טרור הוא תמיד דבר נתעב בעיני, אבל העיתוי של המתקפה הנוכחית נראה לי מנוול במיוחד.

לא מפני שהוא הורס לי את התכניות, אלא מפני שהוא שוב בא להוריד את כל מי שמנסה לייצר כאן מציאות שפויה ומעביר שוב את הכדור לידי הקיצוניים.

יא חביבי - מי שהוציא לפועל את מתקפת הטרור הנוכחית זרק אתכם כמו עצם לפה של כלב רעב ולא אכפת לו כמה אנשים חפים מפשע יהרגו בתגובה הישראלית. בכירי החמאס, כך קראתי, כבר יושבים לבטח בבונקרים. אבל אשתך, ילדיך, יש להם מקלט?

אולי הגיע הזמן, בעקבות גל ההפיכות בעולם הערבי, שגם אתם תצאו לרחובות ותחליפו את ההנהגה שלכם. הנהגה מושחתת, אלימה וקיצונית, שאיננה מקדישה גם לא שעה ביום כדי לחשוב על רווחתכם. הנהגה שהדבר האחרון שעומד לנגד עיניה הוא הדאגה לבריאות, חינוך, דיור ותעסוקה עבורכם. הנהגה שדואגת שכספי הסיוע שנשלחים אליכם לעולם לא יגיעו ליעדם.

כי עם הנהגה כזאת, תסלח לי, לא בונים מדינה.

האם אתה באמת לא רואה שחמאס מבטיח תמיד את המשך שלטון הימין אצלנו, ושלטון הימין שלנו מחזק לנצח את חמאס, וחוזר חלילה? האם אתה באמת לא תופס שמי שמשלם את המחיר של המצב המעוות הזה הוא אני ואתה?

כבר כמה שבועות שאנחנו פה עוברים תהליך של בדיקה מאוד רצינית עם עצמנו בקשר לדרך שאנחנו הולכים בה ולאן היא מובילה. נכון שזה התחיל ממלחמה על הגבינה, אבל זה ממש לא נעצר שם. אם היה לכם שכל, הייתם יושבים בשקט ונותנים לתהליך הזה לקרות. אילו הייתם ממש חכמים הייתם עושים תהליך דומה עם עצמכם.

כי רק ביום שמשני צדי השולחן ישבו מנהיגים שהדבר הראשון שהם חושבים עליו כשהם קמים בבוקר הוא: "מה עשיתי היום בשביל שהאזרחים שלי יחיו יותר טוב", רק אז יהיה סופסןף עם מי לדבר.

אם אני הייתי אתה הייתי לוקחת עכשיו קרטון, רושמת עליו "צדק חברתי" ויוצאת לכיכר הקרובה. כי הצדק מתחיל קודם כל מבפנים.