אין דבר יותר מרגש מתינוק שנולד, כל כך קטן, שברירי ובעיקר חסר אונים. תחושת הבטן הטבעית של ההורים היא שיש לרפד אותו ואת סביבתו, כדי שדבר רע לא יאונה לו והוא יהיה מוקף ברוך וביופי. היכן עובר הגבול בין חיבוק מפנק לאחיזה חונקת? הנה מספר מוצרים שהפכו להיות חלק בלתי נפרד בכל חבילת לידה ואיש לא טרח לעדכן אתכם ההורים שהם עלולים לסכן את ילדכם.

מגן ראש לסלקל

מסעו הראשון של התינוק מחוץ לבית היולדות מתחיל במושב הבטיחות ברכב בדרך הביתה. סלקלים ומושבי בטיחות רבים נראים לא פעם ענקיים על הקטנטנים שלנו, שנולדו לפי ימים ספורים ושוקלים פחות מהסלקל עצמו. באותו רגע תוקף אותנו רצון עז להעניק לתינוק הרך תחושה מחבקת יותר וכמובן תמיכה לראש. הרי הדבר הראשון שלימדו אותנו בקשר לנשיאת התינוק הוא לתמוך בראשו.

הפתרון המוצע הוא כמובן מגן הראש, מוצר שרק בישראל קיבל את התואר היומרני "מגן". שלל מוצרים שמעולם לא נבחנו בתנאי תאונה באף מושב בטיחות באופן כללי ובוודאי שלא בדגם הספציפי שלכם, נמכרים כמו לחמניות טריות. המבנה של חלק ממוצרים אלו סותר את הנחיות היצרנים לא להניח דבר בין התינוק לגב המושב ובין התינוק לרתמות. חלק פועל ככרית תומכת לצוואר (כמו זו המוכרת מטיסות), שלא מאפשר להטות את הראש לצד באופן טבעי ועלול להפעיל מנוף שימתח את הצוואר עד פקיעתו. בארה"ב כל היצרנים הגדולים מנחים באופן גורף להימנע מכל תוספת שהיא למושב שלא נבדקה ונמכרה לכם כחלק מקורי. חברת בריטקס, אחת היצרניות המכובדות בעולם למושבי בטיחות, מצהירה מפורשות שהיא מסירה כל אחריות ממושבים שימצא בהם מגן ראש או תוספת אחרת. חשוב לזכור, מושב הבטיחות נבחן עם הריפוד המקורי ונמצא בטיחותי בתאונה שבה עשרות ק"ג פועלים על ראש התינוק לבדו, בוודאי בנסיעה ללא תאונה. סלקל המותקן נכון אמור להיות נטוי בזווית 120-135 מעלות, כך שראש התינוק נתמך היטב ע"י המשענת ולא הצוואר ועמוד השדרה הרכים. מבנה הסלקל נועד למרכז את הגוף והראש במרכז המושב. עדיין לא נוח לכם לראות לעיתים את הראש נוטה לצד? הפתרון המומלץ הוא בד רך (כמו טיטול פלנל), מגולגל לשני צדי הגוף. במקרה של תאונה "התוספות" הללו יתעופפו ויצאו מהמשוואה כנדרש.

מגן ראש לעריסה

מצעים שהותאמו לוילונות, שמיכה תואמת, אולי גם כרית או בובת בד חמודה ומסביב לכולם – מגן ראש צבעוני ותואם כמובן - המפריד את התינוק מאימת השלבים החשופים. רק כך האוצר שלנו יהיה בטוח!

שוב, מדובר במוצר עם שם יומרני, שכיום נחשב אחד מגורמי הסיכון העיקריים למוות בעריסה. קצת היסטוריה: בעבר לא היה תקן למיטות ולעריסות תינוק. כל יצרן או נגר יצרו רווחים בין השלבים כרצונם. רווחים צרים מדי עלולים היו לתפוס אצבעות וגפיים ורווחים גדולים מדי היו יכולים לגרום לראש להילכד עד כדי חנק. הפתרון בעבר היה להניח חיץ בין הפעוט לסכנה, הווה אומר - מגן ראש. כיום התקן מחייב רווחים בין השלבים של 4.5-6.5 ס"מ שאינם מסכנים את תינוק ומוצר זה, יפה ככל שיהיה, יוצר סכנות, ששלוש העיקריות בהן:
  1. חנק כתוצאה מהילכדות הצוואר מתחת למגן הראש או כריכה בתוכו.
  2. כיסוי איברי הנשימה כתוצאה מהיצמדות הפנים למגן הראש החוסם את מעבר האוויר.
  3. יצירת אזור עשיר בגז פחמן דו-חמצני הידוע כגורם סיכון למוות בעריסה.

