אנחנו חיים בעולם תזזיתי, ולאף אחד כמעט, כך עושה רושם, אין סבלנות לשום דבר. השיעור הראשון בגננות, ואולי החשוב ביותר, הוא: אם לא אכפת לך, זה לא ילך. אבל אם ניתן קצת מעצמנו, נקטוף פירות עסיסיים, המיץ ייזל לנו מהשפתיים כמו כשהיינו ילדים, וטעמנו הצלחה שהיא כולה שלנו.

אני מבין שזה קצת בעייתי, אבל אין ברירה. למי שיש אפילו צמח אחד בגינה, חשוב שידע שיש כמה כלים בסיסיים ולא יקרים במיוחד, שיכניסו אתכם לאקשן.

1. מזמרה פשוטה (אם יש לכם אחת טובה וישנה באיזה מחסן – הרי זה משובח)

2. משפך (אפילו אם יש לכם השקיה אוטומטית)

3. פנקס קטן ועט לתיעוד (לא חייבים, אבל לא תאמינו כמה תלמדו)

גלילי, גנן ותיק מהכרמל, טוען שאפילו בתורה כתוב: "היזהרו מן הרחמים". אני לא מצאתי את זה בתורה, אבל בגינה גיליתי שהאמרה הזאת תופסת מצויין. אם כבר קניתם מזמרה, אל תחששו להשתמש בה. רוב הצמחים יוקירו לכם תודה על כך. מצד שני, אל תתפתו לקרוע עלים עם הידיים אפילו אם אתם קוטפים נענע לתה - זה פותח פתח למושבות של יצורים אשר גורמים לרקבונות. אם עוד לא קניתם מזמרה, השתמשו במספריים כדי להוריד עלים וגבעולים רכים שסיימו את ימיהם. החברים הירוקים אוהבים תספורת טובה - הם יראו יותר טוב ויחזירו בלבלוב. מי שמרחם על ענפים חולים, סופו, במקרה הטוב, לחיות לצד צמחים עלובי מראה, או שבכלל לא יהיה לו מישהו לרחם עליו.

אם ברחמים עסקינן, הריני להזהיר אתכם מהצינור האימתני. אם יש לכם גינה, בוודאי מצאתם את עצמכם לא פעם משקים בה בצינור, אפילו אם יש לכם מערכת השקיה אוטומטית - תמיד יש צמח שצריך עוד קצת מים, או אחד שרק נשתל וזקוק להשקיה הראשונית. לפתוח ולגלגל בחזרה את הצינור זו בוודאי מעמסה (למרות שיש היום כבר גלגלות שמחזירות לך את הצינור לבד), ולא פעם כשאנחנו סוחבים את הצינור לנקודת היעד, הוא מועך, שובר ואף מולק ראשי פרחים. בנוסף, בזמן ההשקיה, מכיוון שאנו משקים מגבוה, אנחנו יוצרים חורים בקרקע וחושפים שורשים ממחבואם המוגן באדמה. רבים נוטים להשקות בלחץ מים חזק מדי, הנובע מתוך חוסר סבלנות, ובכך אף מגבירים את כל הנזקים. מה גם שאם תשימו לב למהלך המים, תגלו שלפעמים הרבה מהם יוצרים זרימה לכיוונים שונים ומפספסים את מטרת ההשקיה. לרוב בקצה אותו צינור יושב לו אקדח מים מפואר בעל חמישה מהלכים והדק, והזרם בו הוא ערפל עדין מדי אשר אינו טוב להשקיה ממוקדת, או סילון כיבוי אש אלים, הגרוע מאוד להשקיה, אבל מצוין להרס הגינה. אם אתם לא זקוקים לכמויות גדולות של מים הכי טוב להשקות עם משפך - בגלל הצוואר הארוך ניתן להשקות מהגובה הנכון מבלי להתכופף וראש ה"דוש" נותן למים לזלוג החוצה בקצב הנכון, ולהשיג ברכה וחיסכון בהשקיה. ובכלל, זהו אביזר נאה לכל גינה.

לסיום, אל תשכחו את הפנקס. זה אולי נשמע לכם קצת פדנטי, אבל הפנקס הריק הזה הוא חוברת הגינון הכי מלמדת שתהיה לכם. שמרו אותו בהישג יד, יחד עם כלי כתיבה משלו המצורף אליו. רשמו כל פעולה קטנה שעשיתם בגינה עם תאריך למעקב. לדוגמה:

18.3.11 הלכתי לחנות ליד הבית וקניתי מזמרה ,משפך ושקית זרעים של רוקט.

20.3.11 גזמתי מעט מהוורד הלבן וזרעתי רוקט מתחתיו, לא השקתי כי ירד גשם.

כך תלמדו איזו פעולה צלחה ומה אפשר עוד לשפר. מי שכל העניין עם הפנקס עושה לו כאבי ראש - אפשר גם בלי, אבל תדעו שלומדים הרבה פחות בדרך.

פנקס ועט. אפשר גם בלי. עדיף עם (צילום: שאטרסטוק)
פנקס ועט. אפשר גם בלי. עדיף עם (צילום: שאטרסטוק)