בשיחותיי עם הורים ותיקים, שילדיהם כבר בגיל בי"ס ומעלה, עולה לא פעם התמיהה על הכמיהה לעגלות הפרמיום ובעיקר השתאות לנוכח המחירים הגבוהים שהורים לעתיד משלמים על מוצר זה, בעוד הם, הוותיקים, זוכרים את אותו טיולון שרכשו במאות שקלים, ששירת בנאמנות את שלושת ילדיהם בנוחות, הנאה וללא תקלות.

מה בעצם אנו מקבלים תמורת סכום (4000-6000 ש"ח) שיכול לממן את כל רכישות החיתולים החד-פעמיים לפעוט מהלידה ועד הגמילה? אמינות, בטיחות, נוחות, שימושיוּת או אולי מדובר במוצר שעיקרו מראה יוקרתי והצהרה חברתית?

גלגולה של העריסה

רוב רובן של עגלות הפרמיום הן עגלות משולבות, כלומר שלד שעליו מתקינים עריסה, מושב או סלקל לפי הצורך. כדי להבין מדוע בכלל נדרשת עגלה עם עריסה פריקה (אמבטיה), צריך להציץ בהתפתחות העגלה לאורך השנים.

העגלה הקלאסית, זו המבוססת על הרעיון הראשון של מיני-כרכרה, היא עגלת שכיבה בלבד. היא הייתה כבדה, מגושמת וקשה להיגוי, הואיל והייתה בנויה ממתכות כבדות ועץ. הגלגלים שלה היו מקובעים, כך שכל פנייה דרשה הרמה של הגלגלים הקדמיים.

עד היום ניתן למצוא יצרנים שבאמצעות חומרים מודרניים יותר, עדיין מייצרים עגלות בסגנון זה, שהפרקטיות היא מהן והלאה וקיפול לתא המטען ברכב אינו קיים. שימו לב שבאמבטיות אלו קיימת אפשרות להטות את המשענת להגבהת ראשו של התינוק, אבל על כך בהמשך.

מאוחר יותר, לא היו שינויים דרמתיים עד שנות ה-60, אז התעורר הצורך בפתרון בטיחותי לתינוקות ברכב, כאשר חגורות הבטיחות הפכו להיות חלק בלתי נפרד מהמכונית.

הפתרון היה עריסה פריקה, כלומר כזו הנשלפת משלד העגלה, מונחת על המושב האחורי ומעוגנת לחגורות הבטיחות של הרכב מאחור. האמבטיה עצמה הייתה מצוידת ברתמות פנימיות, שאחזו בפעוט במקומו ברכב וגם מנעו ממנו להחליק החוצה מהעריסה ולהיחבט בראשו מהמדרכה, כאשר זו התהפכה עם העגלה.

שנות ה-80 הביאו עמן המצאה חדשה נוספת - הסלקל. אביזר שייעודו היה להעניק לתינוקות רכים פתרון בטיחותי יותר. הסלקל ממקם את הפעוט עם גבו לכיוון הנסיעה, כך שעמוד השדרה וראשו נתמכים היטב בתנוחת שכיבה חלקית.

למעשה, לקראת סוף המאה ה-20, פופולאריות הרכב, יחד עם הפיכתו של הסלקל לפתרון הנוח ביותר לניוד תינוקות בין הבית, לעגלה ולרכב, הביאה את האמבטיה הפריקה להיות פריט נדיר, שהתבסס בעיקר בארצות שבהן אורח החיים לא היה כרוך בשימוש ברכב, למשל כמו בהולנד.

בראשית המילניום הנוכחי, ה-Consumer Reports בארה"ב, בחן כמעט באופן מוחלט רק Travel Systems, קרי עגלות ללא אמבטיה, המשולבות בסלקל.

כך הפכה העגלה לאייקון נחשק

ואז, רגע אחד באוגוסט 2002 שינה את כללי המשחק. בסדרה הפופולארית "סקס והעיר הגדולה" הופיעה עגלה שונה למראה ומיד הפכה להיות איקון נחשק בעיני האמהות. היא הפכה מאביזר לתינוק לחלק ממלתחתה של האם.

העגלה אמנם הוכרזה 5 שנים קודם לכן באירופה, אבל לא התרוממה עד לרגע משמעותי זה, ששחזר רגע היסטורי אחר משנת 1840, בו המלכה ויקטוריה רכשה שלוש עגלות ילדים לבית המלוכה הבריטי וההמון שראה ברכישת מוצר זה אמצעי "לגעת" בסמל אצולה, נהר לראשונה כדי לרכוש את המוצר, שהיה אז גבוה מלהיות בטוח ולא יציב דיו כדי להיות שימושי.

