החום וההתרגשות בכניסת הצאצאים לעול שיעורי הבית, גורמים ככל הנראה להצפה של החנויות במוצרים ובקונים המוכנים עבור שהיה במתחם הממוזג, להיחשף ולחשוף את ילדיהם לשלל אינסופי כמעט של מוצרים שקורצים ומפתים אתכם להכניסם לתוך הילקוט החדש שרכשתם לא מכבר.

בדקות הקרובות תגלו שניתן ברכישה חכמה לחסוך עד כדי שני שליש מהסכום אליו תגיעו אם תמסרו את הרשימה שקיבלתם מביה"ס או מחברים לידי הזבנית. נכון, היא תתקתק את הרכישה בזמן שובר שיא, בעוד דקות ארוכות תחלופנה כאשר אתם תנסו למצוא ולהבין מה חכם במחברת חכמה ומה זה לעזאזל 'שמרדף', אבל אני לא בטוח שהזמן שלכם כל כך יקר כמו התוספת במחיר, שתשלמו בקופה.

זעקת האימהות החרישית (צילום: CC xJasonRogersx's)

חובה או רשות?

קיבלתם רשימה מכובדת. סינון ראשוני של מוצרים שבלעדיהם לא ניתן להתחיל את שנת הלימודים לעומת כאלו שהם בהחלט מותרות (ילד בכיתה א' לא ממש צריך עט או עיפרון מכני) עשוי לחסוך מכם 20%~30% מעלות הרכישה הכוללת.

השאירו מוצרים אלו לרכישה הבאה אם בכלל. החנות תמתין לכם גם אחרי האחד בספטמבר, כי תמיד יש השלמות כמו ציוד לשיעור אומנות או מספריים שאבדו. אל תתפתו למארזים גדולים הנראים לכם זולים, כתריסר מחברות מכל שלושת הסוגים (שורות, משבצות, חלקות) יספיקו בכיתות הנמוכות לשנה שלמה.

המחשבה הראשונה שאפשר להשתמש במחברות גם בשנים הבאות, מתגלית כטעות כאשר בשנה שלאחר מכן עוברים מ-10 שורות ל-14 וכשהמחברות המשובצות בגודל A5 מתחלפות במחברות ספירלה A4 מגודלות. והכוננית בבית? כורעת תחת משקל הנייר והפלסטיק המיותרים.

קשת של בזבוז (צילום: CC wintercool612)

דביק

אני ממש לא זוכר שהיינו זקוקים לדבק מחוץ לשיעורי מלאכה. היום כמות הדבקים המרשימה עבור רשימת המקצועות של המחנכת, משלימה את המספריים, שגם הם הפכו ל"כלי כתיבה" נפוץ בשיעורי עברית.

האתגר להדביק גזרי נייר אינו דורש כמויות וסוגי דבקים איכותיים במיוחד ודבקים נוזליים יש להם תכונה מעניינת... לנזול. כדי להימנע מבזבוז ותופעה של הדבקת חצי ספר לימוד לעצמו מעודפי דבק שנמרחו בנדיבות יתר, מומלץ בחום לרכוש ולהשתמש בדבקי השפתון הקשים, המתגלים כחסכוניים ואסתטיים. דבר לא יקרה אם נשכח אותם פתוחים בתיק, לעומת בקבוק דבק שקוף שנזל לתוך הקלמר והתיק היקר. הנזק עלול לעלות לכם ברכישה חוזרת של הציוד בתיק וגרוע מזה, ספרי הלימוד.

להכניס צבע לחיים או להטביע את החיים בצבע? (צילום: אבי ורון)

דפדפות ושמרדפים

ביקשתם דפדפת A4 משובצת 40 דף ובחנות גיליתם שאפשר לרכוש רק בחבילות של 10.

מה הילד אמור לעשות עם אספקה עד החטיבה? דפדפות של 100 דף דווקא נמכרות ביחידות בודדות ולא פעם תגלו שעלות דף אף זולה בהם ב-10%.

ושמרדפים, שקיות הניילון השטוחות השומרות על הדפים בתיקייה, מה עושים עם חבילה סטנדרטית של מאה שמרדפים, כאשר טוענים שזקוקים גג לחצי תריסר וילדיי טוענים שלא נזדקקו להם מעולם?


רעיון שאפשר ליישם עבור ציוד שנרכש רק בכמויות סיטונאיות הוא לדאוג שהוועד ירכוש מספר חבילות עבור כל הכיתה וכך העלות תהיה זעומה לכל הורה. כך אפשר לעשות גם לגבי הדבק הפלסטי. מחיר דבק פלסטי הנמכר בבקבוקים קטנים ומהווה פצצת זמן בילקוט. עלותו גבוהה מ-35 ש"ח לליטר. במחיר כזה הוועד יכול לרכוש גלון שלם (כ-4 ליטרים) שיספק כיתה שלמה לאורך כל השנה.

