עבור יהודית זהבי מקיבוץ עין חרוד מאוחד, העיסוק בטלאים הוא כמעט צורך נפשי. יהודית מספרת שלמעשה כל חייה עסקה בטלאים מבלי לדעת זאת – בצעירותה, אז עבדה במתפרה של הקיבוץ, "שם היינו מכינות את כל ההלבשה של הקיבוץ, מתחתונים ועד לפיג'מות", היתה נוהגת לאסוף את שאריות הבדים ולתפור מהן בובות, בגדים ועוד.

באופן מסודר יותר נכנסה לעולם הטלאים ב-1996, אז למדה בשנקר קורס של שנה בבגדים אומנותיים בטלאים, והמשיכה ללמוד שם בהתלהבות במשך שנתיים-שלוש נוספות את כל הטכניקות. אחר-כך למדה בצפון באופן פרטי ומאז היא ממשיכה ולומדת לבד כל הזמן.

>>רוצים להכין שמיכת טלאים משלכם? כאן תוכלו למצוא הוראות הכנה מפורטות <<

יהודית התעסקה בעיקר בתפירת שטיחי קיר, אך לפני כשלוש שנים, אז הפכה לסבתא בפעם הראשונה, תפרה לנכדה הבכור, עומר, את שמיכת הטלאים הראשונה שלה המיועדת לתינוקות. מאז, בין שטיח אחד לאחר היא תופרת גם שמיכות לתינוקות. "זה יותר פשוט ומרגיע", היא אומרת.

חומרים: בדי כותנה, מילוי אקרילן, וגב – סך הכול שלוש שכבות. רוב העבודה נעשתה במכונה, למעט קצוות השמיכה, שם תפרה ביד סרט (binder) "הוא מסיים את העבודה ונותן עוד אפקט יפה", היא מסבירה.

מידות: 90X70 ס"מ. יהודית אומרת שהשמיכה קטנה יחסית, מכיוון שזו שמיכה לעגלה. למיטה תפרה שמיכה נוספת במידות 100X120 ס"מ.

דוגמה: יהודית מסבירה שאין לדוגמה של השמיכה שם מוגדר "זה פסים-פסים שמתחברים למרובעים". מוסיפה שהיא מרבה לתפור שמיכות בטכניקה שהיא מכנה "ריבועים מחולקים". זו טכניקה המבוססת על תשעה ריבועים שווים, אותם מחלקים שוב ושוב, שלוש פעמים, ואז מחברים בכיוונים שונים "כך יהיה יותר מעניין, גם לי וגם לשמיכה". זו דוגמה שחוזרת על עצמה ושלל הבדים יוצרים את העניין.

סיפורן של שמיכות נוספות:

צבעים: הצבע הדומיננטי בשמיכה הוא בורדו לגווניו, גוון שאינו אופייני לשמיכות לבנים, אבל יהודית מסבירה: "כשעשיתי את השמיכה עוד לא ידענו אם זה בן או בת" היא אומרת. השמיכה צבעונית ומשולבים בה בדים עם אלמנטים ילדותיים, או כדבריה "דברים אופטימיים": דובונים, פרפרים ודגים. לאחר שידעו שהרך הנולד עתיד להיות בן, תפרה יהודית גם שמיכות כחולות, אבל הוא נדבק דווקא לזאת. "נשארה שמיכה קטנטונת ומרופטת שהוא הולך איתה לכל מקום" היא מספרת.

זמן עבודה: מכיוון שזו שמיכה קטנה, סיימה אותה בשבוע של עבודה לא רצופה, "מכיוון שאני תמיד עושה כמה דברים בבת אחת". בעבודות טלאים גדולות יותר היא לוקחת גם הפסקות של שבוע-שבועיים. בעבודות אלה מעשה הטלאים ממלא אותה נפשית, עד כדי צורך בהפסקה ובמנוחה.

עוד: כיום עובדת יהודית עם קשישים בחדר מלאכה, אך המקום עתיד להיסגר מכיוון שהקשישים הולכים ומתמעטים. יחד איתם יוצרת יהודית דברים פשוטים מטלאים, המיועדים לילדים: כריות, שמיכות קטנות, צעצועים, צפרדעים, כלבים ועוד. בביתה היא יוצרת גם תיקים לעגלות, שמיכות תואמות וכריות מגן בצורת נחש, "העשייה היא חלק ממני, אני כל הזמן עושה" היא מסכמת.