כן, הייתה זו בוגבו ש"עשתה בית ספר" ליצרנים גדולים, כאשר בחרה לשלב שלל ידוענים כהליך שיווקי מבריק, ביניהם אפשר למצוא את גווינת' פלטרו, קלאודיה שיפר, נעמי ווטס, מאט דיימון ורבים אחרים.

מאותו רגע, בשנת 2002, עולם העגלות השתנה ללא היכר. הרכישה המקובלת משיקולים שכלתניים מתובלים בהתרגשות, פינתה את מקומה להשגת מטרה נשגבת טעונה ברגשות עזים. עשרות חיקויים שונים הושקו מאז, רובם ככולם עם אמבטיה שאינה עוד אביזר בטיחות (ברכב או מחוצה לו) ומושב ספרטני שאינו מאפשר הטיית משענת הגב לעומת אגן הירכיים.

חלק מההורים הרימו גבה והיצרנים והמשווקים מיהרו להציג תיאוריות כדי להצדיק את האמבטיה הבסיסית והמושב הפרימיטיבי ולהציג אותם כפתרון "הנכון ביותר" לתינוק.

אגדות אורבאניות

האם שכיבה ב-180 מעלות באמבטיה בריאה ונוחה יותר לתינוק? כיום היצרנים והמשווקים רוצים שתאמינו שאמבטיה היא הפתרון האופטימלי לתינוק. מצדם מדובר בחלק זול ופשוט יחסית לייצור, המתומחר בצורה רווחית ביותר ולכן הם אינם ממצמצים מול עובדות שמנגד:

1. עמוד השדרה בתינוקות אינו ישר, אלא יוצר צורת C, המתגבשת לצורת S אצל מבוגרים. חמור מכך, שריריו אינם יכולים לתמוך את הקימורים הטבעיים ושכיבה אופקית לגמרי גורמת למתח בשרירי הצוואר והגב התחתון, מתח שלא פעם מופגן באי יכולתם של תינוקות להירדם כך ואף להתעורר לאחר ששהו בתנוחת הערסול הטבעית יותר במנשא או בידיו של ההורה. ההנחיה להשכיב תינוקות על גבם ועל מזרן קשיח ללא כריות, לא נולדה משיקולים אורטופדיים, אלא כדי לצמצם סיכון של מוות מעריסה.

2. חצוצרת השמע אצל תינוקות, אותה צינורית המובילה מהאוזן התיכונה לחלל הפה, היא המקור העיקרי לזיהומים ודלקות אוזניים, הנגרמים ממעבר נוזלים מכיוון הפה. בתינוק צינורית זו קצרה ונוטה בזווית של 10 מעלות בלבד, כאשר, מעבר להתארכות, הזווית שלה משתנה דרמתית עד גיל 6-7 שנים לכדי 45 מעלות, זווית שתישמר כל ימי חייו. כאשר התינוק שוכב וראשו אינו מוגבה, בעיקר תוך כדי אכילה או סמוך לה, הצינורית כמעט אנכית וקיימת סבירות גדולה שנוזלים מחלל הפה יגיעו לחלל האוזן התיכונה ויגרמו לדלקות אוזניים. הגבהת הראש עד 30 מעלות עשויה לצמצם דרמתית את הסיכויים לדלקות וסיבוכים מסיבה זו. מידע נוסף תמצאו כאן.

אם תבחנו עוד אמבטיה שנולדה בעידן הטרום-בוגבו, הנבטה של פג פרגו, תמצאו שהיא מעוצבת בזווית של 170 מעלות עם אפשרות לשינוי לזווית חדה יותר, למען תינוקות שאך אכלו או סובלים מריפלוקס ובוודאי שלא שכיבה על מזרן דק על דיקט או פלסטיק פשוט שתמצאו בעגלות יוקרה רבות.

האמבטיה, הממצה את תפקידה כעבור מספר חודשים מפאת מידות הילד שהתארך או יכולתו להתרומם מעל המזרן ולסכן את עצמו, תוחלף במהרה במושב הטיולון, שישרת אתכם לפחות שנתיים.

דווקא שלב זה אינו מקבל את תשומת הלב הראויה והורים רבים הנשבים ביופייה של עגלה עם עריסה, מוצאים תוך מספר חודשים את המושב בו הזווית בין הגב לישבן מקובעת וניתן להטות את כל המושב כולו בלבד לשכיבה מוזרה שבה הרגליים מופנות אל על ומעמיסות על האגן.

