שיפצנו לבד: חדר ילדים בפחות מ-1,000 שקלים

הרבה תופעות שמיוחסות להריון פסחו עלי. למזלי לא סבלתי מבחילות או צרבות, גם לא מרגליים נפוחות, אבל תופעה אחת התאימה לי בול- קינון "nesting", הצורך הבלתי נשלט לסדר, לארגן, לנקות ובעיקר לתכנן איך אני רוצה שייראה החדר של התינוקת לעתיד. זה התחיל בשיטוט אינסופי באתרי אינטרנט והמשיך בשיטוט רגלי בחנויות וחיפושים אחר פתרונות שימצאו חן בעיניי אבל לא יעלו הון ולא יעניקו לחדר מראה שבלוני.

עוד על שיפוצים בערוץ עשו בעצמכם

מדריך לצביעה נכונה

8 רעיונות לשדרוג חדר הילדים בצבע

בניית מיטה מרופדת

את תומר, בן זוגי היקר, גייסתי לענייני סחיבת דברים וצביעת קירות ולי נשארה ההתעסקות בפרטים הקטנים. התחלנו בפינוי החדר מחפצים. עד אז הוא שימש כחדר מחשב ואחסון, שזו דרך יפה להגיד שכל הבלגן התנקז אליו. מאחר שאין לנו חדרים מיותרים בדירתנו הקטנה, העברנו את שולחן המחשב לחדר השינה שלנו - שתוכנן במקור כך שיוכל להכיל את השולחן ביום מן הימים כשהמשפחה תורחב. גם את ארון הבגדים שעמד בחדר, קנינו מראש בידיעה שהוא ישאר בחדר הילדים העתידי, ולכן בחרנו בארון ניטרלי בצבע לבן ואכן השארנו אותו עומד במקומו.

צביעת קיר בפסים

הקיר הלבן נצבע בפסי מוקה (צילום: דפי לויאב גופר )

את אחד הקירות בחדר צבענו בפסים לאורך- מוקה ולבן. את צבע המוקה קנינו, הוא נקרא Morning Haze (מספר P0016 של חברת טמבור) והצבע הלבן הוא פשוט הצבע המקורי שהיה בחדר (בגוון "לבן שבור"). טיפ חשוב שקיבלנו לגבי סימון הפסים על גבי הקיר הוא להשתמש ב"מסקינטייפ מוחלש". הכוונה היא למסקינטייפ שלפני שמשתמשים בו מדביקים אותו על בד (מכנסיים או חולצה), מסירים בעדינות ורק אז מדביקים אותו על גבי הקיר. באופן כזה המסקינטייפ לא מקלף את הצבע מהקיר כשמורידים אותו. לצערי לא הקפדנו ליישם את הטיפ הזה ושילמנו מחיר כבד של קילופים על הקיר, אבל זה הוליד פתרון יצירתי מעניין. אגיע לזה בהמשך.

• צבע– 85 שקלים לפחית צבע קטנה על בסיס מים
• כמות הצבע מספיקה בערך ל-14 מ"ר, כלומר לשני קירות בסדר גודל של החדר 2.5*3
• גלגלת או מברשת צבע – 18 שקלים
• מטר
• עפרון לסימון
• מסקינטייפ "מוחלש" – 15 שקלים
• עיתונים או ניילונים לכיסוי הרצפה
• כסא גבוה או סולם
  

לצורך סימון הפסים דרושים שני אנשים.

1. מכסים את הרצפה להגנה מפני הצבע.

2. מתחילים מפינת הקיר העליונה, מותחים מטר עד למטה ומסמנים בעפרון כמה נקודות לאורך הקיר. חוזרים על פעולת סימון הפסים לרוחב הקיר כולו, במרווחים שווים.

3. מדביקים מסקינטייפ לאורך הנקודות שסימנו.

4. מכסים במסקינטייפ שקעים או נקודות בקיר שלא רוצים לצבוע.

5. צובעים את הפסים לסירוגין. לצביעה מושלמת עולים קצת על המסקינטייפ עם הגלגלת או המברשת. רצוי לצבוע שתי שכבות צבע ולהמתין לייבוש בין השכבות.

6. לאחר ייבוש מלא, מושכים בעדינות את המסקינטייפ.

דובים מצופים בד

דובים להסתרת פגמי הצביעה (צילום: דפי לויאב גופר )

זוכרים את הטיפ שנתתי לגבי המסקינטייפ המוחלש? אז מי שבוחר לא ליישם אותו (נגיד, אנחנו) אוכל אותה בסוף בגדול. אחרי שהשקענו במדידת פסים ישרה ומדוייקת, גילינו שהכנת "מסקינטייפ מוחלש" היא עסק די מסורבל ומעייף.