חידודים ומחיקים

מחדדים כדאי מאוד לבחור בקפידה. לא להעיז לרכוש מחדדים ללא תא אחסון לחידודים, שיזהמו את הקלמר, התיק ואת הסביבה של התלמיד. יש לבחור בכזה שנסגר היטב וגדול דיו להכיל יום חידודים.

טושים ללוח מחיק כדאי לרכוש בפעם הראשונה כחלק מסט עם מחק ללוח, הנמכרים במחיר הרבה יותר זול מרכישה של כל אחד מהפריטים בנפרד. בכיתות הנמוכות נהוג לסמן כל מקצוע בצבע עטיפה אופייני ולכן אין כל טעם לבחור במחברות צבעוניות יקרות יותר (ועוד לא נכנסנו לעניין המותגים), שבכל מקרה יכוסו בעטיפת ניילון ואז יתברר שמחברת צהובה בעטיפה כחולה יוצרת עטיפה ירוקה. מחברות חומות עטופות עושות את העבודה נפלא.

מומלץ לרכוש קלמר בן 3 תאים. ריבוי הצבעים והעפרונות הצבעוניים מקשה על מציאת העפרון הרגיל, המחק וכל פריט אחר שטובע בהם. תא אחד לצבעים, אחד לשאר כלי הכתיבה והאחרון לסרגל, מחק, מחדד, בדידים ועוד אוצרות חשובים, יחסכו מהתלמיד לשפוך את תוכן הקלמר בחיפוש נואש אחר פריט באמצע בוחן או הכתבה. קלמר שקוף אף מייעל את החיפוש.

קלמרים כאילו אין מחר (צילום: אבי ורון)

מותגים

אני מניח שבקרב על ילקוט ממותג בדמות האהובה ביותר על הפשוש לא הצלחתם לנצח. המלחמה עדיין לא אבודה, אך נדרשת טקטיקה מחוכמת יותר. להביא את הילד לחנות לרכישה מלאה עלולה להסתיים בסכום בן 4 ספרות, כי גם משחק "חינוכי" המונח לו בצורה אסטרטגית לצד מדפי ה"חזרה לבית הספר", יגיע לקופה כבמטה קסם.

רעיון שיעזור לצמצם את ההוצאה וגם יעניק את חווית הקנייה הראשונה לילד ולהורה: אפשר להחליט יחד על עוד פריט ממותג בודד, למשל קלמר התואם לתיק או סט מדבקות של הדמות האהובה ביותר ולרכוש עימו רק את אותו פריט ללא כל הסתייגות.

רצוי שהיומן לא יהיה בין הבחירות הללו. היומנים הממותגים אינם מתאימים לכיתה א'. בכיתה זו משתמשים במחברת קשר עם ההורים ונוח יותר לשני הצדדים שהיא נקיה מכל מיני תמונות ופרטי טריווייה.

את שאר הרכישות אפשר וכדאי לבצע לבד ללא עוזרים מבית (אפשר להתייעץ עם הזבנים) ואם תחפצו, אפשר לבצע את כל הרכישה באינטרנט עם משלוח חינם הביתה ללא צורך בצעד אחד ברחוב המיוזע.

יומנים ללא הפסקה (צילום: אבי ורון)

מהלכה למעשה

כדי להמחיש את ההבדל העצום בעלות חבילה העומדת בקנה אחד עם ההמלצות כאן, מול זו שתמלא את עגלתכם ותרוקן את כיסכם, הרי רשימה שהפקתי משלל המלצות ושיחות עם תלמידים לשימוש בפועל.

רשימה זו אמורה לכסות את כל הנדרש בשנה שלמה ועל פי הניסיון, אובדן ובלאי יספגו בקלות בעלות המוצרים האופציונאליים, שאולי כעת תמצאו לנכון לוותר עליהם כליל:

* עלות המוצרים הממותגים שנבחרה יכולה להיות גבוהה עוד יותר. השמיים הם הגבול.

אלו המסקנות:

1. סל מוצרים זה יהיה זול ב-52% אם נימנע ממחברות יוקרתיות ומותגים. לתלמיד בכיתה א' שאינו בדיוק סטודנט לעיצוב וגרפיקה, גם מוצרים ללא שושלת יוחסין בתעשייה הגרמנית יבצעו את שיעורי הבית.

2. אם נוותר על המוצרים האופציונאליים (שלא לומר מיותרים), נחסוך עד 30% באותה חנות. את אותם מוצרים כדאי אם בכלל, לרכוש בצורה מרוכזת לכיתה דרך כספי הוועד.

3. החיסכון הכללי שהושג הוא של למעלה מ-60% (שליש מחיר).

בכמה שורות כותבים את השורה התחתונה? (צילום: אבי ורון)