שי בן השנה וחצי מסרב לאכול אוכל מוצק. ההורים הגיעו אלי מודאגים וטענו שהילד סובל מבעיות אכילה ושהוא לא מוכן לאכול שום דבר חוץ מבקבוק. בהמלצת רופא המשפחה הם פנו למרפאה להפרעות אכילה וקיבלו את הכלים לטיפול אחרי אבחון מקיף של צוות המרפאה. אבל הבעיה של שי לא נפתרה. המצב לא השתפר והם הגיעו אלי מתוסכלים ומיואשים לאבחון.

שי ילד חזק, נראה שהתפתח בהתאם לגילו ולא נצפתה כל בעיית משקל. לאחר הסתכלות מעמיקה ותשאול יסודי גיליתי ילד היפוטוני, בעל חסכים מוטוריים ובעייה קשה של וויסות חושי, בעיקר סביב חלל הפה. לאור הקשיים, נצפו בעיות התנהגותיות של הילד, שנבעו מטיפול לא נכון של ההורים בבעיה. למשל, חרדה גבוהה של האם שלאור הקושי הסכימה לכל בקשה של הילד ובלבד שיאכל. בקשות אלו כללו תזונה המבוססת בעיקר על בקבוק ורק בתנאי שהאם מחזיקה את הבקבוק עבור הילד. לולא זה, הילד סירב לאכול.

לאור התחושה של ההורים כי לפעוט אין את הכלים להתמודד, הם סירבו בשלב זה להכניסו למעון והוא נמצא בטיפולה של האם. בנוסף, נראה כי למעשה ההורים משמרים את המקום התינוקי וחסר היכולת של הילד ובכך משרישים עוד יותר את הקושי ואת התלות של הפעוט בהם.

מהי בעיית וויסות חושי?

סביבת חייו של הרך הנולד מלאה גירויים שונים אליהם הוא צריך להסתגל. על מנת להסתגל אליהם חייב התינוק לפתח כושר ארגון או וויסות. ליכולת הוויסות יש בסיס ביולוגי נוירולוגי, אך גם התנהגותי, המושפע מלמידה ומהסביבה.

חלק מהמערכות החייבות וויסות הינה מערכת התחושה - מערכת המגע. דרך המגע לומד התינוק את הסביבה, לומד להבחין בין טקסטורות, תחושות וכו'. כאשר ישנה רגישות גבוהה של המערכת היא גורמת לכך שאין יכולת לווסת או להסתגל למגוון טקסטורות ותחושות. הדבר מביא כמובן להימנעות מגירויים, במקרה הזה טקסטורות, מרקמים וטמפרטורות של מזון.

כללי עשה

  1. כבד את חוסר היכולת של הילד. האמן כי מקורה בחוסר יכולת ולא בחוסר רצון.
  2. נסה למצוא מבין מגוון המזונות את אותן טקסטורות של מזון שהילד מסוגל להיחשף אליהן בשלב ראשון.
  3. חשוף את הילד למזון בצורה עקבית והדרגתית, תוך שימת לב ליכולת הילד.
  4. הקפד (והתמד!) לחשוף את הילד למגע כללי עמוק ויסודי המשלב חשיפה לטקסטורות ומרקמים וזאת דרך עיסוי גוף יומיומי.
  5. למד את הילד לעסות את אזור הפה באמצעות מברשת שיניים חשמלית.

כללי אל תעשה

  1. אל תמהר לקבוע כי לילד הפרעת אכילה בשל חוסר הרצון להחשף למזון. נסה קודם כל לבחן אפשרויות אחרות. עצם ההגדרה "הפרעת אכילה" גוררת בעקבותיה משמעויות עמוקות וארוכות טווח.
  2. נסה שלא להיגרר למקום של מניפולציות. למשל, "לדחוף" לילד מזון שאינו אוהב מבלי שישים לב ובלבד שיאכל. נקודת המוצא הינה קושי ועל כן יש לכבדו ולמצוא עבור הילד פתרונות הולמים.
  3. נסה שלא להשוות את הילד לילדים אחרים בני גילו.
  4. טפל במכלול ולא בבעיה הנקודתית. כלומר, במקרה זה יש לתת מענה לחוסר המוטורי, לרגישות התחושתית ולתזונה.
  5. אל תתייג את הילד כחסר יכולת או בלתי מפותח. הקפד להכיל את הקושי ולהעצים אותו. זהו המפתח להצלחה.

הטיפול בשי כלל הכוונה מוטורית, מתן כלים לעבודה תחושתית, הנחיות לחשיפה הדרגתית ובניית תוכנית כלכלה והדרכה להורים להתמודדות עם המצב. כבר בשבוע הראשון נצפה שינוי משמעותי. הילד החל להחזיק את הבקבוק בעצמו. במהלך השבוע השני החל הילד באופן הדרגתי להיחשף למזונות נוספים והגדיל את צריכה המזון המוצק שלו.

ההורים מדווחים על שינוי משמעותי בכל תחומי החיים ובעיקר על תחושה טובה שהחליפה את תחושת המצוקה בשל הטיפול בילד כילד שסובל מהפרעת האכילה. בקרוב ההורים מתעתדים להכניס את הילד למעון.

עוד עצה אחת

הקפידו להקשיב לילדים. הקשבה תסייע להבנה ולבניית הגשר להצלחה. אין ילד שאינו רוצה בכוונה. יש ילד שיש לו קושי ובעת מתן מענה לקושי ימצא גם פתרון.

הכותבת: טל קבסה , יועצת לרפואת ילדים משולבת, מייסדת מרכז MAMAY, ממייסדי הרפואה המשולבת לילדים בישראל, מומחית רב תחומית ברפואה משלימה ומרצה בכירה בבי"ס "מירב" ו"האוניברסיטה הפתוחה". כל השמות במדור בדויים.