פרופ' רולידר היקר,

בני בן ה-8 מוכן להיות חבר של כל מי שמוכן להיות חבר שלו. הוא לא ממש בורר אותם בקפידה. לאחרונה התחבר עם ילדים מהכיתה שבאופן ברור לא משפיעים עליו לטובה ואף מציקים לו לעיתים. כך קורה שבני יקירי נפגע לא אחת, מסתבך בכיתה בשל מעשה הקונדס של ה"חבורה" וכדומה. ניסיתי להסביר לו שלא כדאי להיות חבר של מי שאינו חבר אמיתי, שחברים לא אמורים לסבך אותך בדברים ושחברים הם כאלה שאכפת להם מה קורה לך. האוצר שלי מבין, אבל לא מפנים... מה עושים? לא לאפשר לו לשחק עם אותו הילד, לא להתערב יותר, למנוע רק את מפגשי אחה"צ?

   (צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

רולידר, מה אתה היית עושה?

אמא יקרה, כאבך כאם כל כך מובן. את רוצה שבנך ימצא לו חברים אמיתיים, שיודעים לחזק אותו, להיות עמו בנעימים וודאי שלא לפגוע בו. אני יודע שהורים רבים מתמודדים עם שאלות דומות לזו שהעלת – כיצד לסייע לילדי להתרחק מהחברים שפוגעים בו ובמקביל לזהות ולשמר חברים טובים?

כפי שציינת, את כבר יודעת שההסברים שלך בעניין, טובים ונכונים ככל שיהיו, לא מתורגמים לבחירות נכונות של ילדך. למעשה, גילית את אחת האמיתות העצובות בכל הנוגע לחינוך וגידול ילדים – הסברים ומודעות משפיעים מעט מאוד (אם בכלל) על התנהגות. הסיבה לכך נעוצה בכך שבמציאות של ילדך, הקשרים החברתיים והשפעותיהם חזקים מכל הסבר שלך ולכן מוטל עליך ההורה למצוא דרכים אחרות לסייע לבנך בפתרון הקושי החברתי.

על מנת לסייע לילדך לפתח קשרים חברתיים חלופיים, בונים וחיוביים, הייתי מציע לך לבצע שתי פעולות. הראשונה הינה יצירת מגוון הזדמנויות למפגש עם חברים טובים וילדים שאינם משפיעים עליו לרעה, על ידי הרשמה לחוגים או הליכה לפעילויות פנאי בפיקוח מבוגר (אשר עדיין מתאימות בגילו הצעיר), כאשר המבוגר מעודד קשרים חברתיים המאופיינים בהתחשבות ולא בשליטה והצקה. השנייה הינה ביסוס קשרי חברות עמוקים יותר עם חבר אחד או שניים, אשר זיהית שהיחסים עימו מאופיינים בכבוד והמשחק שלהם כולל התנהגויות ראויות ולא מעשי קונדס למיניהם. מומלץ להזמין חבר זה לפעילויות אחר צהריים משותפות עם בנך ולעודד את בנך להזמין דווקא אותו ולא אחר.

אני רוצה להתייחס בכמה מילים לסוגיה שהעלת, לפיה ילדך נגרר בהשפעת חבריו לבצע התנהגויות קונדסיות ומשלם על כך את המחיר. בזמן שההשפעה הלא ראויה של חבריו מובנת, ההסתכלות החינוכית שלך כהורה ושל מוריו, צריכה להיות שעליכם ללמדו לא לעשות מעשי קונדס כלל, ללא קשר להשפעות אפשריות מצד ילדים אחרים. הרי לא ייתכן שילדים אחרים ימנעו ממנו להתנהג באופן ראוי. זהו לא הסבר שהמבוגרים יכולים לקבל. לכן, חשוב להגדיר לילדך מראש כי התנהגויות אלו לא יתקבלו ולשבח אותו מאוד על עמידה בלחצים וסירוב להשתתף במעשי קונדס. במקביל, חשוב שבעקבות השתתפות במעשה קונדס, תעבירו מסר חד משמעי – התנהגות זו פשוט לא מקובלת עלינו ותגיבו למעשה באופן ברור (לדוגמא, על ידי שלילת גישה לפעילות מועדפת במשך אחר הצהרים).

דבר אחרון, במידה וילדך הינו קורבן להצקה, הקנטות או דחייה חברתית, נסי לעשות ככל שביכולתך לא לאפשר זאת. דווחי על המצב לצוות בית הספר ובדקי מולם מה ביכולתם לעשות על מנת לשמור על מוגנותו ואושרו של ילדך ובמקביל, אל תאפשרי לילדך מפגשים בשעות אחר הצהריים עם הילדים המציקים. במידה וילדך משתף עמך פעולה בצורה טובה, תוכלי לתרגל יחד איתו מגוון תגובות נכונות למצבי הצקה, כמו למשל להגיד לילדים האחרים לעזוב אותו או להזעיק מיד עזרה ממבוגר אחראי בסביבה.

השאלות הקודמות עליהן רולידר ענה:

יש לכם שאלה לפרופ' רולידר? שילחו למייל ואולי שאלתכם תבחר לפרסום.