• צורות חתוכות מעץ – 5-10 שקלים לכל זוג צורות
• שאריות בד – 10 שקלים בנחלת בנימין (או שאפשר להשתמש בשאריות הבדים שקניתם לעיצוב החדר כמו במקרה שלי)
• מספריים
• אקדח דבק חם
• דבק דו צדדי עבה – 12 שקלים
  

• סה"כ עלויות: 32 שקלים
  

מה עושים?

1. מניחים את צורת העץ על גבי הבד וחותכים מלבן מסביב.

2. שמים כמה נקודות דבק חם על גבי העץ ומניחים בעדינות את הבד כשהוא מתוח וממתינים לייבוש.

3. גוזרים את שארית הבד מסביב לצורת העץ. אם צריך, אפשר להעזר במספרי גזירת ציפורניים לגזירת הקצוות (לא מומלץ להשתמש בסכין יפני כי זה משאיר קצוות בד לא יפים).

4. מדביקים את הצורות על גבי הקיר בעזרת דבק דו צדדי.

ציפוי שידת מגירות בבד

שידת "הנדוניה" צופתה בבד (צילום: דפי לויאב גופר )

אני תמיד צוחקת שהנדוניה של בן זוגי היא שידת מגירות לבנה. לא משנה לאן אנחנו עוברים היא תמיד עוברת אתנו ולאו דווקא כי היא יפה במיוחד, אלא כי היא בעיקר פרקטית. אז נכון שאפשר לקנות היום המון שידות יפות ולא יקרות, אבל הרגל זה הרגל והיה זה כמעט בלתי נמנע להפוך אותה לשידת החתלה. תחילה חשבתי לצבוע מחדש את השידה אבל כאמור רציתי להשאיר את החדר בצבעים בהירים יחסית, אז החלטתי להשאיר את מרבית השידה לבנה. קניתי שני בדים, אחד בהדפס של כלבים והשני של נקודות ב"דנדו" בדים בנחלת בנימין, והשתמשתי בהם בכמה מקומות קטנים בחדר. כך מצד אחד יצרתי קשר בין האלמנטים והחפצים אבל מצד שני אין תחושה שהבדים משתלטים על החדר אלא משתלבים בו.

• שידה או כל כל רהיט אחר שתרצו לעטוף בבד
• בד במידות הדרושות. רצוי בד ריפוד או בד עבה (במקרה שלי – 60 שקלים למטר)
• אקדח דבק חם
• אקדח סיכות
• ספריי אימפרגנציה לבד (לא חובה)- 20 שקלים
  

מה עושים?

1. מנקים היטב את שטח הפנים של המגירה ומייבשים.

2. שמים כמה נקודות דבק חם בפינות המגירה ולאורכה ומניחים בעדינות את הבד כשהוא מתוח. ממתינים לייבוש.

3. מקפלים את שאריות הבד כלפי הצד הפנימי של המגירה (כמו קיפול של מתנה) ומדביקים את הקצוות עם מעט דבק חם.

4. מהדקים את הבד למגירה בעזרת אקדח סיכות, בצד התחתון של המגירה בלבד (כך שלא יראו את הסיכות כשפותחים את המגירה).

5. מומלץ לרסס את הבד בספריי אימפרגנציה לבדים. זה ספריי דוחה לחות ששומר על הבד לאורך זמן ומומלץ לחדש אותו ולרסס על הבד לפחות פעם בשנה.

שיפוץ מדף

מדף שנמצא ברחוב ושופץ בטכניקת דיסטרסינג (צילום: דפי לויאב גופר )

מדף ירוק שמצאתי ברחוב הפך עם קצת שיוף והרבה צבע למדף חדש ומלא בשיק. אז אמנם אין כמו למצוא ולשפץ, אבל כל מדף עץ שתקנו בחנויות פנאי או בנגריה יכול להתאים. עבדתי בשיטת דיסטרסינג ליצירת מראה מיושן.