הנה סרטון המדגים באמצעות CO2 הנפלט מקרח יבש, את האופן בו סביבת התינוק אינה מאפשרת לגז הכבד להתפזר אל מחוץ למיטת התינוק והופכת להיות מלכודת מזיקה. בניסוי הגז נראה לעין, אך כאשר הגז נמצא בטמפרטורת החדר הוא בלתי נראה. אפשר לדלג על 45 השניות הראשונות שהן רק הסבר טקסטואלי באנגלית.

במחקר שפורסם בארה"ב בספטמבר 2007, נמצאו 27 מקרי מוות ישירות בעקבות שימוש במוצר זה: 13 מקרים מהילכדות, 11 מכיסוי איברי הנשימה ושלושה מכריכת המוצר סביב הצוואר. בעקבותיו, בינואר 2008 יצאה המלצה רשמית בכתב העת של איגוד רופאי הילדים בארה"ב נגד שימוש במגני ראש לעריסות. המלצת "בטרם" היא להימנע כליל מכל פריט רך במיטת תינוק. מגן ראש מבד המכיל מילוי רך נופל בקטגוריה זו. סכנה נוספת שרלוונטית לגיל מתקדם יותר, מעל שנה, כשמוות בעריסה כבר פחות רלוונטי: ניתן לראות פעוטות הנעזרים במגן הראש כמדרגה לטיפוס החוצה מעל המעקה, דבר שעלול להסתיים בנפילה קשה על הראש. בישראל מדווח מקרה כזה על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כל שבוע וחצי בממוצע. יותר ממקרי מוות בתינוקות ובפעוטות בתאונות דרכים!

נקנח בתשדיר מטקסס, המדינה השנייה בגודלה בארה"ב, שם נפטר כל יום לערך תינוק ממוות בעריסה (בארה"ב נפטרים כ-4600 תינוקות בשנה מ-SIDS).

החדשות הטובות להורים שלא יכולים לסבול את הרעיון של העדר "מגן ראש", הוא שקיים פתרון בטיחותי שנפוץ בצורות שונות בארה"ב וכעת גם בישראל. המוצר נכרך סביב השלבים ויוצר סביבה בטוחה ויחד עם זאת רכה למגע (גם את הבובות כדאי, כמובן, להרחיק מסביבת התינוק).

מושבים לאמבט הרחצה

יחד עם אמבט הרחצה בחבילות הלידה מצטרף מוצר נוסף, מושב לאמבט, כמו "דפני" או "בטיה", שמטרתם המוצהרת היא להעניק ביטחון ויציבות בעת הרחצה.

בישראל אין תקן בטיחות לאמבט רחצה וכמובן גם לא למוצרים המתחברים אליו. בארה"ב איגוד יצרני המוצרים לפעוטות (JPMA) אישר לשימוש רק שני דגמים משלל המוצרים הנמכרים בארה"ב. אף על פי כן, ה-Consumer Reports ממליץ בחום להימנע ממוצר זה כליל, הואיל והיה אחראי ישירות ל-138 מקרי מוות ו-650 מקרי טביעה שדרשו אשפוז במהלך השנים 1994-2005 בארה"ב. מושבים אלו נוסכים אשליית בטחון אצל ההורים, אבל הגבהת הפעוט מעל פני קרקעית האמבט דורשת למלא מפלס גבוה ומסוכן יותר של מים ורגע של חוסר תשומת לב והמושב עלול להתהפך או שהתינוק מחליק ותוך שניות בודדות החוויה הנפלאה הופכת לסיוט כואב. ההמלצה היא להשתמש באמבט נטו, למלא את מפלס המים לגובה שלא יכסה את הפנים גם שהתינוק שוכב לגמרי ולתמוך את גופו בכל עת ביד. חשוב להכין את כל המוצרים הנדרשים לרחצה מסבון ועד מגבת בהישג יד. אין לנתק מגע או קשר עין ולו לרגע. קיימות אמבטיות אגרונומיות, כמו "אמבטוח", שלמעשה המבנה הפנימי שלהם מייצב את התינוק בדומה למושבי אמבטיה. אלו עדיפות על מוצר שעלול להחליק ולזוז בצורה בלתי צפויה, אבל גם כאן אין לסמוך על המוצר והאחריות לביטחון התינוק ברגעים מענגים אך קריטיים אלו, בידי ההורה, תרתי משמע.