כ"משכיני השלום" המשפחתיים.
כפי שכבר נכתב בכתבה הקודמת שעסקה בילדים בכורים, סדר הלידה במשפחה הוא אחד הנושאים המעניינים, גם אם לא נטולי מחלוקת, במדעי החברה בשנים האחרונות, שהרי צריך לזכור כי בסופו של דבר לכל ילד האישיות שלו וסדר הלידה אינו משתנה דטרמיניסטי.
ההנחה הזו לא הפריעה לחוקרים אמריקאים לבחון ולחפש תכונות אופי משותפות לילדים שניים במשפחה. במחקר שפורסם לפני כשנתיים במגזין Child Development נמצא כי ילדים בכורים הם שמרניים יותר והילדים השניים במשפחה נוטים להיות מרדנים יותר. עורכי המחקר ראיינו 364 ילדים בין הגילאים 7-19 וביקשו מהם לתעד את הפעילויות שלהם לאחר שעות הלימודים. גם הוריהם מילאו שאלון תיעוד דומה. מניתוח השאלונים התגלו הילדים השניים במשפחה כבעלי תכונות אופי עצמאיות והרפתקניות יותר בגיל ההתבגרות, בזמן שאצל הבכורים תכונות האופי לא השתנו עם הזמן ונשארו קבועות לאורך השנים.
ד"ר דורון מוסיפה שמחקרים שבדקו את הקשר בין תחומי עיסוק ומקום במשפחה הראו כי הילדים האמצעיים בחרו מקצועות חופשיים יותר בהשוואה לבכורים ואם אלו האחרונים פנו להיות רופאים אז האמצעים פנו לתחומים כמו משחק ותיאטרון. במחקר סטטיסטי בריטי שערך ד"ר ג'ף אליס, נמצא שלילדים שניים במשפחה, שלעיתים הופכים לילדי סנדוויץ', יש את הסיכויים הגבוהים ביותר להפוך לפוליטיקאים וראשי ממשלה. המחקר מתבסס על רשימה של מאה פיגורות מוכרות מתחומי המוזיקה, המשחק והפוליטיקה. אפשר לגזור מכך את המסקנה שכדאי להשקיע בילדי הסנדוויץ' שלנו.
כדאי לזכור:
- ילדי הסנדוויץ' נאלצים לגלות גמישות והתפשרות מתוקף מיקומם במשפחה. הם משכיני השלום המשפחתיים.
- הם הילדים שפחות קשורים למשפחה בהשוואה לאחיהם.
- לעיתים קרובות הם יעדיפו להתנהג הפוך בדיוק מאחיהם הבכורים במאבק למצוא את הייחוד שלהם בין הבכור ה"מוצלח" לקטן ה"מתוק"
- ילדים אמצעיים הם ילדים שאפתניים בעלי דחף תחרותי.