מאחורי ייצור מוצר כזה פשטני עומדים עלות נמוכה וניסיון לצמצם את משקל העגלה הכולל. מנגד קיים איסור מפורש להשתמש במושב כזה בחודשים הראשונים לחיי התינוק על פי התקן, ומוטיבציה של יצרנים אחרים ואפילו בוגבו (Bugaboo Bee), ליצר עגלות פרמיום, שבהם גב המושב נע עצמאית לאחור, המומלצות למי שמתעתד להשתמש בעגלה גם כטיולון ולהעניק לילדו שכיבה נוחה גם בגיל מתקדם יותר (לעיתים האמבטיה כבר צרה/קצרה על תינוק כבר בגיל 3~4 חודשים) או ברצונו לוותר על האמבטיה, שלא פעם מאתגרת את תא המטען ברכב.

מעניין למצוא באתרי יד שנייה עגלות פרימיום צעירות (אחרי שימוש של שנה ופחות בלבד). הורים משקיעים אלפי שקלים מתוך הנחה שעגלה שתשרת אותם שנים רבות ומספר ילדים, אך לא פעם עולה צורך בטיולון קליל והוא מתברר כנוח יותר לשימוש עבור פעוט בוגר מאותה עגלה כבדה ומגושמת.

מתוך ניתוח והבנה של פרופיל השימוש הקצר, התפתחה תופעת חכירה (ליסינג) לעגלות פרמיום, שזיהתה את הצורך ומאפשרת לשלם תשלום חלקי עבור עגלה שתשמש אתכם שנה או פחות.

מחיר = אמינות?

אחרי שפסלנו כל יתרון אוטומטי מבחינת נוחות וזמן שימוש ארוך, מה נשאר בעצם מכל רעיון של עגלות הפרמיום? אולי בטיחות, אמינות?

מנתוני איכות ואמינות אפשר להתרשם רק כאשר קבוצת המדגם היא גדולה והטרוגנית. הועדה לבטיחות מוצרי צריכה, ה-CPSC, מבקרת למעשה את כלל תושבי ארה"ב ורכישותיהם ומפרסמת הודעות לציבור על תקלות במוצרים הדורשות תיקון או החזרה (Recall).

ברשימה המלאה של כל ה-Recalls של עגלות בארה"ב בחמש השנים האחרונות, בולט דווקא חלקם היחסי הגדול של מותגים יוקרתיים ומכובדים כמו Bugaboo, Stokke, Britax, Cybex ,Phil & Teds, Baby Jogger ו- Valco, לעומת מותגים "עממים" יותר, כמו Maclaren ,Graco ו- Zooper, שדווקא האחרונים מהווים את רוב נפח המכירות. עוד מכנה משותף לכל העגלות, הוא ייצורן במזרח הרחוק (בעיקר בסין). גם אלו הנתפסות גרמניות וסקנדינביות.

בשורה התחתונה, מחיר עגלה אינו כלי אמין להערכת טיבה ואינו מבטיח אמינות, בטיחות ושימושיות לטווח ארוך. בחירה בעגלות פרמיום דומה לבחירה בנעלי עקב. אתם עלולים למצוא את עצמכם עם מוצר שנראה נפלא, מחמיא מאוד, אך פחות בטיחותי, נוח ושימושי מנעלי ספורט זולות יותר.

אז איך בוחרים בעגלה הטובה ביותר?

מגוון העגלות גדול כמגוון אורחות החיים של אותם הורים הרוכשים אותן. סוד הקסם הוא התאמה מיטבית של העגלה לצרכים ולהעדפות האישיות שלכם, במגבלות תקציב התואם את יכולתכם הכלכלית.

שלב ראשון: הגדרת התכונות החשובות לכם בעגלה, כמו משקל, גודל בקיפול, קיפול נוח ומהיר, סל מצרכים גדול, סוכך שמש רחב, יכולת נסיעה בשטח וכו' ומשקלן היחסי בבחירה.

שלב שני: התנסות אישית. הצטיידו בשני פריטים חשובים לפני הביקור בחנויות: תיק כבד (12~15 ק"ג) אותו תוכלו להניח בעגלה (כתינוק) ולבחון את התנהגותה בנסיעה, פניות, עליה על מדרכה וירידה במדרגות ומשקל יד אישי שיסייע לכם לגלות ולהשוות את משקלן האמיתי של העגלות.

שלב שלישי: שקלול וציון סופי. דרגו בטבלה כל תכונה בעגלות שראיתם והתנסיתם עמן, העניקו לה ציון עבור כל תכונה ושקללו את כל הציונים לציון הסופי, לפי משקלן בעיניכם.

היעזרו בנתונים ממבחן העגלות הגדול ביותר שנערך בישראל, הכולל למעלה מ-60 עגלות, עם ציונים נפרדים לכל תכונה וציון משוקלל. בהצלחה!