קיץ 2010 היה מלא באמצעי תקשורת, ראשי ערים, מנהלי מחלקות החינוך, מנהלי בתי הספר והורים, אשר ביקרו בדיעבד את מסיבות הסיום של בני הנוער, דיסקסו את הנושא ברצינות, ציקצקו בלשונם, החליפו האשמות הדדיות בנוגע למי ראוי שישא באחריות או הביעו דאגה אמיתית וכנה לעתידו של הנוער הזה, שהיה נדמה לרגע כאילו דרכו אבדה לגמרי.
אז כן, כולם חכמים ויודעים לדבר לאחר מעשה. השנה, הרשו לי להיות נביא זעם ולצפות כי אם אנו המבוגרים לא נערך ונתכונן לכך מראש, המחזות של השנה ישחזרו "בהצלחה" את המחזות ההזויים של השנה שעברה.
  (צילום: thinkstock)

לימוזינות, אוהלי התייחדות וקריעת ספרים

את דעתי בעניין מסיבות סיום התיכון הגרנדיוזיות, כתבתי כבר לפני שנה ב-ynet בטור "מה רע במסיבות שתייה ומופע חשפנות?": "מעמד סיום התיכון הוא רגע מרגש מעצם טבעו. התיכוניסטים לשעבר מציינים את סופו של פרק משמעותי בחייהם. ליבם נתון לרגעים שלא ישובו עוד ולחששות מהעתיד הקרוב. אולם, בשנים האחרונות אנו עדים לתופעה מדאיגה, לפיה מסיבות הסיום בתיכונים רבים נוטשות את מעמדן הסימבולי המרגש ונעשות יותר ויותר דומות לטקסי ה-prom הראוותניים המוכרים לנו מארצות הברית (כן, גם על גזרה זו השתלטה התרבות האמריקאית). וכך, אנו שומעים יותר ויותר על מסיבות ראוותניות, הגעה בלימוזינות, השקעה של מאות ואפילו אלפי שקלים בביגוד ותסרוקות ושאר תופעות שלא נראו בנוף הישראלי בעבר. גרוע מכך עשרות מונים, מסיבות הסיום הופכות לקרקע פורייה למגוון התנהגויות סיכון – צריכת אלכוהול בכמויות משכרות, וונדליזם, צריכת סמים ולאחרונה אף שמענו על מסיבות שכללו מופעי חשפנות כמתאבן ל"אוהלי התייחדות" - לזוגות הצעירים הזקוקים לפרטיות. בכמה תיכונים דווח על "חגיגה" הכוללת קריעה (כמובן לא קריאה!) של מחברות וספרי הלימוד. נראה שאין גבול לפריקת העול".
כדי שהעניין לא יחזור על עצמו, אני רוצה להציג להורים ולמורים כמה נקודות חשובות לקראת האירוע החגיגי, אז הורים יקרים, בכנות הרבה ביותר – אנא ענו על השאלון הבא:
1. האם אתם יודעים היכן תתקיים מסיבת הסיום של ילדכם?
2. האם אתם יודעים כיצד ילדכם יגיע למסיבה וכיצד יחזור?
3. האם קבעתם שעה שבה ילדכם מצופה להיות בבית?
4. האם אתם יודעים מה מתוכנן (התוכנית האמנותית) למסיבה? ובאופן ספציפי, האם ביררתם אם לאלכוהול יש "מקום של כבוד" במסיבת הסיום?
5. האם ידוע לכם מיהם המבוגרים האחראיים?
6. האם הגדרתם לילדכם ציפיות לגבי התנהגותו במסיבה?

זהו לא חידון נושא פרסים ועל כן התשובות "הנכונות" לשאלות הללו לפניכם:

חשוב ביותר שתדעו בדיוק היכן מתקיימת המסיבה וכי לילדכם יש דרך בטוחה להגיע אליה ולחזור ממנה. הגדירו לו את השעה בה אתם מצפים שיחזור הביתה (כמובן שהשעה יכולה להיות גמישה יותר לאור האירוע הגדול, אולם לא מומלץ להרחיק לכת עד לשעות הבוקר של היום הבא).
בררו מהי התוכנית האומנותית למסיבה ובמידה ואתם מגלים שהתכנית מתבססת בעיקר על שתיית אלכוהול – הרימו קול זעקה ואל תאפשרו זאת. לטעמי, יש מקום להרמת כוסית חגיגית בתחילת הארוע (תלמידים ומורים יחד), אולם מסיבת שתייה פרועה איננה הולמת ועלולה להכניס את ילדכם למצבים מביכים ואף מסוכנים. בנוסף, ודאו כי ישנם מספר מבוגרים אשר משגיחים על בני הנוער החוגגים – מורים או הורים.
אתם ודאי יודעים ששינוי מהותי כזה במסיבה – הכולל הפחתה של כמויות האלכוהול ועמידה על כך שתהיה השגחת מבוגרים, אינם פשוטים. אני מייעץ לכם בחום, לארגן איתכם קבוצת הורים, אשר חולקים את עמדתכם החינוכית ויחד לארגן משמרות הורים משגיחים. הכוח שלכם כקבוצת הורים חזק הרבה יותר מאשר הורה אחד "משוגע לדבר". כמובן, סביר שילדכם לא יאהב את זה, הוא יתרעם בתחילה, יכעס ויתנגד, אבל אני מבטיח לכם שהוא יודה לכם אחר כך ואתם עוד תוזמנו לחתונה שלו.
זכרו – אם אין למתבגרים שלנו מה להסתיר, אין סיבה שנוכחות ההורים תפריע להם. עם זאת, כבדו את הפרטיות שלהם, שמרו על מרחק והקפידו להתערב רק כשהדבר הכרחי.
ודבר אחרון – אל תשכחו לשוחח עם ילדכם המתבגר טרם המסיבה. אמרו לו שאתם גאים בו על שסיים את לימודיו, שמחים בשמחתו ומבקשים ממנו לשמור על כמה כללים ברורים במסיבה: נסיעה בכלי תחבורה בטיחותיים ועם נהגים אחראיים, הימנעות מהשתכרות והתנהגות מינית פרובוקטיבית, שמירה על כבודו ובטחונו וכבוד חבריו, יצירת קשר מיידי אתכם בכל מקרה של סכנה או קושי וחזרה הביתה בזמן שקבעתם.
הורים, אתם וודאי קוראים את זה וחושבים, "אבל הוא לא יקשיב לי", "הוא כבר גדול", "מה אני יכול לעשות שישפיע עליו"... ברגעים אלו עלינו לזכור את שורת האסונות שקרו בשבועות האחרונים, שהסתיימו במותם הטראגי של בני נוער צעירים, מקרי מוות מיותרים שיכלו להימנע אם מבוגר אחראי היה נוכח בסיטואציות הללו. בהיותכם מודעים לכך, אל תהיו שאננים והימנעו ממחשבות בסגנון "לי זה לא יקרה". הגנו על ילדיכם בכל מחיר, עמדו על כללים בסיסיים אלו ואל תשברו, גם במחיר של "פתיחת חזית מלחמה" עם ילדכם – כי כאשר הדבר נוגע לבטחונם ולחייהם – זוהי חובתכם ההורית!
באיחולי מזל טוב לכל הבוגרים ובאיחולי הצלחה להם, למוריהם ולהוריהם!
יש לכם שאלות לפרופ' רולידר. שילחו לנו למייל .