הפוסט הזה לא קשור לפסח. מצטערת, קרה כאן משהו קטן שחשוב לי להגיב עליו למרות שהוא לא קשור לרבי טרפון. והדבר הוא שתמר איש שלום תהיה מגישת החדשות של ערוץ 10 ברוטציה עם יעקב אילון. שימו לב: הפוסט הזה לא קשור לתמר איש שלום עצמה, שהיא מקצוענית, אינטליגנטית וסוּפר-ראויה לתפקיד. אבל כשקראתי על המינוי חשבתי, הנה עוד זוג.
הנה עוד זוג טלויזיוני של גבר ואישה עם הפרשי גילאים גדולים עד עצומים. כשתמר איש שלום נולדה, יעקב אילון כבר היה חייל ושידר בגלי צהל. 20 שנים מפרידות ביניהם והנה הם עומדים לבצע אותו תפקיד. גם אם הם לא יגישו את המהדורה ביחד אלא ברוטציה, זה ממש לא משנה: העמדה זהה ומעכשיו הם יהיו הפנים של חדשות ערוץ 10.
אם זו היתה הדוגמה היחידה, לא הייתי נטפלת. באמת. אבל זו תופעה גורפת, סוחפת ומעייפת. לא שואלים אישה לגילה, אבל בחסות ויקיפדיה לא צריך לשאול, הכל גלוי. אספתי את כל הזוגות שנמצאים כרגע בחדשות והנה הנתונים.
אורלי וילנאי וגיא מרוז, זוג נשוי בחיים ומגישי תוכנית הבוקר של ערוץ 10. היא בת 38, הוא 49, חישבתם ומצאתם שהיא צעירה ממנו ב-11 שנה.
אברי גלעד הצעיר הנצחי כבר בן 49. הוא מבוגר ב-22 שנים משותפתו להנחיית תוכנית הבוקר של רשת, הילה קורח, בת 27.
על תמר איש שלום ויעקב אילון כבר דיברתי, 20 שנים מפרידות ביניהם וכמובן, שיא השיאים, טלי מורנו בת ה-30 ודן שילון בן 71, 41 שנים של הפרש בין שני השותפים שחולקים את אותו שולחן באולפני הרצליה.
דווקא בערוץ 1 עם הדימוי הגימלאי יש זוג צעיר בגילאים ממש קרובים, מירב מילר בת 40 וינון מגל בן 42.האמת, התופעה הזאת מלווה אותנו שנים, אבל כשממש בדקתי את פערי הגילאים גיליתי שההפרשים גדולים יותר ממה שחשבתי. זאת אומרת שהמצב מדכא מעל לציפיות.
אז למה בעצם זה גרוע? נשים צעירות ומוכשרות צריכות כמובן לקבל תפקידים בכירים שמתאימים להן. אין כוונה חלילה להימנע ממינוי בגלל גיל צעיר. וגברים מבוגרים בעלי סמכות וניסיון או סתם מעניינים ודעתניים (כי קשה לטעון שכוחו של גיא מרוז, נניח, הוא דווקא בסמכותיות מכובדת שרכש במשך השנים) צריכים להיות על המסך. בשום אופן לא הייתי רוצה לראות גיל תקרה למגישים. הבעיה היא רק הכיוון, החד צדדיות של התופעה. העובדה שמפער הדורות האמיתי שבין שילון למורנו לבין ההבדלצ’יק בין מגל למילר, אין שום סטייה מהנוסחה: האישה צעירה, הגבר מבוגר.
החברה שלנו לוקה בכל מקרה באפליית מבוגרים וזו תופעה אכזרית ודוחה. יום אחד אתה כבר לא מעניין ואת לא רלוונטית. למה? ככה. נא לפנות את החדר ולהכניס את הצעיר המגניב שבמסדרון. אז אני ממש שמחה ששילון עדיין משדר, אבל כאשר אי אפשר בשום אופן למצוא גם אישה בגיל שלו או אפילו בגיל של גלעד ואילון – ברור לי שזה לא מקרי. שיש כאן כללים אחרים לגברים ולנשים.
תאריך התפוגה שאצלנו במכולת קוראים לו "פגתוקף" הוא שונה מאוד לשני המוצרים הזהים שמונחים על המדף. למגישה תאריך תפוגה של 40, במקרים מיוחדים ניתן להאריך אותו בעוד כמה שנים, למגיש תאריך תפוגה נדיב הרבה יותר. הפגתוקף הוא בעצם אורך חיי המדף וזה אומר שהחיים הטלוויזיונים של נשים קצרים יותר (בניגוד כמובן לחיים הפיזיים האמיתיים של נשים, שהם דווקא ארוכים יותר משל גברים). נשים הופכות מהר יותר למבוגרות, נפטלין, יכנעיות, פתטיות. גברים באותו גיל הם עדיין מעניינים, סמכותיים, חשובים. האכזריות שהזכרתי למעלה מכה בנשים קודם.
אני חושבת שמה שרואים על המסך מחדד ומשפיע על מה שקורה בחיים עצמם, לכן זה לא רק עניינן של כמה עשרות מגישות ואפילו לא רק עניינן של נשים בתקשורת בכלל. זה עניין של כל הנשים ושל כל מי שאכפת לו מהן.
הפוסט הזה לא קשור לפסח, או אולי קצת כן. כי מעל שולחן הסדר הבת שלי הקטנה נושאת אלי עיניים חומות גדולות וסומכת עלי. בשנה הבאה אולי היא כבר תעיז לשיר מה נשתנה, אחרי שהפעם היא נסוגה ברגע האחרון מלשיר. אז הנה דבר אחד שלא נשתנה עדיין. הנה עניין אחד שבו לא יצאנו לחירות.