• מדף עץ- למצוא ברחוב או לקנות- 40 שקלים
• נייר שיוף גס, או משייפת חשמלית- 3 שקלים (לנייר)
• פריימר- צבע מקשר סינטטי לעץ, רצוי על בסיס שמן - 90 שקלים לפחית בינונית
• מברשת לצביעה- 4 שקלים (מתוך חבילה של חמש מברשות ב-20 שקלים)
• צבע אקרילי חום או שחור- 8 שקלים (לבקבוק קטן)
• מכחול דק- 4 שקלים (מתוך חבילה של חמישה מכחולים ב-20 שקלים)
• נר לבן - 3 שקלים
• מטלית יבשה (מבד מיקרופייבר או בד אחר ללא סיבים)
• צבע אקרילי – 8 שקלים לבקבוק קטן (במקרה זה בחרתי בוורוד מעושן)
• מברשת או ספוג לצביעה – 4 שקלים (מתוך חבילה של חמישה מכחולים ב-20 שקלים)
• נייר שיוף עדין- 3 שקלים
• לכה שקופה בגימור מט- 20 שקלים
• ידיות (לא חובה)- 8 שקלים כל אחת
• מקדחה (לא חובה)
  

עלות כוללת: 195 שקלים.

קחו בחשבון שבחלק מהחומרים שמופיעים כאן משתמשים להרבה יותר מפרויקט אחד.

1. משייפים את העץ, במיוחד בקנטים, בחיבורים ובמקומות שרוצים להדגיש. עובי הנייר תלוי ברמת השיוף שהחפץ דורש, אם הוא מכוסה לחלוטין בצבע אז נדרש שיוף מסיבי יותר ואז מומלץ להשתמש בנייר גס או במשייפת חשמלית.

2. צובעים בפריימר- צבע מקשר לעץ וממתינים לייבוש מלא. אני ממליצה לעבוד עם שתי מברשות צבע, האחת לצבעים על בסיס שמן, אותה אני שומרת במקפיא בתום השימוש ומפשירה כמה דקות לפני הצביעה הבאה, והשנייה לצבעים על בסיס מים שנשטפים מהמברשת בקלות.

3. צובעים בצבע אקרילי חום את הקנטים ואת המקומות שרוצים להדגיש וממתינים לייבוש מלא.

4. משפשפים את הצבע החום בנר לבן ומנקים בעדינות עם מטלית את פירורי השעווה המיותרים.

5. צובעים את החפץ כולו בצבע אקרילי וממתינים לייבוש מלא. רצוי לצבוע בשתי שכבות צבע ולהמתין לייבוש בין השכבות.

6. משפשפים בעזרת נייר לטש עדין או צמר פלדה את המקומות הרצויים (המקומות שנמרחו בשעוות הנר).

7. מורחים שכבת לקה שקופה וממתינים לייבוש מלא.

8. מתקינים את הידיות. מומלץ להשתמש במקדחה, ליצור חורים במדף ולהבריג לתוכם את הידיות.

פינישים אחרונים ותובנה על שטיחים סרוגים

סריגת השטיח התגלתה כמשימה מתישה במיוחד (צילום: דפי לויאב גופר )

עם שאריות הבדים שקניתי לשידה עשיתי כאמור את הדובים מעץ ותפרתי שתי כריות אצל תופרת. לסיום תפרתי אצלה גם וילון מבד כותנה שוויצרית.

אחרי שגיליתי עד כמה גבוהים המחירים של שטיחי כותנה סרוגים, החלטתי ללכת עם חברתי הילי לסדנה לסריגת שטיחים מחוטי טריקו. אחרי שסיימתי אותה הבנתי מדוע המחירים כל כך גבוהים. הסדנא התישה אותי, סרגתי רבע שטיח והמורה פרמה לי אותו כי הוא לא היה הדוק מספיק, חזרתי הביתה עם חבילת חוטי טריקו פרומים, שברתי את הראש מול יוטיוב וסרגתי שטיח במסרגת עץ עבה עד שיצא עשן. התוצאה: שטיח חביב ומעט עקום ושבועה אישית בפני עצמי: להבא אני קונה שטיח, יעלה כמה שיעלה.

כמה זה עלה לנו?

• צביעת קיר 118 שקלים
• דובים להדבקה על הקיר 32 שקלים
• חידוש שידת החתלה 80 שקלים
• חידוש מדף 195 שקלים
• וילון (כולל בד ותפירה) 110 שקלים
• שטיח סרוג (כולל השתתפות בסדנא) 250 שקלים
• סל כביסה מבד יוטה (רשת "אייס") 99 שקלים
• ארגז קש לצעצועים (שוק הכרמל) 59 שקלים
• תפירת כריות משאריות בד 50 שקלים
  

• דפי לויאב גופר היא בעלת הבלוג מֶשוּמַשוּ